מקור המלה לבלוס ??????

[משה מעוז]

מקור המלה לבלוס ??????

שלום לכולם ..מקווה שזה הפורום המתאים לשאלה שלי : לא בטוח שזה הפורום אבל אולי משהו כאן יכול לסייע או להפנות לפורום אחר.. השאלה : לבלוס בעברית מוזכר הרבה בהקשר של לאכול כמו חזיר , "לטרוף" בבולמוס ללא אבחנה וכו' ... בתנ"ך עמוס היה בולס שקמים אבל הפרוש של זה הוא לפצוע את קליפת השקמה ע"מ לזרז את הבשלתה (כך גם עפ"י מלון אבן שושן) מי יודע כיצד הפך המושג לבלוס (כאמור לפצוע) למושג לאכול ..אודה על הפנייה למקור שממנו הפך המושג לבלוס=לאכול תודה מראש על התשובה

 

[גרי רשף]

אולי בגלל הדמיון למלה בולמוס?..

..ואולי זו הכלאה של לבלוע וללעוס..

 

[משה מעוז]

לא נראה לי ...

לאן נעלמה ה מ' ? היה צריך לאמר לבלמס ולא לבלוס וההכלאה של לבלוע וללעוס לא הגיונית כי אם בולעים לא לועסים

 

[גרי רשף]

לסלנג חוקים משלו

מכיוון שמדובר כאן בסלנג ולא במילה תקנית של האקדמיה, אין כללים מחייבים. אני מעריך שהמילה קיבלה את משמעותה זו על ידי אנשים שידעו שיש פועל "לבלוס" אך לא ידעו מה בדיוק הוא אומר, והוא "נשמע" להם מתאים לתיאור זלילה גסה. למה? או! את זה אנו מנסים להסביר!

 

[משה מעוז]

גרי התשובה שלך הגיונית וגם..

וגם אני מעריך שמדובר בטעות שהשתרשה בשפה העברית (למרות שכל הזמן חשבתי שמדובר דווקא בעברית תקנית וכעת אני שומע ממך לראשונה שמדובר בסלנג והיא לא מילה של האקדמייה (האם אתה מתכוון לאקדמייה ללשון עברית ? ) אבל בכל זאת אשמח לקבל תשובות נוספות בנוגע למקור השתרשות המלה לבלוס בהקשר של זלילה ...

 

[שושן פרא]

תרבותנו מוקירה את הזלילה ../images/Emo141.gif

גם בגלל שורשיה היהודיים (שהרי לזלול מותר כל ימות החודש, ואין הגבלה על הכמויות), וגם בגלל ההשפעה המערבית עליה (צרכת הרבה מזון, העשרת את בעלי ההון). התיאוריה שלי אומרת, שמשום כך יש בסלנג העברי המון פעלים שמתארים אכילה נהנתנית, וחלקם מיסתוריים לא פחות מ"לבלוס". כמה דוגמאות בשליפה: "ירדתי על צלחת חומוס" "טחנתי רבע עוף" "חיסלתי שק במבה" "נישנשתי כל הערב" ובטח יש עוד. שוש פתאום רעב

 

[משה מעוז]

אני מכבד את כל הדעות ...

ואני מעריך שהן הגיוניות ונכונות השאלה אם אפשר להפנות אותי למקור כתוב לכך (או דעה המתבססת מהזכרון אודות מקור כתוב ) ודרך אגב ..אין לי את המלון לעברית מדוברת של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ..מישהו יוכל לצטט מה כתוב שם לגבי "בלס" ?

 

[מוגג]

אין לי המילון

אך יש לי תחושה שהמילה נכנסה לשימוש מאוחר יותר, משהו באזור סוף השבעים תחילת השמ(ו)נים. אני מסכים עם האטימולוגיה שהציע גרי: לבלוע ללעוס ולגרוס בלי לבלום ובלי סוף. אני משער שהמקור הוא בצבא (אולי במחנה עמוס), כשאנשים הלכו לבלוס בשקם.. "בא לך סטייק?" "אתה בא לסטייקיה?" "ראית איך דוִד בלע סטייק?" "בלס סטייק?" "וואללה,דוִד בלס.." =-=-=-=

 

[משה מעוז]

אין ספק שזו הכוונה

"...לבלוע ללעוס ולגרוס בלי לבלום ובלי סוף".. כמו שציינת וכמו שאני ציינתי בשאלה המקורית ....אבל שאלתי על סמך מה התקבלה המשמעות הזו ? כאשר הפרוש התנכ"י הוא לפצוע את קליפת פרי השקמה ע"מ לזרז את הבשלתה ...???

 

[מוגג]

משה תתעשת

זו מילת סלנג שנוצרה בגלל הצליל שלה ולא כתוצאה ממחשבה עמוקה. אין לה כל קשר למילה המקורית! חוץ מזה שעמוס בלס שקמים והחיילים בולסים בשקם. גם אם תשאל עוד פעמים רבות לא תמצא תשובה הגיונית יותר. ותירגע, קצת, לך לבלוסטייק איט איזי..

 

[גרי רשף]

הביטוי אינו מופיע במילון דב"א+נב"י

 

[החטא והשופטת]

נישנוש זה מאנגלית

 

[nutmeg]

nosh

זה מיידיש אמכבר.

 

[משה מעוז]

בואו נחזור ל - לבלוס

כרגע אני מתבקש להתמקד בכך בלבד...

 

[סרגון]

זכרון מטושטש

הביטוי 'אוצר בלום' מקורו בשיבוש ההעתקה של 'אוצר בלוס'. אין לי מושג מאיזו תקופה הביטוי, או מה משמעות 'אוצר בלוס', אבל יכול להיות שמישהו כאן יזכר לפתע.

 

[משה מעוז]

מצאתי את זה בתלמוד ירושלמי

במסכת קידושין מוזכר "בולסייא" וגם "בולסיין" לא מבין ארמית ..משהו יכול לתרגם באיזה הקשר זה עולה ? ואולי זה קשור לשאלה שלי ? "...לאמצע וחולקין ר' זעירא בעא קומי ר' מנא אילין בולסייא אמר ליה חכים את דאית לך בולסיין סגין אמר ליה מביאין וחולקין רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר מהו לגבות מן העבדים כקרקעות אמר ליה גובין מן העבדים כקרקעות הורי רבי לעזר לאילין דבית רבי ינאי לגבות מן העבדים כקרקעות רב יהודה שלח שאל לרבי אלעזר האנס והגזלן והגנב אמר ליה חזקה שאין הבעלים מיטפלין במיתה ומניין שאין הבעלים מיטפלין..."

 

[משה מעוז]

ותודה לסרגון

אולי זה קשור לאוצר בלוס ???

 

[or99]

לפי המפרשים שם...

הכוונה למראות. מובא שם גם מקור אולם לא מצאתי אותו. בכל מקרה אין קשר לעניין...

 

[TalReshef]

כשאני הייתי בבי"ס

קראתי פעמים רבות את הביטוי "לבלוס שיקמים בגת", לא היה לי מושג מה זה לבלוס וגם מה זה שיקמים, ובקלות יכולתי לראות בכך תיאור של זלילה הגונה של מיני תרגימה ומרקחת, שלווים בלולים בשמן וסולת וגם שור הבר, בשר הלוויתן והיין המשומר השמור לצדיקים בגן העדן. שקמים יכלו להיות מבחינתי גם חלקי חילוף למנועי טילים הפועלים על דלק מוצק. משה מחמל לבי: מוג צודק, אתה מחפש הגיון במקום בו יש מקריות של גלגולי מלים. כתרגיל אני מציע לך לברר איזה הגיון עומד מאחורי הביטויים הבאים: פרחה - במקור פרגית. מה? הפרגיות ידועות במנהגיהן הפרחיים? כפרה שלי - כלומר שאני עומד לנופף אותך סביב הראש בבחינת "זו כפרתי"? חבל על הזמן - וגו'

 

[משה מעוז]

טל רשף שלום

אני מודע לחלוטין לאי ההגיון שמסתתר מאחורי העוות הלשוני שהשתרש בשפה גם אני חושב בדיוק כמוכם שמדובר בטעות שהשתרשה ... רציתי להעזר במשתתפי הפורום במציאת המקור אם יש בכל זאת ..ואולי נופתע כולנו ונמצא מקור כזה ? אז מה אכפת לכם להמשיך בפולמוס ? למה לקטוע אותו בעודו באיבו ? אני דווקא נהנה מהתשובות שלכם ואולי פתאום יצוץ גם משהו עם תשובה מבוססת הנה למשל הבאתי כאן ציטוט מהתלמוד למלה בולסיין אולי כאן יש הסבר ? אבל אני לא מבין ארמית