אל תעבדי על כולם ביום אחד.
שמרי על איפוק, קחי גלולה נגד סקרנות יתרה. רכשי לפחות מאתיים ניילונים לאיחסון עמודים. (אני מכיר ניילונים של שני חברות, אל תתקמצני, קני את הטוב יותר, את היותר רך) פתחי את הדף הראשון העליון. בעדינות. הכניסי לשקית. קיפולים מהודקים, השאירי כך, רק מה שנפתח בקלות פתחי. אל תיישרי בכח. תני להם להתישר מעצמם לאט לאט בתוך הניילונים. אל תחטטי במסמכים שאינם מטופלים כרגע. סגולה גדולה לקילקול מסמכים אלו, זה החיטוט הראשוני. ו... אחרי שתשלימי את העבודה, ואפילו חלק ממנה, דאגי שהניילונים יהיו פתוחים במעט, בעזרת תחיבת חפץ כעין מקל כביסה, (למה דווקא אטב? כי יש כאלה עשרות בבית. אבל כל חפץ יעיל למטרה זו). ועכשיו כשהאוצרות בניילונים, פתחי הניילונים כשהם אחד על השני, ופתחי כל הניילונים לאותו כיוון, רססי ב-K600 אבל לא בכמויות ממוקדות על הניירות עצמם. אלא בצורה מפוזרת ודלילה. אם זה לא היה דיי. אז חזרי על הריסוס שוב, לאחר יום לפחות. שקיות הניילון ישמרו על שלמות הנייר, ואף אם הנייר מתפורר, אזיי הוא יהיה מפורר בצורה מסודרת, כפאזל מסודר, העיקר שהמסמך יהיה קריא במקסימום האפשרי. מקווה שהוספתי משהו.