מציאות ישראל 2002

מציאות ישראל 2002../images/Emo7.gif

אמיתי,עד קצה גבול האבסורד.. שלשום,אשתי שתחייה,ראתה במרקע, כתבה על מסעדת קרפים-צרפתיים בנהריה.. ותאמר-"יאלה,בוא ניסע".. וכך,אני מוצא עצמי שועט איתה אתמול צפונה,ברינה. בתחילה-החלטנו על סיור בגן הבהאים בחיפה,(אגב נפלא).. ואז אני אומר לה-יש מסעדת שוארמה כבש-עגל ליד הצ´אק-פוסט.. וניסע,ונאכל ..,אחלה.. אז היא אומרת לי-"כעת קרפים ? לא בא לי אפילו על גראפס" טוב,אז אני מציע,שניסע צפונה,לראש הנקרה ובדרך חזרה נעצור בקרפים הצרפתיים..בנהריה. אנחנו מתקרבים לצומת כברי,ואני משנה דעתי ואומר.. סטופ-שינוי בתוכנית,ניסע לשלומי,גבול הצפון לאורכו נחזור לראש הנקרה,ואז לקרפים.. אנחנו נוסעים לצומת כברי, אני רואה שעוקפות אותי ניידות משמאל,מימין..פותח "רדיון"..ואלה..צומת כברי לפני. משם-ימינה זה היישר לתהום עם המחבלים.. בדיוק אז-הכניסה נחסמה על ידי אותן ניידות משטרה. נסענו לראש הנקרה, שמאלה בצומת כברי,מחוסר ברירה אבל-גם שם כבר היתה חסימה חשבו שהמחבלים "החליפו דירה" חוזרים לנהריה..מחנים ליד הקרפים.. ולמרבית התדהמה-המסעדה סגורה, נפתחת רק בערבים.. המצאה "צרפתית".. אז נסענו לנו לחוף הים למול הגלים,עם השחפים. חזרה הביתה,בלי קרפ, ועשר דקות שהפרידו אולי בין חיים למוות. מה שנותר לי-זה תמונות מהגן-הבהאי. ישראל-2002. מרק.
 
משהו מצחיק עצוב שהזכרת לי

אחד קצת קוקו הולך בזמן האחרון עם תיק עבודה על הגב מלא כלי עבודה ומחפש לכרות עצים וכו´ ולו זקן מעטר את פניו הקשוחות גם ככה. אמרתי לו "מה אתה נורמאלי ללכת כך ממש מחבל בפוטנציה מיידית" והוא "מה את רוצה יש לי תעודה כחולה וזקן ואני יהודי" ממש עזר לו ל"פטטה" אחרי פחות מ-10 דק´ כמעט היו יורים בו בטעות 5 שוטרים מסביבו עם נשק שלוף. ממש נס היה לו. יום טוב נפגש בשמחות
 
למעלה