מקום בטוח

[מחפשת אור1]

מקום בטוח

חזרתי הביתה לא מזמן. עייפה. דיברתי עם ידידה ופרצתי בבכי. החיים לא ברורים. החוקים לא ברורים. בין מוות לחיים. משוגעת.שייכת לא שייכת שייכת לא שייכת. לאן? איפה המשבצת שלי. עם המשוגעים? לא רוצה. עם הנורמלים? אבל אני לא. חריץ קטנטן נותר שבו אני קיימת. מי שיתקרב עלול להכוות. זהירות... להפתח. גם פה. מתי אפשר? תקבלו אותי. אתם לא מכירים אותי. תקבלו אותי, בבקשה. .. אור בקצה המנהרה, מתקרבת אליך ואתה מתרחק כל הזמן. המרחק ביננו נשאר קבוע. משוגעת?

 

[schlomitsmile]

כשלעצמי, משתדלת להמנע מלקלג אנשים ../images/Emo13.gif משוגעת או לא, לא משנה. את בנאדם, וניכר שאת סובלת. יש גם תקופות/ימים של שימחה כלשהי? היעד שחומק ככל המתקרבים אליו- תופעה אנושית מוכרת... http://www.youtube.com/watch?v=KuISQ71-uh8&feature=related אבל האור שם, אולי צריך למצוא דרך אחרת אליו. אין פה ועדת קבלה, אז למרות שגם אני די חדשה, מרשה לעצמי לומר: התקבלת ../images/Emo24.gif שלומית

 

[schlomitsmile]

צ"ל להמנע מלקטלג

 

[פרפרי אהבה]

כולנו משוגעים ברמה כזו או אחרת../images/Emo13.gif

אני מסכימה עם שלומית,לא חייבים לקטלג את עצמנו-אפשר להיות גם פה וגם שם. ואת בהחלט מוזמנת להישאר פה איתנו

 

[מחפשת אור1]

תודה. רבה על התגובות.

 

[אפרת אליהו]

לכל אחד יש את המקום המיחד שלו

נשמע לי שאת רק צריכה למצוא אותו ברור שאת שייכת ועם זאת למצוא את מקום השייכות בעולם זה מסע אבל הוא אפשרי והוא גם מתחיל וגם נמצא בתוכך. נורמאלי זו מילה שממזמן לא מתאימה לתהליכים שבני אדם עוברים בעידן שלנו ואמרת יפה - היכן המשבצת שלי? מאחלת לך שתמצאי את משבצת האור שלך היא שם מחכה רק בשבילך.

 

[מחפשת אור1]

תודה על כתיבתך האמפטית

 

[נוסעת בזמן אחר]

היי, מחפשת יקרה../images/Emo140.gif

כל האנושות (שזה כולל כל האנשים שאת מכירה) הם על הסקלה בין נורמאלי|------------|משוגע. כולנו שם וגם במשך חיים מיקומינו יכול להשתנות כמה וכמה פעמים בהתאם לתקופות חיים, התבגרות, משברים או אולי תרופות שניתול שיעזרו או לא להתייצב מבחינה נפשית. לפני שנים אובנתי כ"אישיות גבולית". הייתי הרבה שנים בדיכאון ובמצבים של סערה רגשית שלא איפשרה תפקוד טוב . לפעמים רגשות פשוט סוחפים אותי ולאו דווקא רגשות חיוביים. גם חברה קרובה שלי מדברת על פחד גדול להיות שוב משוגעת (הייתה מאושפזת בעקבות שימוש בסמים שפגעו במוחה וגרמו לה להתקף פסיכוטי). גם היא וגם אני בתקופות שונות הרגשנו לא שייכות, תלושות. היא במיוחד הרגישה "משוגעת" מכיוון שהייתה מאושפזת וחוותה הזיות. אני תלושה ממשפחתי בגלל שמשפחה התפזרה מאוד בחמישים שנה האחרונות ואנחנו לא בקשר. תקופות של סערות רגשיות ורגישות יתר(הבנתי שזה חלק מאיבחון של אישיות גבולית) גרמו לי להרגיש חריגה וגם שאנשים סביבי לא מבינים אותי ולכן אני לא שייכת. את בחברה גדולה וטובה. המון אנשים מתמודדים עם מצבים דומים לשלך.

 

[מחפשת אור1]

סערות רגשות ורגישות יתר זאת אני..

היה לי סופש נעים, הלוואי שגם ביום יום ארגיש כמו בסופי שבוע. שבוע טוב לכולם.

 

[נוסעת בזמן אחר]

נחמד שהיה לך סופ"ש נחמד.

גם לי השבת עברה מאוד בכיף. מה שרציתי להגיד בפוסט שכתבתי לך שהמון אנשים מתמודדים עם שאלות דומות לשלך. גם אני ביניהם. באחרונה מרגישה הרבה יותר טוב ועדיין קשה לי לפעמים. המשך שבוע טוב!