מקיטור להתארגנות?

[אנדימן1]

עבודה בהתנדבות

נגעת בנושא כאוב לכל אדם.... נכון המשכורות שלנו נמוכות. אבל אני שוב חייבת לציין, שאני פוגשת בכל הזדמנות מב"ע שנותנות שעות נוספות ללא תמורה, כן בחינם!!! איפה נשמע דבר כזה? מרפאות בעיסוק שמעניקות קורסים בחינם!!! מרפאות בעיסוק שמעניקות הדרכה בחינם. מרפאות בעיסוק שמדברות בטלפון האישי שלהם עם מטופלים לצורכי עבודה, ואי אילו תרומות לאנושות. מרפאות בעיסוק שמסכימות לעבוד דרך משרדי כח אדם. ללא תנאים!!!! אני אישית לא מסכימה ולא אסכים לשום תנאי שכזה, ומצליחה לפרנס עצמי לא רע, ובכבוד, עם תנאים ודאגה לעתידי. וכבר משנותיי הראשונות הצלחתי, זה פשוט עניין של החלטה, עד איפה ולאן תתנו לנצל אתכם.ומשיחות עם המון אנשי מקצוע, רופאים, פסיכולוגים, אחיות, עוסיות וכדומה, כולם מרגישים כמונו. כולם עייפים בערבים, במיוחד למי שיש ילדים קטנים, אז קצת פרופורציות חבריה, ומי שלא טוב לו, שימשיך לחפש, החיים יפים וצריך למצוא את הדרך המתאימה האישית. ומי כמונו יודע!!!!!

 

[ה ל י]

לאנדימן 1

להמשיך לחפש? ואז כשנתעקש על הסכום תמיד תהיה את זו שתבוא ותסכים לעבוד עבור פחות. אני ספציפית העדפתי לעבוד במקומות שמאתגרים אותי מקצועית, מעניינים אותי ולא בהכרח מתגמלים אותי. אני לא מסכנה (בעיקר בזכות הבעל), אך אני חושבת שדווקא בשביל הכלל, בשביל השם של המקצוע, צריכה להיות התארגנות של כולנו (כולל אלו שהצליחו להסתדר ו"מפרנסות את עצמן בכבוד"). לא פעם שמעתי במקומות פרטיים שעבדתי את המעסיקים אומרים כמה קשה למצוא קלינאיות תקשורת, אבל "מרפאות בעיסוק יש כמו ..." (לכבוד הפורום לא אגיד את המילה, אני מאמינה ששמעתם בעצמכם לא פעם). אז בואו נרתם ונסתכל מעבר לעצמנו. ולצורך העניין - שם וטלפון של יו"ר הארגון מישהי יודעת?

 

[שרון מור1]

ליאורה ברקאי היא

יו"ר הארגון. זה לא יעזור הרבה כי היא לא תתן תשובות ברורות בנושא. שרון

 

[אנדימן1]

הלי, סחתיין על הלוחמנות

אולי באמת כדאי שאת לשונך החדה וכתיבתך הנפלאה... תנדבי ותרתמי לסייע לכל אותן אלו שבזכות בעלן אינן מסכנות. בהצלחה (דרך אגב, מישהי מעל דפי הפורום טרחה ו"השיגה לך" את השם של היו"ר, בטח היה נורא קשה)

 

[שרון מור1]

אחת הסיבות

שלא ארתם לנושא, היא שהוא עולה המון כסף, ואיש לא ישלם על המאמץ. נכון, שעל פניו זה מאד צודק ונכון לצאת לקידום הנושא, אבל כפי שכבר ציינתי , בסרט הזה פחות או יותר כבר הייתי. לצערי, השעות הרבות שהקדשתי תוקצבו מתקציב המשפחה, ואינני מוכנה לעסוק יותר בהתנדבות.אני כן מוכנה לתרום מהידע שצברתי, את הטלפונים והכתובות, את הקשרים... זה לבדו שווה המון. ואני ממש לא מקבלת את המתקפה האישית על מי שבעלה מפרנס אותה, או שואלת או מעלה אפשרויות. זכותה להעלות מה שנראה לה נכון, ואת הדרכים שהיא חושבת כפתרון, גם אם אינן יעילות או מעשיות, וגם אם נהדרות במאה אחוז. עוד נקודה למחשבה לעצמאיות: היות ובארגון אין לנו כתובת, אפשר להיות חלק ממשרד המסחר והתעשייה. יש שם חטיבה רפואית שיכולה ממש לעזור לעסקים - קטנים כגדולים. החיסרון הוא שצריך להרשם כגוף ולא כבודדים. קלינאיות התקשורת בזמנו היו מעוניינות להגיע איתנו לשם כגוף אחד. גם כאן הבעייה היא פרסום יעיל שיגיע לכל הכתובות הנכונות. אתן יודעות כמה עולה לפרסם מודעה רציפה בעיתון? שלא לדבר על מודעה חד פעמית? ובכמה עיתונים? בקיצור- הדבר הראשון שצריך למצוא הוא מקור מימון טוב ואמין, עם גב חזק, שמוכן לשאת עליו את ההכנה הדרושה ל" מבצע" כזה. הרעיון יפה, הביצוע - תתחילו להפעיל קשרים. שרון

 

[יעל ניסן]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif אם לסכם...

ממה שהבנתי עד עכשיו מהשרשור הזה - שדרושה מנהיגה לא רק מצטרפות. מישהי שתוביל את המהלך, שתוכל לפנות לשרון ולקבל את האינפורמציה שכבר נעשתה ולפחות לא להתחיל מאפס. יכול להיות ששרון הייתה יותר מצליחה אז - אם הייתה היענות בפורום כפי שהיא מסתמנת עכשיו. ודרך אגב, שרון, כשבמשרד המסחר והתעשייה אומרים שצריך להירשם כ'גוף' - כמה גדול הוא חייב להיות? מהו המינימום ההכרחי? אולי לפחות אפשר יהיה לבדוק מעל גבי הפורום ולהשתמש בו כדי להתפקד ולראות כמה "מרימות כפפה" יש.

 

[א ו ט י]

אז אני שואלת....

מה לעשות בשטח? האם תוכלו לכוון את אלו מאיתנו שמוכנות להרים את הכפפה? האם תהיה מי שמוכנה להדריך אותנו לאן פונים? מאיפה מתחילים? אני אשמח לקבל משרון את המספרים והידע שצברה, אבל זה לא יספיק לי, היות שאין לי מושג קלוש לאן ללכת הלאה עם כל המידע הזה... עם ההדרכה והליווי המתאימים אני מוכנה להוביל מהלך, אבל לא אעשה את זה לבד ולא אחזור על מה שנעשה בעבר. אני רוצה לדעת את מה שאתן הוותיקות יודעות כדי לקחת את הנושא ולקדם אותו ואתנו הלאה. אשמח לשמוע מכן במסר ולהחליף פרטים.

 

[יעל ניסן]

תתחילי

מלדבר עם שרון. חזרי לכאן עם תובנות ונמשיך הלאה. כשאת אומרת שאינך רוצה "לבד" צריך לדעת מי עושה מה ולמה נכנסים.

 

[יעל ניסן]

מקיטור להתארגנות?

חושבת שראוי לנעיצה בראש הפורום ליום יומיים

 

[mikile8]

האם הענין לא בטיפול?

אני זוכרת שלפני כשנתיים השתתפתי ביום עיון מטעם מתיא חיפה שארגנה מיכל דה לה וגה עבור המרפאות בעיסוק באזור, וביום זה התבקשו המשתתפים לתרום כפי יכולתם עבור קידום נושא זה שמטופל זה מכבר ע"י עורכת דין כלשהי.מה, בעצם, קורה עם זה? איפה עומד הנושא, ומיהי אותה עורכת דין? אפשר להמשיך מהמקום בו הופסק.

 

[איילת ר]

כן העניין בטיפול עניין החוק נמצא בטיפול, עם אותה עורכת הדין וקיימות הרבה התפתחויות בנושא. הנושא מטופל ע"י העמותה וועד המרפאים בעיסוק, נראה לי שפניה אל העמותה או אל הארגון תוכל לתת יותר מידע. בעניין השכר- במדינת ישראל בנושא השכר יכול לטפל הארגון היציג שהוא ארגון המרפאים בעיסוק (בהסתדרות). אני מציעה שתתארגנו ותפנו לארגון מתוך כוונה לעזור ולהזיז את העניינים. בהצלחה איילת

 

[עמי שפירא]

בעיה 'קטנה'

לפני כשנתיים ניהלנו מאבק דומה בקופות החולים ששברו את מחירי השוק והחמירו את בעיית השכר. הבעיה העיקרית היתה שבחזית המאבק עמדו לצד קופות החולים מרפאות בעיסוק הנושאות בתפקידי מפתח בקופות ובמקרה או שלא במקרה חלקן.גם פונקציונריות בארגון המרפאים. הטענות שהן טענו היו שאנו מושחתים בסכומים שאנו גובים.שניתן לתת הדרכה למורות ולסייעות במקום חלק מהטיפולים ושניתן לסגור טיפול גם במספר פגישות בודדות וכיו"ב. אני אישית מאז לא עובד במרפאה שלי עם קופות החולים ומעדיף לסגור את המרפאה שעה קודם ולא לעבוד בשכר של סטונט הנותן שעור פרטי בחשבון. אבל רוב המרפאים לא יכלו להרשות לעצמם צעד שכזה. ההשלכה היתה לא רק על העובדים העצמאיים אלא גם על שכר השכירים ואת ההדים אנו קוראים פה בפורום על מרפאים מוכשרים העומדים בפני שוקת שבורה. מאידך יש כאן בעיה כאובה שאנו לא יכולים להתעלם ממנה והיא מצב המוסדות המעסיקים ( לא קופות החולים) כולל משרד החינוך ומוסדות משרד הבריאות אשר נלחמים להישאר עם הראש מעל המים.במוסד שאני מנהל אותו אם אני רוצה לעסיק מרפאים עם נסיון וברמה אזאי המוסד יפסיד כסף היות והתחייבות קופת חולים לא תכסה א לות השכר שלא לדבר על ההוצות הנלוות וכך יוצא שעלי להתפשר או בטיב המרפאים או בזמן הטיפול או שעלי למצוא תורמים לכיסוי גרעונות. הייתי מציע לעשות את המאבק יחד עם הפיזיותרפיסטים וקלינאיות התקשורת יחדיו מצבם לא יותר טוב לפחות לא במגזר הציבורי. ןאולי לעלות בכלל בגדול את מצב מוסדות השיקום והחינוך המיוחד בארץ. אני חושב שהעובדה שבג"ץ פסל את ההכרה של משרד הבריאות במקצועות הפרא-רפואיים היא הזדמנות לעשות ניקוי אורוות כללי.

 

[תלביבית]

ובינתיים...

כל אחת יכולה לשווק את המקצוע "בקטנה"... למשל, לדאוג יוותר להיות מכותבים עם הרופאים, בסיום טיפול לכתוב מכתב סיכום לרופא עם פירוט ענייני של מה נעשה בטיפול (הם לא ממש יודעים מה אנחנו עושים- קבוצת רופאים שהיתה אצלנו במכון - הייתה בהלם). לדעתי צריך להעלות את המודעות וההבנה למקצוע בקרב הרופאים, לערוך ימי עיון (המכון שלנו עורך מדי שנה יום עיון לרופאים), הרופאים בעיקר יודעים מה זה פיזיותרפיה (וגם זה לא תמיד) ואגב, הפיזיותרפיסטים אצלנו מקבלים כפול על שעת ססיה, הארגון שלהם הצליח להוכיח שבשעה הם יכולים להעביר 3 טיפולים מועילים... אבל זה רק בינתיים

 

[tmaz]

ארגון מקצועי חזק יכול לעזור

אני באוסטרליה כרגע, ומצב הריפוי בעיסוק פה טוב מבחינות רבות יותר מאשר בארץ. (אם כי לא תמיד מצב המטופלים - אז אל תיכנסו לאופוריה

) אחת הסיבות שאני רואה לכך, היא שהנורמה היא שכל מרפאה רשומה בארגון המקצועי. כל מקומות העבודה דורשים חברות בארגון כתנאי בסיסי לקבלה לעבודה. ואז לארגון יש מספיק דמי חבר, שמממנים הרבה דברים יפים. הארגון המקצועי אחראי על ארגון השתלמויות וכנסים, פרסום התשלמויות עתידיות, ועוד כל מיני דברים כמו "שבוע הריפוי בעיסוק" - שבוע שנועד לעודד מודעות למקצוע אצת הציבור הרחב ואצל מקצועות בריאות אחרים. (חוץ מזה יש uniun - ארגון עובדים שאחראי על ייצוג העובדים והסכמי שכר מול הממשלה. עד כמה שהבנתי הם שני גופים נפרדים). מיג76 כתבה מאוד יפה על הבעיות של המקצוע. היא צודקת בכל דבר ודבר. רק מה - היא לא נרשמה כחברה בארגון המקצועי, שנוצר מלכתחילה כדי לשפר את מצב המקצוע. ואני לא מאשימה אותך, חלילה. כי גם אני - כשגמרתי את הלימודים לא ידעתי אם להירשם כחברה בהסתדרות, או בעמותה לקידום הריפוי בעיסוק, או באף אחד מהשניים. חיכיתי לראות מה קורה בשטח, שמישהו ייתן לי עצה. בפועל במקום בו עבדתי לא התייחסו לזה בכלל, וככל הידוע לי אף אחת מהמרפאות בעיסוק לא היתה חברה בעמותה. רק כשהגעתי לפה הבנתי כמה העניין חשוב. והצטערתי שלא נרשמתי לעמותה כשהייתי בארץ. כדי לשנות את זה, צריך לעשות הרבה דברים. בין השאר: פרסום מאסיבי אצל הסטודנטים. זה לא מספיק שהמנהלת של ביה"ס לריפוי בעיסוק אומרת שלוש מילים על החשיבות של העמותה ביום האחרון ללימודים שלנו. אם המרצות יתייחסו לזה באופן רציף בכמה וכמה קורסים, אם כל סטודנטית בסוף שנה א' היתה מקבלת טופס הרשמה, עם הסברים מפורטים על חשיבות של ארגון מקצועי, ועל כל המאבקים המקצועיים שעוד מצויים לפנינו - למען השם, אני אפילו לא ידעתי שהמקצוע אינו מוסדר מבחינה חוקית!!! עד שהתפוצץ פה הסיפר של הרישום במשרד הבריאות. סליחה שאני נשארת בעמדה של "צריך לעשות". מה לעשות - עד שלא אחזור לארץ לא אוכל לתרום הרבה...

אבל אני כן יכולה להתעניין אצל הארגון שלי - איך מתחילים לשנות דברים. אלא מה - אני צריכה מישהי באארץ שתרצה לקבל את המידע ותוכל להשתמש בו לתועלת כולנו. סתם לצבור מידע ולשמור אותו לעצמי לא יועיל הרבה. אפשר אולי לפנות בבקשת עזרה ל- wrld federation of occupational therapy אולי כבר העמותה נמצאת בקשרים אתו, אני לא יודעת.

 

[tmaz]

והנה כתובת הפדרציה העולמית

ועוד נ.ב.: ד"ש חם לעמי שפירא מהאחות של דני וחגי

 

[fez1]

בתגובה

tmaz, אני תומכת במרבית דברייך אלא שמדבר אחד התעלמת: בחו"ל גם המשכורת נראית אחרת כך שההתייחסות לתשלומים הנלווים הינה בהתאם . אבל כאן- אם עלינו לשלם נתח לא זניח ממשכורתנו הן עבור העמותה והן עבור הארגון רבים חושבים פעמיים לפני ההצטרפות לנ"ל ! אכן גם אני חושבת שצריך להתחיל את המודעות לכך בשלב הלימודים האקדמיים ואז אולי החיבור לעמותה/ארגון יהיה מוצלח יותר.

 

[ADIDOSH311]

רעיון קטן..

קראתי את כל השרשור ורובכן חזרתן ואמרתן עד כמה קשה להגיע אל כולם כדי להתקבץ כגוף אחד, עד כמה קשה להעביר מידע לכולם מבחינת עלויות מטורפות שזה ידרוש. ואני אומרת - למה שיעל כמנהלת הפורום לא תפתח לינק " מאבק למען שכר ותנאים" ממש כמו שיש לינק ל "דרושים". אני בטוחה שכל קבוע, קורא נסתר או סתם עובר אורח יכנס ללינק. בלינק אפשר לעשות הרשמה- כל מי שמעוניין להצטרף למאבק יירשם בשמו המלא ( מה לעשות הדיסקרטיות לא יכולה לשחק כאן תפקיד ) וכתובת מייל ( לשלוח מייל לא עולה כמו מכתב או טלפון...), בנוסף ניתן לרכז שם כתבות שונות על המקצוע, מידע על משכורות ותנאים, מידע על תאריכים רלוונטים למאבק, כתובות , טלפונים ועוד. אני חושבת שאם נתחיל בקטן הכל עוד ילך ויתפח- הרי גם עם מטופלים שלנו אנחנו מתחילים מהקטן, מפיחים תקווה ורצון להשתפר, אז למה לא נעשה זאת גם למען עצמנו????? בתור סטודנטית אני זוכרת כי בשנה הראשונה לא היתה אחת שלא נכנסה לפורום וחקרה אותו לאורכו ולרוחבו, משמע דרך לינק שכזה נגיע לאוכלוסיה גדולה ואפילו להורים של מטופלים או למטופלים עצמם, הרי חשוב שגם הם יבינו את המצב בו המטפלים שלהם מצויים, לא? זהו, זה רעיון קטן שעלה בראשי ומקווה שהוא בכלל אפשרי.

 

[קושקושית48]

סוףסוף

אמנם אני ממש צעירה בתחום (שנה שנייה) אבל הדבר בוער בעצמותיי ואני מוכנה להתגייס ולגייס את כל המחזור שלי לעניין - רק תגידו מה ואני בעניינים! שינוי יכול לבוא רק אם נהיה סוכנות השינוי ויפה שעה אחת קודם.... ועדיין אין לי בעל עשיר....

 

[nomi shavit]

הי

צריך לקוות לבעל עשיר.............ונדיב, לא פתרון שמחמי אפילו להזותו. אני מציאה לך 1/2 משרה לעת עתה - עם צפי להגדלה - במרכז הגריאטרי בנתניה, בשיקום נירולוגי ואורטופדי. אם משתכלים על התנאים הסוציאלים, הבראה, ביגוד, השתלמויות, פנסיה וימי מחלה, שהם לא תגמול ישיר אך לטווח ארוך - מועיל, המצב לא כל כך רע. יש אפשרות העסקה על פי חוזה בתשלום טוב בהרבה, כאשר נכנסים למערכת ישר עם 10 שנות וותק אך לא כולל קביעות, היתר כן. צרי קשר 098630177 או 0544725630. ברכות, נעמי.