גלית יחידה
New member
מציק לי
זו פעם ראשונה שאני כותבת כאן, לפעמים אני קוראת ומכיוון שחמותי הלכה לעולמה לפני שנים טובות לא הספקתי להנות או לשנוא אותה, הזכרון החזק שלי שהילדים מאד אהבו אותה והיא אותם וזה מה שהיה חשוב לי בזמנו. אני כותבת כאן על בעיה משפחתית שאולי רק אני מרגישה אותה בכל אופן הדבר יושב לי כשבוע על הנשמה כמו איזו אבן ענקית, אני מבקשת אם אפשר להציע מנסיונכן האם ללכת או לגרום לפיצוץ , בבקשה הגיבו לכתבה שקצת ארוכה אחי היקר תאמר לי ותסביר לי מה המונח הזה משפחה מצומצמת? אני לתומי חשבתי שאח ואחות הם משפחה די מצומצמת, מה דעתך? או שאשתך והילדים שלך מדברים עברית אחרת או מבינים אחרת. אתה נשוי מעל 30 שנים וכן גם אני מעולם לא רבנו להיפך היינו חברים טובים יצאנו לבלות ביחד בילנו ימי שישי ביחד, עבדנו שנים ביחד, לא רק אתה ואני, אלא גם אשתך ובעלי, מעולם מעולם לא היה ויכוח על דבר מהותי ביננו, מעולם לא היה אירוע שאנחנו לא נוזמן ראשונים או לא נידע ראשונים. ואני מנסה להבין את המשפט הזה שנאמר לי לפני שבוע שלאירוע הזה מוזמנים רק המשפחה המצומצת. אחת הבנות שלך ילדה בן, זו בתך הבכורה, , יום לפני הלידה שוחחתי איתה כי הרי אנחנו מעבר למשפחה היחס שהיא קיבלה מאיתנו לאורך שנים היה משהו מיוחד והיא יודעת זאת וגם אומרת , אני לא מבקשת אישורים לדברים כל מה שעשינו נבע מאהבה אשר קיימת עד היום. למחרת הלידה אמרו היא עייפה ונחה לא להתקשר, הבנתי , כך גם יומיים לאחר מכן, שוב הבנתי אמרתי לעצמי הרי אנחנו כל כך קרובים שאם זו האמת אז אני מקבלת אותה. בשיחת טלפון עם אשתך היא הסבירה לי כי הם לא רוצים לעשות ברית גדולה יזמינו רק משפחה מצומצמת ובתאריך מאוחר יותר יעשו אירוע לחברים.היא גם לא דיברה על ברית היא קראה לכך חיתוך, ואני הבנתי כי רופא יעשה זאת וכי יהיו נוכחים רק אתם והוריו וזאת בעצם המשפחה המצומצמת . (זאת ההבנה שלי למשפחה המצומצמת ) ביום של החיתוך , אשתך שוב מתקשרת אנחנו מדברות לפחות פעם או פעמיים ביום והיא מספרת כי יצאה עכשיו ממכון היופי והחיתוך יערך בשעה מאוחרת יותר ממה שנאמר לי קודם, ועדין חשבתי שהכל בסדר ולשאלתי מי הרופא שעומד לעשות את החיתוך ענתה לי כי זה המוהל ונקבה בשמו. ושאלה ראשונה שעלתה בראשי וגם שאלתי אותה, אם עושה מוהל את הברית צריך "מניין" ומהיכן יש במשפחה המצומצמת שלנו, ובתחילה החלה לגמגם שהיא לא יודעת זו הבת שלך שסידרה הכל ולאחר מכן החלה לספור את הגברים ואני ביקשתי שתפסיק והיא המשיכה ואני בעוקצנות אמרתי שתוסיף את הילדים הקטנים ללספירה וגם אז לא תגיע למניין, מה לעשות שלנו אין משפחה בכלל, ומהצד השני המשפחה המצומצמת מונה סך3 גברים. לסיום הפרק הזה "החיתוך" הברית נערך בלעדינו. אינני יודעת כיצד להגיב, האם אני יכולה להמשיך כאילו לא קרה דבר, הרי ברור לשנינו שהיו שם אנשים זרים ולא רק המשפחה המצומצמת, איך הסכמת שהאחות היחידה שיש לך או שאר הבשר היחיד שלך לא ישתתף בשמחתך. ככל שאני מנסה להבין למה זה קרה עולים במוחי רק 2דברים שהם כנראה הגורמים לך ולמשפחתך להתביש בי ולהרחיק אותי כי הסבר אחר לא עולה בדעתי, המצב הכלכלי שלי שהסתבך מאד עקב המחלה שלי ואני אכתוב בגלוי לך שתראה מול העיניים את הדברים שלא רצית לראות ולשמוע, כן חליתי בסרטן , כן גם אירוע מוחי עבר עלי, זו אני וזו האחות היחידה שלך וקרוב המשפחה היחיד שלך, ההורים שלנו נפטרו כשהיינו שנינו צעירים, ואכן אני מזייפת בדיבור וכן אני לא נראית הכי טוב אחרי מה שעברתי , וכן גם מצבי הכלכלי לא מי יודע מה , וכנראה משום אחת הסיבות האלו לא רצית אותי בברית של הבת שלך, מי כמוך יודע מה עברתי בתקופה האחרונה , ולפגיעה כזו ממש ממש לא ציפיתי, עד כמה האמנתי לכם ולרגע לא עלה בדעתי שאתה מסוגל לעשות כך , ובמחשבה שנייה , גם עם הברית נעשית במסגרת משפחתית מצומצמת אפשר לחשוב כמה דודים יש לבת שלך , סך הכל 2 ומצד בעלה גם כן 2 ואם אלה היו מוזמנים עדין לא בטוח כי אתה משלים מניין, אז מדוע אחי. למה מגיעה לי הפגיעה הזו, ולצלצל אלי למחרת ולומר לי שבעוד שבועיים יש חגיגה לחברים, אתה באמת חושב שאני אבוא, מעולם לא רבתי איתך מעולם לא אמרתי לך מילה וגם עכשיו אני לא אגיד כלום , לכן זה מכתב שלא נשלח, עצוב כל כך, אמרתי לילדים שלי שהם מוזמנים והם במקהלה אמרו , לא אנחנו לא.דרך אגב שתדע שלא הבת שלך הזמינה זו אשתך שצלצלה , בזמנים נורמליים לא הייתי מתייחסת לכך, עכשיו אני לא יכולה להתעלם, כשהיא אמרה לי על החגיגה בעוד שבועיים לא הגבתי אמרתי רק תמסרי לה מזל טוב, אני עדין המומה ולא יודעת כיצד לנסח את הדברים שאני צריכה לומר לך, ואולי לעולם לא אומר ולא נדבר עוד, כי אני לא מתכוונת להגיע לאירוע ואני יודעת שתצטרך לתת לחברים שלך תשובות למה אני לא נמצאת ואני אדאג שהם ידעו את האמת כי אני פגועהעד עמקי נשמתי אני לא יכולה לכעוס עליך עדין, אני כואבת מאד. אני מאחלת לך שנה טובה מה שלא עשיתי אתמול. האחות שהפכה לנכה, האוהבת והפגועה
זו פעם ראשונה שאני כותבת כאן, לפעמים אני קוראת ומכיוון שחמותי הלכה לעולמה לפני שנים טובות לא הספקתי להנות או לשנוא אותה, הזכרון החזק שלי שהילדים מאד אהבו אותה והיא אותם וזה מה שהיה חשוב לי בזמנו. אני כותבת כאן על בעיה משפחתית שאולי רק אני מרגישה אותה בכל אופן הדבר יושב לי כשבוע על הנשמה כמו איזו אבן ענקית, אני מבקשת אם אפשר להציע מנסיונכן האם ללכת או לגרום לפיצוץ , בבקשה הגיבו לכתבה שקצת ארוכה אחי היקר תאמר לי ותסביר לי מה המונח הזה משפחה מצומצמת? אני לתומי חשבתי שאח ואחות הם משפחה די מצומצמת, מה דעתך? או שאשתך והילדים שלך מדברים עברית אחרת או מבינים אחרת. אתה נשוי מעל 30 שנים וכן גם אני מעולם לא רבנו להיפך היינו חברים טובים יצאנו לבלות ביחד בילנו ימי שישי ביחד, עבדנו שנים ביחד, לא רק אתה ואני, אלא גם אשתך ובעלי, מעולם מעולם לא היה ויכוח על דבר מהותי ביננו, מעולם לא היה אירוע שאנחנו לא נוזמן ראשונים או לא נידע ראשונים. ואני מנסה להבין את המשפט הזה שנאמר לי לפני שבוע שלאירוע הזה מוזמנים רק המשפחה המצומצת. אחת הבנות שלך ילדה בן, זו בתך הבכורה, , יום לפני הלידה שוחחתי איתה כי הרי אנחנו מעבר למשפחה היחס שהיא קיבלה מאיתנו לאורך שנים היה משהו מיוחד והיא יודעת זאת וגם אומרת , אני לא מבקשת אישורים לדברים כל מה שעשינו נבע מאהבה אשר קיימת עד היום. למחרת הלידה אמרו היא עייפה ונחה לא להתקשר, הבנתי , כך גם יומיים לאחר מכן, שוב הבנתי אמרתי לעצמי הרי אנחנו כל כך קרובים שאם זו האמת אז אני מקבלת אותה. בשיחת טלפון עם אשתך היא הסבירה לי כי הם לא רוצים לעשות ברית גדולה יזמינו רק משפחה מצומצמת ובתאריך מאוחר יותר יעשו אירוע לחברים.היא גם לא דיברה על ברית היא קראה לכך חיתוך, ואני הבנתי כי רופא יעשה זאת וכי יהיו נוכחים רק אתם והוריו וזאת בעצם המשפחה המצומצמת . (זאת ההבנה שלי למשפחה המצומצמת ) ביום של החיתוך , אשתך שוב מתקשרת אנחנו מדברות לפחות פעם או פעמיים ביום והיא מספרת כי יצאה עכשיו ממכון היופי והחיתוך יערך בשעה מאוחרת יותר ממה שנאמר לי קודם, ועדין חשבתי שהכל בסדר ולשאלתי מי הרופא שעומד לעשות את החיתוך ענתה לי כי זה המוהל ונקבה בשמו. ושאלה ראשונה שעלתה בראשי וגם שאלתי אותה, אם עושה מוהל את הברית צריך "מניין" ומהיכן יש במשפחה המצומצמת שלנו, ובתחילה החלה לגמגם שהיא לא יודעת זו הבת שלך שסידרה הכל ולאחר מכן החלה לספור את הגברים ואני ביקשתי שתפסיק והיא המשיכה ואני בעוקצנות אמרתי שתוסיף את הילדים הקטנים ללספירה וגם אז לא תגיע למניין, מה לעשות שלנו אין משפחה בכלל, ומהצד השני המשפחה המצומצמת מונה סך3 גברים. לסיום הפרק הזה "החיתוך" הברית נערך בלעדינו. אינני יודעת כיצד להגיב, האם אני יכולה להמשיך כאילו לא קרה דבר, הרי ברור לשנינו שהיו שם אנשים זרים ולא רק המשפחה המצומצמת, איך הסכמת שהאחות היחידה שיש לך או שאר הבשר היחיד שלך לא ישתתף בשמחתך. ככל שאני מנסה להבין למה זה קרה עולים במוחי רק 2דברים שהם כנראה הגורמים לך ולמשפחתך להתביש בי ולהרחיק אותי כי הסבר אחר לא עולה בדעתי, המצב הכלכלי שלי שהסתבך מאד עקב המחלה שלי ואני אכתוב בגלוי לך שתראה מול העיניים את הדברים שלא רצית לראות ולשמוע, כן חליתי בסרטן , כן גם אירוע מוחי עבר עלי, זו אני וזו האחות היחידה שלך וקרוב המשפחה היחיד שלך, ההורים שלנו נפטרו כשהיינו שנינו צעירים, ואכן אני מזייפת בדיבור וכן אני לא נראית הכי טוב אחרי מה שעברתי , וכן גם מצבי הכלכלי לא מי יודע מה , וכנראה משום אחת הסיבות האלו לא רצית אותי בברית של הבת שלך, מי כמוך יודע מה עברתי בתקופה האחרונה , ולפגיעה כזו ממש ממש לא ציפיתי, עד כמה האמנתי לכם ולרגע לא עלה בדעתי שאתה מסוגל לעשות כך , ובמחשבה שנייה , גם עם הברית נעשית במסגרת משפחתית מצומצמת אפשר לחשוב כמה דודים יש לבת שלך , סך הכל 2 ומצד בעלה גם כן 2 ואם אלה היו מוזמנים עדין לא בטוח כי אתה משלים מניין, אז מדוע אחי. למה מגיעה לי הפגיעה הזו, ולצלצל אלי למחרת ולומר לי שבעוד שבועיים יש חגיגה לחברים, אתה באמת חושב שאני אבוא, מעולם לא רבתי איתך מעולם לא אמרתי לך מילה וגם עכשיו אני לא אגיד כלום , לכן זה מכתב שלא נשלח, עצוב כל כך, אמרתי לילדים שלי שהם מוזמנים והם במקהלה אמרו , לא אנחנו לא.דרך אגב שתדע שלא הבת שלך הזמינה זו אשתך שצלצלה , בזמנים נורמליים לא הייתי מתייחסת לכך, עכשיו אני לא יכולה להתעלם, כשהיא אמרה לי על החגיגה בעוד שבועיים לא הגבתי אמרתי רק תמסרי לה מזל טוב, אני עדין המומה ולא יודעת כיצד לנסח את הדברים שאני צריכה לומר לך, ואולי לעולם לא אומר ולא נדבר עוד, כי אני לא מתכוונת להגיע לאירוע ואני יודעת שתצטרך לתת לחברים שלך תשובות למה אני לא נמצאת ואני אדאג שהם ידעו את האמת כי אני פגועהעד עמקי נשמתי אני לא יכולה לכעוס עליך עדין, אני כואבת מאד. אני מאחלת לך שנה טובה מה שלא עשיתי אתמול. האחות שהפכה לנכה, האוהבת והפגועה
