מקור השם ישראל

מקור השם ישראל

אני מחפשת את הפסוקים בהם מוסבר שינוי שמו של יעקב אבינו לישראל, כלומר את מקור שמו של עם ישראל. אשמח לעזרה, תודה!
 

סוריאל

New member
אין

אם כי כדאי להעיר שלמרבה העניין מדרש השם של שמואל (כי מה' שאלתיו) מתאים דוקא לשאול, ולא לשמואל (מאיפה הגיעה המ"ם?).
 
אחת המשמעויות של הכינוי הוא ש א ו ל (תחתיות)

כל השמות בספרי שמואל ומגילת היוחסין של בית דוד (היא מגילת רות) אינם שמות הולדת במובן המקובל עלינו היום השמות שנבחרו לדמויות מבטאות את יחסו של בית המלוכה החדש (בית דוד) לדמויות השונות לדמויות השנואות ניתנו כינויים בהתאם ו נבל איש בשת מפי בשת רצפה וכ"ו וכך שאול נשוא שנאתו וקנאתו של דוד לעומת אביתר אחינועם שמו אל אל קנה אחימלך נעמי בועז וכ"ו
 

masorti

New member
שטויות במיץ עגבניות...

השמות שאול ודוד מוכרים לנו מהמימצאים בעיר אבלה. שם הם נקראים Shaulum ו- Davidum . כל השמות עם הסיומת בושת נועדו להחליף את קידומת האל הכנעני בעל. (איש בושת = אשבעל, וכו') שום קשר לבית דוד מול בית שאול. אבל אני לא אפריע לך לפזר את מרכולתך המגוחכת בפורום.
 

סוריאל

New member
מה היה סוג הכתב באבלה?

כתב יתדות או כתב אלפאביתי? שהרי בכתב אלפאביתי חסר אי אפשר בעצם להבדיל בין הצורות daud ו-david, ושתיהן נכתבות דוד (ומהוות כנראה פיתוח של הדיפתונג שבצורה dawd).
 
קשה כשאול קנאה

כרגע גיליתה את אמריקה "השמות שאול ודוד מוכרים לנו מהממיצאים בעיר אבלה" במה זה סוטר את מה שאני אומר לשיטתך ולמרכולתך המהוללת איזה קידומת נועדו שמות אלה להחליף "נבל אחיטופל מחלון כיליון נעמי עורפה בעז ריצפה וכ"ו האגו הפגוע שלך משבש את דעתך
 
שמו אל כי מ ה' שאילתיו

איפה ומה מבואר כי מ ה' שאלתיו מתאים לשם שאול או היונתן בשום מקרה ובשום הקשר אינו שמו אל
 

סוריאל

New member
שני מקומות

הראשון בבראשית לב, כט: לא יעקב יֵאָמֵר עוד שמך כי אם ישראל, כי שָׂרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. השני בבראשית לה, י: לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך.
 
תודה רבה! ולגבי השם שרה...

האם גם הוא מהשורש שר"ה שבשם ישראל? מדוע אם כן היא נקראת כך? אם לא מצוין מדרש שם בתנ"ך, אולי קיים משהו בפירושים כלשהם?
 

פלגיה

New member
שרה מלשון שררה

ישראל - "כי שרית עם אנשים ותוכל" - לשון מלחמה והתמודדות.
 

סוריאל

New member
כפי שענתה פלגיה

שרה - להבדיל, כנראה, משרי - בא משורש שר"ר, ובתרגום השבעים מועתק ברי"ש כפולה (עקרונית, אותיות כפולות בעברית מסומנות ע"י דגש חזק, אך כידוע עיצורים גרוניים אינם מקבלים דגש [בד"כ] ולכן ההכפלה הזו בא לידי ביטוי רק בתעתיק). ישראל מלשון שׂרה עם, התמודד עם, משורש שר"י.
 
למעלה