מקוריות

[hila a]

מקוריות

היי, בעקבות הספרים המופיעים בחלון הפורום, קראתי את ה"מקום בו העצים רואים" ואת "מאה שנים של בדידות". שני הספרים מקוריים להפליא, וזורמים כל-כך מהר, שפשוט חבל על כל עמוד שעובר. אשמח לקבל המלצות נוספות לספרים שיש בהם מקוריות אמיתית.

 

[Rivendell]

שמחה לשמוע ../images/Emo13.gif

בימים הקרובים יתווספו לשם עוד כמה ספרים. אני לא מבינה בדיוק למה הכוונה ב"מקוריות". ברוב הספרים מופיע רעיון שלא מפיע בספרים אחרים. אני יכולה לנסות ולהמליץ לך לפי טעמי. גבריאל גרסיה מרקס כתב גם את "על אהבה ושדים אחרים" שבעיני הוא ספר נהדר. אני אהבתי אותו יותר מאת "100 שנים". ועוד ספר מקסים ומומלץ בחום הוא "עפיפונים" של רומן גארי.

 

[behemot]

או! או! אני - אהבה בימי כולירה - גם

של מרקס - ספר מדהים חרדתו של המלך סלומון - גם של רומין גארי בשמו הסיפרותי אמיל אז'אר

 

[Rivendell]

מחזקת את ההמלצה

על "חרדתו של המלך סלומון". באמת סםר נהדר. בכלל אני חושבת שכל ספריו של רומן גארי ראויים מאוד לקריאה.

 

[behemot]

לא יודע אם כולם... חלקם נורא קשים

או עצובים. "לאור אישה" לדוגמא עצוב נורא אבל ללא ספק אחד המעולים ביותר. לעומת זאת "כאן פג תוקף כרטיסך" פשוט משביז, כנ"ל "המלתחה הגדולה"...

 

[סל מיחזור]

סתם שאלה לא קשורה לשרשור הזה.

קראת לעצמך "בהמות" כמו הדמות של בולגקוב? הייתי רוצה לראות את האדם שרואה את עצמו דומה לדמות הזו. היה לי כחצי שנה חתול שחור (טוב, בעצם הוא לא ממש היה שלי), שהתאים מצויין לדמות ועל כך זכה לשם הזה.

 

[behemot]

כן - :ם) בצורה לא פתיעה זה הפורום

היחיד שמיד מבינים את הNICK שלי... אני חושב שהוא דמות מאוד חיובית. משעשע, פורק עול, נהנתן, אולם לא חסר ערכים. מכבד את שראוי לדעתו לכבוד ועוזר למי שלדעתו ראוי לעזור.

 

[דוסטו]

הרשימה, לשמחתי, די ארוכה

"שדות התהילה" של ז'או רואו "המדונה של הפרחים" של ז'אן ז'אנה "צלופחי הזהב" של אוטה פאוול "הערים הסמויות מעין" של קאלווינו "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" קונדרה. "מוצרט לא היה יהודי" אביגור-רותם "מעשה השפחה" - אטווד "האיש מבומון" ז'אן ז'ינו "אינתא עומרי" סמדר הרצפלד

 

[suki da yo]

צלופחי הזהב

זה ספר שחיפשתי מאז שקראתי פקר ממנו במקראה מכיתה ח או משהו. וזה באמת ספר מקסים, אבל הוא ספר לילדים, או לפחות לגיל החטיבה , ולא הרבה יותר (אומרת הילדה שמחשיבה עד היום את הספרים של אסטריד לינגרן כספרים האהובים עליה)... ומעשה השפחה... זה סיפור כואב, כי מרגרט אטווד (הסופרת) היא אחת הסופרות האהובות עלי ויש לי את כל הספרים שלה בעברית, וכמה באנגלית, חוץ ממעשה השפחה. לא מצאתי אותו בשום מקום.

 

[דוסטו]

לטעמי -צלופחי הזהב הוא לא ספר נוער

אולי נוער יכול לקרוא אותו אבל עיניים של מבוגר ימצאו בו משהו עמוק יותר. צ'כיה של אחרי מלחמת העולם ה -II, הנסיון לחזור לנורמליות במשפחה מעורכת יהודית-נוצרית שמשנה את שמה לשם שיש לו צליל פחות גרמני (פופר -> פאוול). הרבה יותר מספר ילדים או חטיבה.

 

[rigoletto111]

2 מקורים ../images/Emo118.gif

הספר המקורי ביותר שקראתי בשנה האחרונה הוא "פתק" של חנן פרנק, שבו הוא מספר את סיפור פציעתו וקטיעת שתי רגליו. והיום הוא פרופסור לפיזיולוגיה של הכאב בתל-אביב. והוא כתב גם ספר בשם "דיפטיכון" ובו הוא מגולל את סיפורו בהמשך לסיפורו של אביו בשואה. שניהם מומלצים מאד!

 

[suki da yo]

אולי כי זה פשוט מה שאני קוראת עכשיו

בפעם הבערך שישים, אבל הספר "ספר הקומיקס של סבתא שלי" של אורית מורן הוא ספר מקסים, ומקוריות לא חסרה בו. הוא לא כבד במיוחד, בלי תובנות עמוקות על החיים, אבל כתוב בצורה מאושרת (אין דרך יותר טובה להגיד את זה) וכל הדמויות הן חגיגה..

 

[hila a]

תודה ../images/Emo13.gif

תודה על ההמלצות! (בהחלט אבדוק כמה מהן) יום טוב לכולכם.