מקרא ומקרא קודש

[shushu10]

מקרא ומקרא קודש

מועדי ישראל נאמר עליהם מקראי קודש . שאלתי היא מה משמעות ה"מקרא" . האם הכוונה לקריאה בספר (שהרי התנ"ך נקרא "מקרא") או קריאה לאדם מסוים או לעם כולו לעשות דבר מה, כגון "ועיניתם את נפשותיכם.." - כמו שנאמר "ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו..." . שאלה שניה - מה פשר "מועדי יהוה" ?

 

[מוגג]

לא .

לקרוא - להכריז, לייעד. אלה הם ימים מוכרזים - מועדים ידועים שמיועדים לעמוד במודעות העדה. "הנה קראתי בשם בצלאל.." אגב גם זימון קשור לזמן. יכול להיות שאלו הם ימי כינוס שבהם נועדים וכל העם נקרא להתייצב.

 

[סוריאל]

ואני רוצה לחזק את דבריו:

כן. ויש לציין שמינוח זה אופייני לפרשיות הכהניות במקרא; בפרט יש להזכיר את רשימת החגים/קרבנות בבמדבר כח - כט, שם נקרא כל חג באופן עקבי 'מקרא קודש' ונראה שהדבר קשור לפולחן במקדש דוקא (הקרבן, ואולי גם החגיגות שנלוו עליו. על קריאה בתורה לא שמענו דבר מלבד הקריאה בסוכות שאחרי השמיטה, בסוף ספר דברים). לשאלתך השנייה - אינני בטוח שהבנתי אותה. האם אתה שואל למה הכוונה במונח 'מועדי יהוה' (שאז התשובה פשוטה: מה שמכונה כיום 'ימים טובים') או מדוע משתמש המקרא דווקא במונח זה? אם כוונתך לשאלה האחרונה, אני סבור שהמונח מקביל לחלוטין למונח 'מקרא קדש' (ואכן שני הביטויים נזכרו זה לעומת זה בויקרא כג פס' ב', ד' ול"ז), כפי שרמז המוגג: 'מקרא' = 'מועד', יום קריאה וייעוד המוקדש לה'. אמנם 'מועד' עשוי לציין גם את מקום הוויעוד, ולא רק את זמנו, כמו למשל 'אוהל מועד', ולחילופין 'שאגו צרריך בקרב מועדיך'.

 

[shushu10]

נראה לי שהתשובה לשאלתי הראשונה אינה

פשוטה כפי שהיא נראית. מאחר והשורש קרא מבטא קריאה (בספר) וגם קריאה לאדם בשמו - נראה לי כי מקרא משמעו עצם או אדם אשר קבעו לו שם. אלא שהמועדים - מוסף להם התואר הנלווה "מקרא קודש" לשאלתי השניה - המונח מועדי יהוה אינו ימים טובים . מקרא קודש נקרא גם יום כפור - ... אך בעשור לחדש השביעי... מקרא- קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם. שאלתי היתה מדוע האל צריך מועדים לעצמו? כגון - "בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה" ?

 

[מוגג]

את חושבת על קריאה

במובנה היום - 'פענוח' של טקסט כתוב. אבל המשמעות הרווחת במקרא היא דוקא של הכרזה בקול. לקרוא שם פירושו לקבוע ייעוד - לקרוא מועד פירושו לקבוע מועד. מה הבעיה עם הפירוש הזה?

 

[shushu10]

מה פירוש "מקרא" (תורה) ?

 

[shushu10]

מקרא ומקראי קודש - תשובות לשאלותי

היום העליתי שאלות אלו בפני רב ואלו תשובותיו: מקרא = נגזר מהפועל קרא ( גם במובן של נתינת שם) - מקור קריאה; אמצעי ל...; מקלט = אמצעי קליטה מבחר = אמצעי לבחירה משמר = אמצעי לשמירה לקרוא לרופא - כדי שהרופא ירפא ; האל ברא אור כדי שישמש את האדם כיום - "ויקרא ה' לאור יום"... מועדי ה' אשר תקראו אותם אלה הם מועדי. פרוש - אם המועדים האלה נקראים מקראי קדש - אלה הם מועדי. המועדים לא נועדו לתענוגות! אם אתה חושב בפסח על יציאת מצרים ומלמד את בנך - זה מה שהאל רוצה - "מקרא קדש" מעורר בך רגשות שהאל רוצה בהם.. אני אהבתי את הפרשנות הזו

 

[סוריאל]

לא השתכנעתי

מדברי רבך. לעניין מקראי קדש אין לי מה להוסיף ותשובת המוגג זיע"א נראית לי ביותר. אך לעניין מועדי יהוה - אין אלו מועדים שיהוה חוגג, אלא מועדים שהוא קבע/זימן/ציווה וכו'. כפי שאמרתי, אולי לא ברור מספיק, שני הביטויים 'מקרא קדש' ו'מועד יהוה' מקבילים, וכוונתי לא רק לעניינם אלא גם למילולם: כלומר 'קדש' מקביל ל'יהוה'. המקרא/מועד קדוש כיון שיהוה זִמנו, קבע אותו. הביטוי 'ימים טובים' (בשמושו המדויק) אכן אינו מתאים והשתמשתי בו רק מפאת קוצר המקום והזמן. נכון יותר לומר שהכוונה לכל המועדים המפורטים בויקרא כ"ג (שבתות, [ראשי] חדשים, ג' הרגלים, יום זכרון תרועה ויום הכפורים).