מקור המלה לבלוס ??????

[TalReshef]

גם אני לא דובר ארמית

(למרות שזה לא מפריע לי בחיי היום יום

) בכל אופן, אתה לא חייב להתרשם מהאמירות שלי או של כל אחד אחר, ככה זה בסביבה אנרכיסטית לך בכוחך זה וגו'

 

[משה מעוז]

הנה המקור לאוצר בלוס

(בבא בתרא נח,א) למדורה וקדרות מקיפות אותה (למדורה שמוקפת קדירות, והאש באמצע - אף כאן המפה והלחם באמצע והקערות סביב); מטה של תלמידי חכמים – כיצד? כל שאין תחתיה (דאמרינן בפסחים (דף קיב.): אוכלין תחת המטה - אפילו מחופין בכלי ברזל - רוח רעה שורה עליהן) אלא סנדלין בימות החמה (שמניחים שם עד ימות הגשמים שיצטרך להם) ומנעלין בימות הגשמים (דרך לנעול מנעלין בימות החמה וסנדלים בימות הגשמים בשביל הטיט); ושל עם הארץ דומה לאוצר בלוס (בסמ"ך, כמו 'עיסה בלוסה' במסכת שבת בפרק 'כלל גדול' (דף עו: עיסה מעורבת ממינין הרבה; וכן 'אוצר בלוס' (גיטין דף סז.): מינין הרבה מעורבין בתוכה ביחד; וכן מיטת עם הארץ: כל דבר מניחין תחת מטתן: אוכלין וכלים). ..." (סוף ציטוט) ולפי זה אולי אפשר להבין שאוכל כמו חזיר מערבב בפיו עיסה של כמה מזונות בבת אחת ומכאן בא המלה בולס בהקשר לאוכל ? ??

 

[משה מעוז]

לדעתי הרעיון של סרגון נהדר

כי כשהבאתי את המובאה לאוצר בלוס יש כאן את ההסבר הכי הגיוני : "..עיסה מעורבת ממינין הרבה; וכן 'אוצר בלוס' (גיטין דף סז.): מינין הרבה מעורבין בתוכה ביחד.." אבל זה הוכחה שלא צריך להשלים עם הגורל ולהסיק שמדובר בסתם טעות שהשתרשה ואולי יש רעיונות נוספים ????

 

[מוגג]

יופי של ביוט!

כן, באלגנטיות אך בחינניות זכית בתואר בייטן השבוע! "בולס שקמים בגת" אכן ביוט נאה. השאלה רק היכן קראת את פעמים רבות את הביטוי. אל תגידו בגת..

 

[TalReshef]

וואלה

אבל כל כך מצטלצל לי "בולס שיקמים בגת" (אלא איפה?) מילא, אני מקבל את התואר בהכנעה כדרך קואזימודו.

 

[משה מעוז]

והנה ההסבר שהכי מקרב לאוכל

בהמשך לעיסה בלוסה : "....וראה שחז"ל מנו את "הבורר הזורה והמרקד" כשלושה אבות, ושאלה הגמרא שבת עג ע"ב: "היינו זורה היינו בורר היינו מרקד", ותירצו: "כל מילתא דהוי במשכן אע"ג דדמיא לה חשיב לה, וליחשב נמי כותש [אף שהוא דומה לדש, הרי היה במשכן ומדוע לא מנאו התנא?] אמר אביי שכן עני אוכל פתו בלא כתישה". והתוס' הקשו: "וא"ת מרקד נמי לא ליתני שכן עני אוכל פיתו בעיסה בלוסה", ותירצו שרוב עניים אין אוכלים בלא הרקדה. ממלאכות המשכן הגענו לנימוסי שולחן של עניים. בימינו אין הבדל בין עני לעשיר בעניין אפיית הלחם, וכן היה בדור המדבר שכולם ניזונו מן המן, וא"כ על מה ולמה נכריע אנחנו כמנהג העניים שבזמן אביי?..." (סוף ציטוט)

 

[החטא והשופטת]

מה שמזכיר לי שאלה:

היה לי פעם חבר בית-שאני, שבכל פעם שרצה לנפנף מישהו לכל הרוחות, נהג לומר "לך תנבק פולים!" (מה שאני הייתי אומרת "לך תז#$%!"). הוא טען שזה ביטוי שגור בבית שאן. לו רק היה כאן מישהו מהעמק שיכול להסביר לי איזה מין פועל זה "לנבק"...

 

[מוגג]

אבדוק אצל פאבלו

לנבק פולים? אולי הוא היה דוור ורצה לנפק בולים? כי הדואר בבית שאן נמצא ממש ליד בנק הפועלים.. ואולי המקור במשחק השש-בש הנפוץ בגזרת עיר הקודש, שבו לא פעם מתנבאים המשחקים "אני מרגיש שיש לי יד חמה, עכשיו בטוח אני מוציא דאבל" ועונה לו חברו: "לך תנבא כפולים"..

 

[המוזרה]

הרקת אותי ../images/Emo70.gif

(כך דודה שלי אומרת "הרגת אותי") בכל מקרה גם אני מכירה את הביוטי "לך תנבק פולים" ושמעתי אותו דווקא מחברים ירושלמים (שאולי יש להם מכרים בבית שאן) אבל לך תנבא כפולים"... הרגת אותי מוגג

רק מה? מי שמשחק שש-בש תמיד ולעולם יגיד "דובלים" ולא "כפולים".

 

[גנגי]

טלרשף יקירי,

פרגית הוא כינוי פרחי לנערה קלת דעת ברוב השפות שאני מכירה, ויש לך הצדקה, אבל אדם שבנעוריו חשב ששקמים עשויים להיות חלקי חילוף למנועי טילים וגו' ודאי לא מכיר את מנהגיהן קלי-הדעת של הפרגיות האמיתיות, שמהם הקישו על מנהגי הנערות קלות הדעת...

 

[TalReshef]

זו הבעיה

שהתעסקתי במנועים של טילים במקום במנועים של נערות קלות דעת אם את מבינה למה אני מתכוון, אה, אה, אה

 

[אוֹחַ]

ולמה-זה מנוע היית מעיסוקים כגון דא?

האם אתה מנוע מלפרט?

 

[החטא והשופטת]

הוא מנוע מלפלרטט

ובעניין הפרגחת - כמדומני היית אתה, אוח, זה שטבע בזמנו את המונח הנפלא "גלדיולה" במקום פרגית, כשאמרת שאלכסנדר פן עזב את אישתו לטובת גלדיולה צעירה יותר. זה באמת היית אתה או שמגיע קרדיט למישהו אחר?

 

[המוזרה]

מצלצל לי מוכר

הגלדיולה הזה .. צריכה לבדוק במקורות (אבל הכל ארוז לקראת המעבר) לדעתי זה קיים אי שם אצל הגששים. אפילו נכנס לשיר של אסתי המכוערת (

לא טלנובלות שוב..)

 

[אוֹחַ]

לא אני!

 

[TalReshef]

איזו מין שאלה זו?

הרי ידוע שאין מקשין על הדרשן

 

[המוזרה]

פרחה וכפרה

פרחה התגלגל למה שהוא היום בגלל תכונות הצווחנות של הפרגיות, הקרקורים הנשמעים כמו להג. בקשר לכפרה - הביטוי המקורי היה - כפרה אני עליך - כלומר אמהות היו אומרות את זה בד"כ לילדים ושמות את עצמן ככפרה על ילדן. אחר כך התגלגל הביטוי ל"כפרה שלי" אגב, עדיין אפשר לשמוע פה ושם "כפרה על העיניים שלך" ועוד כאלו משפטים שקרובים יותר לביטוי המקורי. מילא, שיהיה..

 

[shellyland]

כמו "כפרה עלא טיזי"?

[יש לקרוא במבטא הנכון]

 

[המוזרה]

כמעט - זה עלא טיזכ...

 

[תופס עוגב]

פרחה היא היא לא במקרה הנקבה של

הפְרֶח? כי הפרח - הגיע מיידיש שבא לומר - "חצוף" Frech. לא?