מקווה שתסלחו לי!

מסכימה איתך בנוגע לשיח בוגר-

אבל אסור שזה יבוא מ"ראש בקיר". כמו שהפקיד אמר,לעשות ויתורים,וכן,גם על הערכים שלך, בשביל לקבל משפחה. אם כבר יוצרים שיח- כל צד צריך להיות כנה במה שחשוב לו. ומכנסיים,דוגרי,זה לא כזה היסטרי לאף בחורה. באמת שאנחנו מסוגלות פעם בחוד לאירוע משפחתי ללבוש חצאית. אפילו סימלית. ורק כך- יכבדו באמת את מה שחשוב לך. כמו לא לעשות דברים שאתה לא מאמין בהם. וחצאית זה לא אמונה- זאת הצהרה.
 
איפה ציינתי "ראש בקיר"?

המלצתי לפנות לדמויות מפתח במשפחה (אח בוגר, דוד חברמן, סבא), ולנסות לנהל עמם דיאלוג, בתקווה שהם ישפיעו ויקרבו את השאר להבנה.
 
האמיני לי

שאני האחרונה שאלך עם ראש בקיר, אני משתדלת מאד לשקול כל דבר שאני עושה במיוחד אם התוצאות הן הרות גורל. אבל מכאן ועד לעשות ויתורים שלא מתאימים לי הדרך ארוכה.
 
באהבה רבה,כן?


 
כן

רשמת "המשפחה זה דבר הכי חשוב שיש", ותרגמתי לחרדית: "המסורת זה דבר הכי חשוב שיש", מכיוון שבעולם החרדי משפחה=מסורת, ועל כן כל סטייה מקו המסורת שווה לבגידה בדבר הכי חשוב שיש.
 
חשוב לא מבחינה ערכית אלא תועלתית

לא התכוונתי חשוב מבחינה 'ערכית'. עזבו אתכם עכשיו מערכים, תפסיקו לחשוב כמו חרדים. זה בכלל לא העניין. התכוונתי שמשפחה היא דבר חשוב מבחינה תועלתית. קודם כל מבחינה רגשית, משפחה זה הדבר הכי חזק שיש. זה הדבר הכי קרוב לאהבה שאינה תלויה בדבר. אבל גם בלי הקטע הרגשי: אם תצטרך הלוואה מי יתן לך? אם תהיה חולה מי יטפל בך? אם לא יהיה לך איפה לגור מי יתן לך בית?
 
ממש לא מסכים

אני ממש לא מסכים אתך. אני לא מעוניין בקשר עם משפחה, שרוצה קשר עם הבגדים שלי. אם לא מקבלים אותי כמו שאני, אז אין לי שום סיבה בעולם לקיים כזה קשר.
 
מזכיר לי שפעם אמי אמרה לאחי

שאם הוא יוריד את הכיפה היא לא תרצה בקשר איתו.הוא הוריד את הכיפה ונתן לה:"את הרי לא רוצה אותי אלא את הכיפה אז קחי אותה ותהני"...היא די הופתעה וזה החזיר אותה לעצמה.
 
איך הביא לה אותה! מדהים

מוירודיג!! אז מה? אתם שוב ושוב מדברים על 'הצודק'. ואתם צודקים ומשכנעים. אבל אני דיברתי על ה'חכם'.
 
שני דברים.א.כמה לפעמים אתה יכול לא להבין.

הרי עוד לפניך כתבתי כמעט כמוך והערותיי בנושא פזורות בפורום מראשית ימיי כאן.אלא מאי?סיפרתי אנקטודה חמודה ואתה מתחמם כאילו עקרתי אותך הרגע מחיק משפחתך. ב.כמות ההקרבה שאח זה הקריב למען המשפחה ואמא ללא ספק עולה על של רבים וטובים ואני אשים נפשי בכפי ואומר שגם משלך.זה לא אומר שלא צריך גם לפעמים להעמיד דברים על מקומם.לא מדובר על ביטול טוטלי למען המשפחה אלא התחשבות.וההבדל ברור. עכשיו רגוע?
 
למעלה