ריבוי הריקודים יש-פתרונות איין.
הורה אילת כתב יצירת מופת מרגשת,ועל כך תודה רבה. מאמר זה מן הראוי(לדעתי האישית)להרשם בין גדולי המאמרים בפורום זה,ולאפשר גישה בכל עת,כמו על המחקר שנעשה לא מזמן על ההסטוריה של ריקודי העם. ולתשובות: 1.קשה להתנבא מה יהיה בעוד עשרות שנים בתחום ריקודי העם,אך אם להסיק ממה שקרה ב20 השנים האחרונות,האנדרלמוסיה רק תגבר,היום יש ריקודי עם,ריקודי פנאי,ריקודים רדומים,ריקודי נוסטלגיה(יסלחו לי הקוראים אם לא ציינתי את כל המגוון העשיר של סוגי הריקודים) 2.סוגי ההרקדות נגזרים מכמות הריקודים הרבים,יש את אוהבי הדבקות,המזרחי,הארץ ישראלי,ויש המון המון יוצרים,וריקודים חדשים למאות,כך שתהיינה אולי הרקדות ייחודיות לכל זרם בריקודים. 3.למרקידים כבר היום קשה לגוון ריקודי העם של אתמול הם מסיבות (עם אוכל או בלעדיו).אין אף מרקיד שיכול ללמד את כל הריקודים שנוצרו בשנה שעברה,תמיד היו ויהיו קבוצות של מרקידים חזקים יותר או פחות,כך שפתרון אמיתי לא נראה באופק. 4.אנו הרוקדים לא יכולים להשפיע כלל וכלל. אך אם נלמד את תרבות מקבלי השרות כפי שמקובלת בארצות הברית,שם לצרכן יש כח אמיתי,כאשר מתקבלת שם החלטה ,נניח של העלאת מחיר למוצר של שני סנט,האחדות בקרב מקבלי השרות תכופף את נותני השרות. ככל שרמת הקיטורים על ריבוי הריקודים גדלה,כך מתרבים הריקודים,והאשמים הם המרקידים ,הם אינם יודעים ,או לא רוצים לאחד את השורות בינם לבין עצמם,כמו כן התאגדות הרוקדים לא תועיל. ולי נותר לקרוא את האגדה הקסומה של הורה אילת ולהנות מהמציאות והדמיון הפורה בסיפור הנפלא ,והמרטיט .