הרב בוטח על הומסקסואליות
לורה שלזינגר, המגישה הפופולרית של תכנית הראיונות ברדיו, ראויה לשבח על היותה דמות סמכותית ומוסרית שנודעת לה השפעה על שלל סוגיות חברתיות בארצות הברית. אולם הדת מדברת לא רק בנימה של הוקעה אלא גם בקולה של החמלה. הכרזותיה של ד"ר לורה כאילו המשיכה לבני אותו המין היא "סטייה" הנובעת מ"טעות ביולוגית" הן בבחינת עוול, בראש ובראשונה בשל הנזק והכאב שהן מסבות לבני אדם הנמשכים לבני מינם. גדלתי עם בן משפחה קרוב שהיה גיי יהודי אורתודוקסי, והייתי עד לסבל שעבר כשאנשים בעלי השפעה השמיעו הכרזות כאלה. אבל חשוב מזה, אמירותיה של ד"ר לורה מוטעות בדיוק משום שהן מחזקות השקפה שגויה בנוגע ליחס המקראי להומוסקסואליות, ומשקפות יותר את גישתה האישית לנושא מאשר את גישת הדת המסורתית שבקולה היא מתיימרת לדבר. דתיים קיצוניים נוהגים להקצות לגייז אות קלון מיוחד משום שבמקרא מופיעה המילה "תועבה" ביחס ליחסי מין בין גברים. מה שהם נוהגים להשמיט, במקרים רבים בכוונה, היא העובדה שהמקרא מייחס אותה מילה בדיוק לאכילת טריפה, בפסוק "לא תאכל כל תועבה" (דברים י"ד ג'). כמו כן משמשת המילה "תועבה" לתאר נישואי איש לגרושתו שהייתה בינתיים נשואה לאחר. עוד מעשה המתואר כתועבה הוא הקרבת קורבן שיש בו מום (דברים י"ז א'). ובספר משלי נכתב כי "שש-הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו", והרשימה כוללת בין השאר "עיניים רמות, לשון שקר וידים שופכות דם-נקי." בהתחשב בכך שכל אלה נחשבים לתועבה, נשאלת השאלה מדוע לא מגנים הדתיים הקיצוניים האלה את השקרנים באותו להט שהם מגנים גייז? האם הייתה ד"ר לורה מייחסת גם את ה"עיניים הרמות", כלומר היוהרה, ל"טעות ביולוגית"? טיעון אחד שיכולה ד"ר לורה להביא להצדקת גינוייה הנלהבים הוא שמדובר ב"חטא נגד הטבע". אולם פרופסור דייויד גרינברג מאוניברסיטת שיקגו הוכיח במחקרו מ-1988, המבנה הרעיוני של ההומוסקסואליות – מסמך המהווה ציון דרך והנו המחקר הסוציולוגי השיטתי ביותר על הומוסקסואליות – הוא שבכל עידן ועידן, ובפרט בעת העתיקה, הייתה זו תופעה נפוצה ממש כמו ההטרוסקסואליות אם לא למעלה מזה. אנשים דוגמת ד"ר לורה טועים טעות פשוטה. במקרא מצויים שני סוגי חוקים: חוקי דת וחוקי מוסר. לדוגמה, חטא הרצח אינו רק חטא נגד האל (עבירה על חוק דת) אלא גם נגד האנושות (עבירה על חוק מוסר). לא כך הדבר לגבי האיסור על אכילת צ'יזבורגר, שהנו חוק דת אך העבירה עליו איננה עבירה על שום מוסכמה אתית. טעותה של ד"ר לורה בכך שהיא מתייחסת לאיסור המקראי על יחסים בין בני אותו המין כחטא מוסר במקום כחטא דת. יחסי מין בין גברים (ולא הימשכות אל בן אותו המין) נאסרו במקרא מטעמי דת בלבד וניתן להשוות זאת לאיסור על עישון סיגריה בשבת. באף אחד מאלה אין סטייה. הדת אוסרת עליהם בגלל ציווי מקראי. גם נישואין בין גבר לאישה הנם ציווי דתי ולא מוסרי, אלא אם אנחנו מוכנים לבוז לכל הרווקים ולראותם כ"לא מוסריים". חיוני שדתיים יפסיקו להתייחס אל גייז ולסביות כאילו הם לוקים בסטייה ביולוגית או שהם מרוחקים מאלוהים. אדרבא, קרוב המשפחה שהזכרתי קודם קרוב לאלוהים יותר ממני, לטעמי, מפני שהוא נדיב, מלא כבוד ושומר מצוות. בשיחותינו התכופות על מערכת היחסים שלו עם גבר אני אומר לו שאמנם איני יכול לתת את ברכתי לקשרים בין בני אותו מין – אלה החוקים שהכתיב אלוהים – אבל הוא צריך להבין שבמקרא יש תרי"ג מצוות. הוא אמנם לא מנהל את חייו בהתאם לשתיים מהן – המצוות לשאת אישה ולהוליד ילדים – אבל נותרו עוד 611 מצוות שאותן הוא יכול לקיים באמת ובאמונה. את חיי ואת הקריירה שלי הקדשתי לניסיונות לקדם את מוסד הנישואין ואת היופי שבהבאת ילדים לעולם, ולעצור את מגמת הגירושין המתגברת. אם אמירה זו פוגעת ברגשותיהם של הגייז והלסביות הרבים שהם חבריי הקרובים, אני מתנצל, אבל אין בידי לשנות את אמונותיי. רוב הנשים והגברים היהודיים המתארחים אצלי לסעודת שבת מגיעים אליי במכונית, אף על פי שגם לזה איני יכול לתת את ברכתי. ועם זאת, אף אחד משני המעשים האלה אינו חמור מרעהו. סוף סיפור. ראוי שהדתיים יתגברו סוף-סוף על ההומופוביה שלהם, השקופה כל כך, ויבטלו את המדיניות המפלה הטוענת שיחסים עם בני אותו מין הם סטייה שאלוהים בחר למתוח עליה ביקורת קשה במיוחד. בדיוק כמו נשים וגברים הטרוסקסואליים, גם גייז ולסביות הם בניו ובנותיו של הקב"ה, וביכולתם להביא אור ואהבה לעולם שהאפילה המצויה בו מקורה לא רק בחטא אלא גם ביחס של שיפוטיות שבטעות יסודו.
