מקור המלה לבלוס ??????

[גרי רשף]

לא נראה לי

המקור הוא כנראה בשם פרחה שהיה מקובל אצל המרוקאים. כיום השימוש בשמות פרטיים בערבית בקרב עדות המזרח נעלם לגמרי. אני יודע שפעם "פרנק פארח" היה כינוי גנאי אשכנזי לבני עדות המזרח, כאשר "פארח" אמור היה להיות שם של מחלת עור (זו שנקראת בעברית יפה ספחת ובלועזית אגזמה או משהו כזה..).

 

[נועם סטאריק]

אכן מיידיש

פֿרעך = מעיז פנים, חוצפן. אם כי אין להשתמש במילה הזאת בשפה התיקנית אלא במקבילות: העזהדיק, חוצפדיק, עזותדיק.

 

[אנטוניה2]

עוד הסבר אפשרי

קראתי פעם מאמר שטען כי השמות הפרטיים המצויים "פרחה"- לאשה ממוצא מזרחי, ו"יורם" לגבר ממוצא אשכנזי , הפכו למילות סלנג המביעות לעג, כיוון ששני ה"טיפוסים" הללו היוו תחרות קשה. הפרחה- לנשים האשכנזיות , והיורם, לגברים המזרחיים. הוא מסביר זאת בכך שפוטנציאל הנישואין של אשה היה תלוי יותר במראיה - ולכן, אשה מזרחית יכלה להיות חסרת כול אבל "לגנוב שידוך טוב" מהבת האשכנזייה... ופוטנציאל הנישואין של גבר תלוי יותר בכושרו לפרנס משפחה ולכן גבר אשכנזי יכול להיות אטרקטיבי לאשה מזרחית בעוד גבר מזרחי היה פחות אטרקטיבי לאשה אשכנזיה ולכן לא יהווה גורם תחרות רציני ולא יזכה לככינויי גנאי "הש-שון הזה , מה חושב לעצמו שהוא מתחיל עם חברה שלי?" *מדווח ע"י אנטוניה שהיא תוצר של תערובת/בליסה אתנית חריפה בין אשה אשכנזייה לבין איש עירקי

 

[shellyland]

אני דוקא שמעתי שפריחה מגיע מערבית

פריחה=שמחה - כינוי לנערה שהיא קצת יותר מדי מוחצנת ורעשנית.

 

[המוזרה]

תרגום מילולי של פרחה

הוא שמחה. (פרחאן = שמח) לכן תרגמו את שמה של כל "פְרֵחָה" שהגיעה ממרוקו לשמחה.

 

[ד שם בדוי]

ואם שמחה זה "הוא"

ולא היא? אז מה מקור השם? והוא בכלל ממדינה שמאוד מזרחית למרוקו. במזרח אירופה.

 

[גנגי]

ראיתם פעם

איך אמריקנים מנשנשים שקיק דוריטוס בגודל של שק אקסטרה-לארג' של דוגלי? זה בדרך כלל קורה אחרי טחינה של טריפל-המבורגר וחיסול ממוקד של שלושה דונאטס בטעמים שונים שמורידים בזהירות עם ליטר וחצי קולה דייאט (כדי לשמור על הדיאטה הרצחנית). חוויה מתקנת, לדעתי, לכל אלו שחושבים שהם אוכלים הרבה. ואכן המחלקה לבלסנות היא אחת מהמחלקות המבוקשות ביותר באוניברסיטאות כאן.

 

[ד שם בדוי]

לא מדויק

אפילו אלונה ב"פוטנלה" בולעת אחרי הלעיסה. אבל היא בטוח לא בולסת את העשבים שלה...

 

[ד שם בדוי]

הלא מדויק היה למשה שאמר

שאם בולעים לא לועסים

 

[ס ק א ל י]

אני דווקא תמיד ידעתי

(אל תשאלו אותי איך) ש'לבלוס' זה 'לבלוע-בלי-ללעוס'. בתיאבון!

 

[Luna mia]

תשאלו כל חולה סכרת - ויגיד לכם:

בולוס הוא מנת האינסולין לארוחה אחת, שחולה סכרת נאלץ להזריק לעצמו, כדי להתגבר על עודף הפחמימות הבלתי-מפורקות שלו. ומהן הפחממות האלה? ב ו ל ב ו ס י ן - שהם כידוע, תפוחי אדמה. על דרך ההשאלה, נחשב כל מי שטרף ובלע תפוחי אדמה - אולי בגלל החמין - לבולבוסן. צורת הפועַל של תואר-השם 'בולבוסן' 'צומצם' - עוד בז'ארגון הכתיבה העברית הגלותית בפולניה - לכדי הפועל 'ב.ל.ס'. (האלטרנטיבה היתה אמורה להיות: 'בִּילבֵּס' ולא 'בָּלַס'). מכאן באו לעולם ה'בולס' וה'בולסים' למיניהם. כינוי גנאי לבולעי הבולבוסין. באידיש: פרֵעסֵער.

 

[or99]

רק ראוי לציין...

1. שבולבוסין במקור (חז"ל) אינם תפוחי אדמה אלא סוג של בצל והמקור ביוונית הוא bolbos. המקור של bolus שהבאת הוא מהמלה היוונית bolos שמשמעותה גוש. האם יש קשר בין המלים? (בולבוסין במשמעות תפוחי אדמה היא המצאה של הסופרים בעת החדשה) 2. המלה bolus האנגלית, קשורה לעניין בצורה ישירה יותר משום שהיא מציינת עפ"י וובסטר גוש רך של אוכל לעוס

. ואולי מכאן באמת באה המלה לבלוס. לדעתי סביר יותר שהמקור הוא כאן ולא מהמלה בולבוסין שאינה נפוצה.

 

[גנגי]

גם לכם "בולבוסין" מזכירים את

"תוף הפח" של גינתר גראס?

 

[shellyland]

לא, אבל כל השירשור הזה מזכיר לנו

את השיר של ביאליק שמסתיים בשורה "צאו וקנו תפוחי אדמה" (הקיץ גווע?) וגם איזה סיפור מגעיל שאהוד מנור סיפר פעם, על זה שהוא לא אוהב תפוחי אדמה כי היתה לו תקרית לא נעימה שקשורה בשקית מלאה תפוחי אדמה שהרקיבו ובידו התמימה שנשלחה פנימה לאחוז בהם.

 

[TalReshef]

נכון מאוד

ואסור לשכוח שבזמן המישנה ולפניה היו תפוחי אדמה רק מעבר לאוקיינוס האטלנטי, ועל כך צריך להחליף את הממשלה.

 

[משה מעוז]

אור99 ואוכל לעוס או בלוס

זה מקשר אותנו עם מה שכבר הבאתי כאן מהמקורות היהודים ודבריך רק מחזקים את דעתי שזה ההסבר הכי הגיוני , ואצטט פעם נוספת : ".."..עיסה מעורבת ממינין הרבה; וכן 'אוצר בלוס' (גיטין דף סז.): מינין הרבה מעורבין בתוכה ביחד.." וכן : "..וא"ת מרקד נמי לא ליתני שכן עני אוכל פיתו בעיסה בלוסה", ותירצו שרוב עניים אין אוכלים בלא הרקדה..." (סוף ציטוט )

 

[or99]

בררתי את העניין ו...

1. אין כנראה קשר בין עיסה בלוסה וכו' ל-bOlos (גוש) היוונית, שנקשרה אח"כ באנגלית לאוכל. (עפ"י webster) המשמעות של עיסה בלוסה היא עיסה שאינה נקיה, והתואר מופיע לא רק לגבי אוכלים. (כמו בדוגמה שהבאת על אוצר בלוס, וגם במקוואות ט ה: "על הנקיים, חוצצין; ועל הבלוסין, אינן חוצצין"). עפ"י מה שמצאתי המקור של בלוסה שם אינו ידוע. יש אומרים שמקורו בפרסית ויש אומרין שמקורו בלטינית. 2. גם אם אין קשר, אפשר עדין לטעון שהאדם שהמציא את הפועל לבלוס חשב על עיסה בלוסה (למרות שכאמור אין כאן קשר דוקא לאוכל), אבל לדעתי יותר סביר שהוא חשב דוקא על המלה האנגלית. מסקנה: אין קשר בין לבלוס לעסה בלוסה. אגב: יש מקום אחד שיש אומרים ש-bolos היוונית קשורה אליו: "...מיתיבי: היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות, מתיר את החבלים והשקין נופלין, ואע"פ שמשתברין! [תשובה:] התם בכולסא [ועפ"י כמה כתבי יד - בולסא]." (שבת קנד ע"ב) ראיתי שיש אומרים שהמקור של בולסא שם הוא bOlos היוונית. לדעתי יותר סביר הוא פירוש רש"י שהכוונה לזכוכיות, כמו בירושלמי שהבאת שם הכוונה כנראה למראות.

 

[Luna mia]

גנן גידל דגן בגן .......

למה לבטל בכזו קלות את הבולבוסין? סביר שנכון שצודק OR99 שבולבוסין במשמעות תפוחי אדמה היא המצאה של הסופרים בעת החדשה - ואכן הקדמתי וציינתי את התקופה הזו, בה צורת הפועַל של תואר-השם 'בולבוסן' 'צומצם' - עוד בז'ארגון הכתיבה העברית הגלותית בפולניה - לכדי הפועל 'ב.ל.ס'. (כי האלטרנטה הרי היתה אמורה להיות: 'בִּילבֵּס' ולא 'בָּלַס'). אבל - הבולבוסין האלה קיימים עד עצם היום הזה: אם לא בצורתן הספרותית כתפוחי אדמה - אז מדובר במשפחת הדגניים. למשפחה הזו שייכת גם השעורה. יש סוג של שעורה הנקראת שעורת-הבולבוסין. השורש שלה דומה לפקעת שורש של בצל - ואולי מכאן הטעות לחשוב שמדובר בבצל. השם המדעי הלטיני: Hordeum bulbosum וידוע שחזירי הבר לועסים את הפקעות של הדגניים האלה עד הקאת השאריות שלהן. אולי שורשי הפקעת הללו נראו בעין בלתי-מקצועית כמו תפוחי אדמה רקובים. מכאן שאולי דווקא זו הסיבה האמיתית לאותו דימוי, הקרוב ביותר לבליסה הכמו-חזירית. ממש בליסימו...

 

[מכסי פיכלשטיינר]

ליידי סינגז ד'ה בלוז .... ../images/Emo20.gif

 

[משה מעוז]

אור99 כל מה שכתבת מקובל עלי

ותודה על ההתייחסות הרצינית מכיוון שהמקור לא ברור אי אפשר לקבוע מסמרות לי אישית נראה דווקא המקור הזה : ".."..עיסה מעורבת ממינין הרבה; וכן 'אוצר בלוס' (גיטין דף סז.): מינין הרבה מעורבין בתוכה ביחד.." כי זה נראה לי הכי קרוב לאכילה בכל פה מכל הבא ליד של מספר מזונות בבת אחת שם הוזכר במפורש שמדובר במנהג אכילה של עניים אבל כאמור כל אחד והדמיון שלו (מי שרוצה לדמות זאת לבולמוס שלקוח מבולבוסין או מקור לועזי ..כבודו במקומו מונח אולי איזה בלשן יתקל בכל השרשור הארוך לעיל וישתמש בזה לעבודת מחקר ואז נצא כולנו נשכרים