בחשש רב...
אני כותב את דבריי בחשש מסוים, כי לדיון קודם עם ליליה כמעט וחבשתי קסדה (וזה כשהיא כעסה על מישהו אחר). אתחיל ואומר שאינני מבין ממש את מטרת המצעד הזה, ועל מה הגאווה העצומה של "הקהילה", אם לדייק, אינני מבין את הצורך בהחצנה של גאוותם. במובן מסוים, משיג המצעד בדיוק את ההפך ולראיה חוויתה של ליליה, שההטריחה את עצמה ומשפחתה, התגברה על כל הקשיים והגיע לשם, כדיי למצוא אירוע, שהוא "פרברטי" עבור אדם מהשורה, שאינו חשוף לסגנון החיים הזה. למעשה, האירוע הזה ממצב אותם בנישה מאוד מסויימת, כ"קהילה" נבדלת ושונה, כשמטרתם, ואני מקווה שאינני טועה, שלא יראו בהם שונים. ועוד הערה אחת יש לי, הגדרת מג"ב כבהמות, בהכללה אחת גסה, איננו במקומו (לטעמי), המשרתים במג"ב הם אזרחים מהשורה שניקראו לשירות, ומצאו את דרכם לחיל הזה. אינני טוען ששוטריי מג"ב הם אוסף של מלאכים, אבל בטח לא כולם בהמות, מה גם שהם עמדו שם לא בגלל שהם נהנו לעמוד שם, אלא כדיי לשרת אותך ואת שאר המשתתפים באירוע, כדיי כולם יכולו לשוב הביתה, ולא בשקיות. אם נתקלת באירוע חריג, עשי משהו בנידון, תתלונני, בדיוק כמו שייעצת להורים לשנות את בתיה"ס במקום להמציא אותם מחדש. ייעצת ליל להשאר מספיק זמן, אוליי לא עבר מספיק זמן... עכשיו אני חובש קסדה. גיא