מציאות אחרת

מציאות אחרת

או "סיפור לפני השינה לאנשי הפורום" ------------------------------------------- יום העצמאות ה-150 של מדינת ישראל התקרב במהירות. דני הסתכל בשעונו . נותרו עוד שעתיים עד שיצא מהבית לכיוון האולם. מזג האויר היה נפלא כיאה לחודש מאי. השנה כאמור 2098. דני נשען על כסאו ונאנח. הוא ידע שקשה לו ללכת לאולם למרות שהיה אמור להנות מכך. האולם היה אולם האוניברסיטה שנבנה מחדש לאחר רעידת האדמה של שנת 2060 אשר הרסה לחלוטין את האולם המקורי. היה זה בנין שנבנה ברמה ארכיטקטונית גבוהה ביותר במושגים של שנות ה-60 ורחבת הריקודים שבו התאפיינה ברצפה מיוחדת כשמסביב בכל היקף האולם עמדו מסכי ענק שהקרינו את המתחולל ברחבה. דני היה חסיד ריקודי עם וכבר בגיל 10 התחיל לרקוד בעידודו של אביו. האמת שהמושג "לרקוד" קיבל משמעות שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילת המאה. האולם היה אחד האולמות הבודדים שבו התרחשה הרקדה במובן הפיסי של המילה. המרקיד היה שרון ליטון. נצר לשושלת ארוכת שנים של מרקידים. ההרקדה הפיסית היתה בהחלט משהו שונה מהדבר הנפוץ בימים אלו מאז הומצאה הקפסולה. האולם הוחכר מהעירייה עוד ע"י סב סבו של המרקיד (שגם היה כוכב ומרקיד דגול) לתקופה של מעל 100 שנים ולכן לא היתה בעיה למרקיד לקיים הרקדה פיסית שכזו. לא כך הצטייר המצב בשאר חלקי הארץ. ברב המקומות העיריות טענו שקיום הרקדות כאלו לאור המצאת הקפסולה לא כלכלי ולכן הן נסגרו במהלך השנים. בארץ נותרו כ-4 הרקדות פיסיות בערך. בצפון הרקיד אפי חביב בישוב החדש מחליקיים, בראשון לציון הרקיד נחום מרדכי, באילת הרקידה מילית ארם, ובדרום אבי ניב. דני נולד למציאות כזו אך מפי סבו שהיה רקדן דגול שמע על מה שסיפר לו סבו שלו. בתחילת המאה היו הרקדות רבות בכל רחבי הארץ. היה מגוון סוגים של הרקדות כמו הרקדות בנות,הרקדות רגילות,הרקדות עמים,הרקדות לגיל הזהב,הרקדות נוסטלגיה ועוד. אבל אז מתי שהוא כמות הריקודים שנוצרה הפכה להיות רבה מאד ויצאה מכלל שליטה. בעשור השלישי של המאה כבר נוצרו סוגי הרקדות נוספות : נוסטלגיה הפך לנוסטלגיה א' ונוצר נוסטלגיה ב' שכללו את הריקודים שנוצרו בין השנים 1990-2020. בהמשך נוצרו הרקדות לגברים ולאחר מכן נוסטלגיה ג' שכללו ריקודים מהשנים 2020-2050 . ללא ספק השפע היה רב ועצום והריקודים נוצרו כפטריות אחר השמש. בזמנו קראו ליוצרי הריקודים – ריקודאים. מושג שכבר לא היה קיים בימים אלו. לפי מה ששמע דני מסבו נוצרו מצבים אבסורדיים בהם בשנה אחת נוצרו יותר מ-500 ריקודים ושנת השיא היתה 2064 בה נוצרו כ- 752 ריקודים חדשים (מתוכם 385 ע"י ריקודאי אחד). בשנה זו גם הומצא המושג "הריקודים הרדומים" – לשם קוטלגו (אוטומטית) אותם ריקודים שלא נרקדו מעל 3 חודשים ברחבי הארץ. במחקר שנערך בשנת 2066 הסתבר כי נוצרו מהקמת המדינה כ-14587 ריקודים אך 11856 מהם קוטלגו כריקודים רדומים. ללא ספק המהומה היתה רבה בתחום הריקוד. ולאור זאת וכן עקב התפתחות הטכנולוגיה הומצאה הקפסולה או בשמה הישראלי – "ריקודמטרון". הקפסולה החלה את תקופת הפיתוח במעמקי מעבדות הטכניון עוד בשנת 2060 לאור דרישת מס' רוקדים שהחליטו לעשות מעשה ולשנות את המציאות. ההתחלה היתה צנועה – תוכנית מו"פ קטנה. אך לאחר שנרתם למאמץ אחד מהרוקדים (מהעיר האניוול שבעמק הסיליקון בארה"ב) שהיה בעל חברת סטרטאפ והפך למיליונר ותרם מכספו– תפס הפרויקט תאוצה. לאחר תקופת מחקר שארכה כ-10 שנים יצאה הקפסולה לשוק במחיר גבוה בתחילה אך אט אט חדרה לשוק במחיר השווה לכל נפש. המכשיר היה מן קפסולה (בצורת ביצה) בגובה אדם שמוקמה בפשטות בחדר רגיל בבית ויכולת להיכנס אליה דרך דלת מסתובבת. יכולת התיכנות של הקפסולה היתה מדהימה. בקנה מידה של הטכנולוגיה שהיתה קיימת בתחילת המאה היתה זו ממש קפיצת דרך טכנולוגית ששילבה את מדע הננוטכנולגיה עם מס' טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות שלא היו ידועות בתחילת המאה. הרעיון היה להיכנס לקפסולה ולחוות הרקדה למשך הזמן שהחלטת עליו ובמקום עליו החלטת. כל רוקד היה צריך להירשם לפורום של רוקדים בזיהוי פיסי אמיתי ויזואלי. רק פורום זה יכול היה לקחת חלק בהרקדות דרך הריקודמטרון. הרישום לפורום היה חינם אך ההשתתפות בהרקדה עצמה דרך הריקודמטרון היתה כרוכה בתשלום (ממש כמו פעם בהרקדה רגילה) כך שכל רוקד שילם על פי השימוש במכשיר. כל שהיה עליך לתכנת לפני כניסתך לקפסולה זה : מי תרצה שירקיד ובאיזה אולם,מי תרצה שישתתף בהרקדה מתוך פורום הרוקדים,לציין את הריקודים שאתה אוהב,לציין האם יש ריקודים שבשום פנים ואופן אסור שיושמעו מבחינתך, האם יש ריקודים שיושמעו ושאתה צריך ללמוד ועוד מס' פרמטרים נוספים כמו מצב הרוח שלך ומה חווית בהרקדות בשבועות האחרונים. הריקודים והרוקדים לא נבחרו כולם על ידי המתכנת/משתמש על מנת להשאיר את אותה אווירת אדרנלין של הבלתי מודע למה שצפוי לקרות וגם בן/בת הזוג ברקודי הזוגות היה משהו שיכולת להחליט מראש או לא להחליט עליו מראש. התוכנה היתה בעלת יכולת בינה מלאכותית מתקדמת ביותר והיא התחשבה באישיות המרקיד,באיזה ריקודים הרוקד אוהב,באיזה ריקודים שאר המשתתפים אוהבים ובעוד פרמטרים שונים מתוך למידת הרקדות קודמות וחוות דעת המשתתפים והרוקד עצמו. בסוף ההרקדה הרוקד היה צריך למלא את חוות דעתו על ההרקדה וזה נתן לו איזה שהיא הנחה במחיר על ההשתתפות בהרקדה כך שבפועל כולם מילאו את חוות הדעת. גם תופעת יצירת הריקודים היתה שונה לחלוטין ממה שהיה בעבר. תופעת יצירת הריקודים ע"י אותם ריקודאים חלפה לה מזמן ונמנעו מצבים בהם כל אחד רץ להראות כמה מהר הוא יוצר ריקוד. עכשיו הוגבלה כמות הריקודים לשנה לכמות של 30 בלבד. בסוף כל שנה נערך מצעד של כל השירים הפוטנציאלים לריקודים והרוקדים והמרקידים היו צריכים לבחור את 30 השירים שלהם יחוברו ריקודים (המשאל השנתי). הריקודים לאותם 30 שנבחרו ע"י הרב נוצרו ע"י מחשבים שהיו מחליטים בעזרת תוכנות מיוחדות מה יהיו צעדי הריקודים. בצורה זו ירדה כמות הריקודים החדשים ונפתרה בעיית חוסר השליטה בכמות. את כל הסדר בנושא יצירת הריקודים עשה תאגיד הענק "בונן". התאגיד נוסד ע"י אותם רוקדים שביקשו בזמנו ליצור את הקפסולה והוא הלך והתעצם עם השנים. במועצת המנהלים שלו ישבו כיום נציגי הרוקדים ונציגי המרקידים בשוויון זכויות מלא. היה חוק וסדר ולא היתה יכולה להיות כפילות בריקודים. כמו כן יכולת הלימוד השתפרה לתדהמת כולם. כל מה שיש עליך לעשות היום לקראת הרקדה בריקודמטרון זה להגדיר את הפרמטרים ואז להכנס לקפסולה ל"מוד לימוד", להתחבר לשני חיישנים ותוך 10 דקות החומר החדש הוזרק למח האנושי מבלי שתרגיש בכך. בצורה כזו נוצלו תאי מח רבים (בתחילת המאה נוצלו רק 20% מתאי המח של אדם רגיל) יכולת זו נרכשה במחקרים מולקולריים מעמיקים שנערכו באוניברסיטת ירושלים וכך נוצרה למעשה יכולת לאחסן ריקודים רבים במח האנושי. לאחר ההרקדה הוירטואלית הזו יכולת לבקש חוויה מתפתחת כמו ללכת עם חברים לבית קפה או לבחור תסריטים שונים לסיום הערב ולאחר מכן היה ניתן להשתתף בבלוגים שונים ולחלוק את החוויות עם המשתתפים באותה הרקדה שהשתתפת בה. המשך במסר הבא......
 
מציאות אחרת - המשך

והמרקידים גם עולמם השתנה יחסית לתחילת המאה. היום כדי להיות מרקיד - עליך לעבור קורס שנמשך חצי שנה. קורס זה כולל תחומים שונים ובסיומו הפכת למרקיד לכל דבר והיית חלק מאותה רשימה של מרקידים. ברשימה זו שנוהלה ע"י התאגיד עצמו הוכנסו כל הפרמטרים של המרקידים. אותם פרמטרים שהתוכנה השתמשה בהם בהמשך. בהתחלה הוכנסו הפרמטרים למרקיד על סמך הקורס אך אח"כ הם הושפעו מכל המידע שהתקבל במשך הזמן. כל רוקד כאמור היה יכול לבחור במרקיד מסוים ולהשתתף בהרקדה שלו. רמת המרקידים נקבעה כל הזמן על פי פרמטרים שונים כמו : סוג הריקודים שהמרקיד שם, הגיוון,ישן חדש,שמחת המרקיד, ההתחשבות בבקשות הקהל,שימוש בריקודים רדומים,חוות דעת של הרוקדים על המרקיד ועוד מיני פרמטרים שונים. המרקיד בחר בעצמו מה להשמיע בהרקדה אך הוא כל הזמן קיבל משוב נתונים עליו ועל הרוקדים ורצונותיהם, כך שכל מרקיד ידע כי הוא כל הזמן תחת עין בוחנת של קהל הרוקדים. הכל היה ממוחשב ועקב כך כמות המידע שנצברה על כל מרקיד ועל כל הרקדה היתה עצומה. המרקידים קיבלו את שכרם על פי מס' פרמטרים כמו: דרוגם יחסית לאחרים , חוות הדעת שקיבלו מקהל היעד שלהם ועוד מס' פרמטרים אך מי שדורג גבוה זכה לשכר גבוה והדבר היה מאד כדאי וגרם בסופו של דבר לכך שמקצוע זה הפך להיות מבוקש למרות הקושי שבו. גם בעיית המיקום הפיסי של ההרקדות נעלמה. הריקודמטרון שווק גם בחו"ל בשם "DANCEMATRON" וכל הרוקדים בחו"ל יכלו לעשות שימוש בו ללא הגבלה של מיקום גאוגרפי. יכולת לגור בסן פרנסיסקו ולהשתתף בהרקדה עם רוקדים בישראל או רוקדים מכל מקום בעולם ולבחור מרקיד שגר בקצה השני של העולם. יכולת להיות מרקיד בחו"ל ולהרקיד רוקדים מהארץ ביחד עם רוקדים מסין. זה ללא ספק הגדיל את הקרבה בין כל הרוקדים וגרם להיכרויות שלא יכלו להתקיים בעבר בגלל מרחקים גיאוגרפיים גדולים. התוכנה השתמשה בכל הנתונים הנצברים כדי לבחון אפשרויות לשיפור וכן על מנת לדרג את ההרקדות והמרקידים. התאגיד שם לו למטרה לדאוג לרווחת המרקידים והרוקדים כאחד ועשה שימוש בתוכנה זו כדי לממש את מטרותיו. עם השנים הסתבר ללא ספק שהמערכת הצליחה לאזן את עצמה מבחינת צרכי הרוקדים המרקידים. אכן הכל היה נח וזמין ולכן הרקדות פיסיות הלכו ונעלמו. דני הכיר את המרקיד באולם וידע שהוא אחד מאותם אנשים בודדים שעדין חשבו שיש איזהשהו חן בקיום הרקדה פיסית ממש בשטח. הוא ידע שכך רקד סבו וגם סב סבו וידע שכנראה פעם זה היה מיוחד ושונה אך המציאות הכתיבה את המצב החדש. הוא ידע שעליו ללכת להרקדה הפיסית כי משהו בו אמר – "אתה חייב". אבל השאלה הזו תמיד עלתה בו. האם הוא חייב? למה לא להשתמש במכשיר הטכנולוגי הכל כך נח? הרי ריקודי עם זה מה שהעם מחליט ובדורות האחרונים החליטו מן הסתם שזו הדרך הכי טובה לרקוד. הוא הפליג במחשבות ושאל את עצמו מה היה קורה אם הדורות הקודמים היו נוהגים אחרת? האם זה היה מביא למציאות אחרת? בשעה 21:00 נשמע הצלצול בפלאפון החללי שלו. דני אתה בא? זה היה חברו גולן שאיתו קבע ללכת לאולם וחיכה לו בכניסה לביתו. הוא נאלץ להניח את המחשבות בצד ולענות : נו הולכים? בטח שהולכים היתה התשובה................ ו.............תביא את נעלי הריחוף שלך כדי שנוכל ממש להנות........ דני לקח את הנעלים, העיף מבט בריקודמטרון ויצא מהבית............ הערה : כל דמיון בין הדמויות בסיפור לבין המציאות – מקרי לחלוטין. _________________________________________________________________ ואתם אנשי פורום נכבד זה. רציתי להעלות בפניכם סיפור זה בכדי להצית מעט את הדמיון. אני תקווה שהצלחתי להעלות חיוך על שפתותיכם כי הכל נכתב כאן בקורטוב של הומור וללא כוונה לפגוע באף אחד. (לא רוקדים,לא מרקידים ולא פורומים שונים) בדרך שונה זו רציתי לפתוח דיון בנוסף לדיונים המתקיימים בפורום זה ולשאול אתכם: 1.מה דעתכם יקרה בעוד עשרות שנים בתחום ריקודי העם? האם המציאות שתוארה אפשרית או שאולי יש לכם רעיונות נוספים? ואולי בכלל לא צריך לחשוב על זה? 2.האם אנו כרוקדים - יש בידינו לעשות משהו כדי להשפיע על איכות וכמות הריקודים בעתיד או שעלינו להסתפק בלהנות מהרגע מתוך ידיעה שאין בידינו הרבה כח בתור ציבור?ולקבל את מה שמרקידים אותנו כמובן מאליו בלי לשאול קושיות? 3.האם טוב שישנן חלוקות לסוגים שונים של הרקדות או שהדבר יביא בעתיד לכך שסוגים שונים יעלמו או לא יירקדו? 4.האם המרקידים צריכים לגוון יותר את ההרקדות ולא לחזור על אותם ריקודים כל הרקדה? ואיך אנו כרוקדים יכולים להשפיע על כך ולגרום להקטנת כמות הריקודים הרדומים? אני מודה כי חלק מהנושאים שהועלו כאן נדונו בצורה כזו או אחרת בפורום אך אני בחרתי זווית ראייה קצת שונה ומעניינת (לדעתי) בכדי להעלות סוגיות אלו. שמא נפתח בדיון הציבורי ? - דעותיכם................. בברכת ליל מנוחה ויום עצמאות שמח הורה אילת
 

AyeleDance

New member
מה שקורה כשאני לא פנויה במסנג'ר....

אהבתי. צריך לשמור את זה לעמית...הוא בין היחידים שאולי יש לו סיכוי להיות שם בשנה הזו. נהניתי לקרא, אפילו שיש זמן עד לשעת השינה שלי אילת
 
מזכיר לי ת'אורגזמטרון... מסרטו של

וודי אלן, "כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול"... לגבי השאלות שהעלית - אני צריך לחשוב... בגדול, יש מסה קריטית של ריקודים שיכולים להרקד בהרקדות...קצב כניסת ריקודים חדשים וקצב יציאת "ישנים" השתווה וכיום אנו בשיווי משקל.... לא ברור לי אם זה שיווי משקל יציב.. על זה אני עוד צריך לחשוב...{לא עכשיו...חזרתי ממרתון בצפון ואני "שפוך"...}
 

AyeleDance

New member
איך היה המרתון? אספת טרמפיסטים?

אין לכם מושג כמה כיף לכם, בכל שני וחמישי מרתון, גם אם צריך לנסע שעה או שעתיים. אם אני רוצה לרקוד במרתון שאיני צריכה לנסע 7 שעות כדי להגיע אליו - הוא צריך להיות שלי...
 
../images/Emo204.gif ולי זה מזכיר את 1984 ...

של אורוול... "האח הגדול עינו פקוח".... אבל הסיפור נפלא... עייפה מהרהרקדה החמממממה בהרצליה... תשובה רצינית בהחלט דורשת מחשבה מעמיקה... מעבר לכוחותי ברגע זה... מבטיחה לחזור. הורה... אתה כותב נהדר!!!!! אהבתי....
 
../images/Emo204.gif הבטחות צריך לקיים....

אז הנה אני מקיימת.. {ו
לאמא והחינוך הפולני..
}: אנסה לענות על השאלות אחת לאחת... 1} קטונתי מלהגיד לך שהמציאת שתיארת אינה יכולה להתממש. כבר נתקלנו בעבר בתיאורים עתידניים - חלקם התממשו והפכו למציאות חיים וחלקם לא {
}. ואגב, משום מה, תיאורים אלו הם תמיד אפוקלפטיים משהו...
האם יש בכך כדי לרמז שאנו חוששים משינויים
.... :-* 2) לגבי כמות ואיכות הריקודי ויכולת השפעתנו כרוקדים - ניסיון עבר לקרוא להתארגנות של רוקדים, לא צלח. אמנם, אנו יכולים שלא לרקוד ריקודים שאינם לטעמנו. אך... אליה וקוץ בה.... בתקופה האחרונה רבו כאן הדיונים על הריקודים האהובים "עלינו" והמסקנות שהסקתי הן שאנו פשוט איננו מקשה אחת - לכ"א מאיתנו טעם שונה בריקודים וכ"א אוהב ריקודים אחרים. כמו כן אינני נגד ריקודים חדשים - כל ריקוד, גם כזה שהוא נכס צאן, היה פעם ריקוד חדש.... הזמן הוא הבורר הטוב ביותר... 3+4}
ו-
בהתאמה - התשובה ל- {3} גוררת את התשובה ל-{4}. אם המרקידים יגוונו את ההרקדות ולא יחזרו על אותם הריקודים בכל הרקדה לא יהיה צורך לקיים הרקדות מיוחדות ולסווג את הריקודים כ"נוסטלגיה", "אמצע הדרך", "רדומים" {אהבתי..} וכד/... - כולם ירקדו במשך הזמן ע"י כל הרוקדים. {אגב, שמעתי היום דעה שאומרת שלמרקידים עצמם יש אינטרס בסיווג הריקודים - מאפשר להם לפתוח את ההרקדות המסווגות לסוגיהן... נקודה למחשבה...
} לסיום אוסיף רק ואומר שאני שמחה שאני רוקדת בתקופתינו זו ולא בתקופת
... כשאפשר לראות, ממש, את האנשים שרוקדים איתנו. כשלחיצת יד לשלום היא לחיצה מוחשית של בשר בבשר, כאשר ה-
בא מה-
והחיוך מהעיניים... אז עמיתוש, אם תזכה לחזות בפלאי ה-
, בוא לספר לנו ה-
...
 
אותי מעניין היה להגיע לשנה הזו.

תחשוב במושגים של מסה וחומר בכוון אחר. רק לחשוב כמה ריקודים שהיינו יודעים, כל יום היה יכול להראות קצת שונה וכל כך בקלות.
 

AyeleDance

New member
ולגבי השאלות הקריטיות...

השאלה הקריטית עבורי היא קיומה של המדינה.... ועל ריבוי הריקודים, הרקדות הנוסטלגיה למיניהן וכ"ו...שאלה תהיינה הצרות שלנו. שבת שלום, אילת
 

אליק 31

New member
אורוול 2084, אכן תחזית קודרת, הלואי

וזה היה לפחות מבדר כמו תחזית העתיד של רוז'ה ואדים בסרטו "ברברלה", עם ג'יין פונדה. לפחות בסרט לא נגרם נזק לאיש, אצלנו בריבוי הריקודים הנזק ברור.
 
כל הכבוד על ההשקעה....

כתבת בחן רב ומתוך ניסיון להציג את האבסורד בתוכו אנו הרוקדים חיים -ואל תוכו אנו נשאבים. המצב המצער הזה נוצר כפועל ישיר מהעובדה שאין רגולציה בענף , והרוקדים נתונים בנושא זה בידי המרקידים - לטוב ולרע. גם הרוקדים וגם המרקידים בעד המשך פיתוחו של הענף - אך כאן מסתיימת המטרה המשותפת. שכן , עניינם של הרוקדים הוא להפיק הנאה גדולה ככל שניתן מריקודי העם- בעוד שלמרקידים מטרות נוספות כגון ; יעדים כלכליים , יוקרה מקצועית (חיבור ריקודי עם חדשים) , רייטינג של רוקדים ועוד כהנה וכהנה. המרקידים מאוגדים רובם באירגון אשר מייצג אותם ואת מטרותיהם - ואילו הרוקדים בעניין זה נתונים לחסדיהם. לכאורה , המסקנה המתבקשת היא התארגנות הרוקדים אל מול המרקידים תוך הצגת תביעות ודרישות כפי שימצאו לנכון - וקביעת פרמטרים ואמות מידה לגבי תכנים , חיבור ריקודים חדשים , שימור ישנים , מרתונים , עלות דמי כניסה להרקדות , גובה התשלום (המקומם) לצפיה בקטעי וידאו לשינון ריקודים ועוד ועוד.... השאלה המתבקשת היא עד כמה הרוקדים יהיו מוכנים לעשות כך - וכן עד כמה מעשית יכולה להיות התארגנות שכזאת. לדעתי הדבר יהיה אפשרי - רק אם ימצאו "משוגעים לדבר" אשר יסכימו לקחת זאת על עצמם ולייצג את ציבור הרוקדים . באותה נשימה אוסיף שאני מאמין שיש כאלה... ואני אומר זאת למרות הזמן הקצר שאני קורא את פורום הרוקדים... אך כבר יכול לזהות חברים ברמה אישית גבוהה מאד היכולים להרים את הכפפה.... חשוב מאד שנשמע את דעת הוותיקים כי אני בטוח שהנושא נדון בעבר בפורום. כרוקד ותיק , אני יכול להעיד על הבקורת המושמעת בקרב הרוקדים באופן תדיר בהרקדות בנושאים אלה בשיח חברים , כאשר ברור לחלוטין כי ללא התארגות מתאימה המצב ימשיך להיות לא פתיר.
 

AyeleDance

New member
../images/Emo207.gif לגבי תשלום עבור סרטי וידאו

האתר האוסטרלי חזר לעבוד...
 
תודה לך .....

בדקתי ואכן האתר חזר לפעול......זה ישמח אנשים רבים...... שוב תודה
 

ataliag

New member
רוקדת במילואים

מיכל, אני חייבת לציין כי קראתי בהנאה את היצירה שהכנסת לכאן.האמת שנכנסתי לפורום כאן בעקבות הבת שלי תמי (רוקדת כפייתית)אשר ממארגני המרתון להצלת חיי שיר בת ה-4. ומכאן מצאתי את עצמי חוזרת לנוסטלגיה לימים ההם שכתבת עליהם.אז נכון אני "מהימים ההם". המורה הראשון למוסיקה שלי היה אפי נצר השיר הראשון שהוא כתב היה הורה נעורים ואניחנו היינו שפני ניסיון שלו בזמר.מי שזוכר בבתי הספר בהפסקות היו ריקודי עם. הורה מדורה ,נרקודה,רב ברכות וכמובן שהיינו הראשונים ללמוד אם הורה נעורים. ומכאן המשכתי לחוגי ריקודים כמו שכתבת היו ריקודי בנות (אני הייתי הבן)כמה שזה מצחיק. מי כיום יכולה להיות "הבן" ולהוביל? לא אשכח את מצעדי המחולות ביום העצמאות אחרי הקומזיץ היינו הולכים לתפוס מקום טוב ברחוב שמים ערמה של סוודרים וזאת הייתה חגיגה אמיתית.האקורידיאון היה ממובילי ההרקדות. לכל מרקיד היה אקורדיונסט (אני הייתי אחת מהן). לימים הפסקתי לנגן ולרקוד, וכשחזרתי מחדש - מוכר לכם בטח המושג לחזור מחדש למתחילים חיפשתי את עז וכבש, אל גינת אגוז הורה נעורים...לא אומר שלא היו אבל ... המרקידים עוד עבדו עם קלטות (אחרי האקורדיאון כמובן)וכיום מערכות ממוחשבות עם mp3 . ככה זה מיכל בל תחומי החיים נישאתם תחילה –ורק אחר כך חייתם ביחד- ילדייך נולדו כמובן אחרי החתונה. בזמנך חיפושית - לא הייתה מכונית פולגסואגן ובָּלַטָה הייתה מִרְצֶפֵת, לוֹקְש היה - אִיטְרִיָה והרצל היה - אבי הציוניות. היית לפני שחרור האישה, לא השתתפת בטרפיה קבוצתית, לא שמעת רדיו אפ-אם ולא ידעת מהו מעבד תמלילים. לב עוד לא הושתל בגופו של איש לֶבֶּן לא היה –גִיל - וגבר לא ענד עגיל. לא הייתה אינתיפאדה- ושמיר היה ירק. לייזר היה - כינויו של החבר אליעזר. גדלת ללא מטרנה וטיטולים, ללא מכונת כביסה מיקרוגל ווידיאו והדִי דִי טִי הוחלף - בּדִי וִי דִי. אז ככה זה גם בריקודי עם.לעולם לא יפסקו ילכו בעקבות הזמן.ואני מאמינה שהכל יחזור כולל האקורדיאון שלי...
 

ataliag

New member
../images/Emo52.gifנדבקתי גם בשם מיכל

נדבקתי בשם מיכל כנראה מהורה מיכל אז הורה אילת הכוונה אלייך ...כמובן
 
מה זה אקורדיאון?

האמת שהכלי שאת כותבת עליו מזכיר את הפטיפון. מי מכיר אותו בכלל? יש כמה עולים מחבר העמים שמנגנים עליו .
 
הורה אילת - אנו חלק מההתפתחות

האנושית הכללית ומהטכנולוגיה המתקדמת. ראשית אני חייב לציין את כתיבתך הרהוטה ואת דמיונך הפורה ומאוד נהניתי לקרא את הדברים. לעניין עצמו. צריך להבין ולהסכים למס' נקודות יסודיות שהן הבסיס לדיון: 1. ההתפתחות הטכנולוגית לעולם לא תעצר ואנו מושפעים ממנה, בין אם נרצה ואם לאו. 2. מה שהיה בעבר לעולם לא יהיה בעתיד. 3. כל מצב נתון משנה צורה למצב חדש. 4. טעמים באומנות, פולקלור, ספורט וכו' משתנים מתקופה לתקופה. המסר המרכזי העולה מדברייך הוא, שאם נדע לשרך דרכינו בתבונה אזי תנועת ריקודי העם כפי שהיא מוכרת לנו כיום תישאר לנצח נצחים. ולחלופין, אם לא ננהג בתבונה, נקלע למצב אפוקליפטי ועל פיו, רמת האינדיוידואליות תהיה בעוצמה כזו שעל פיה הפרט (הרוקד) לא יהיה זקוק לחברה ויוכל לעשות הכל בעצמו ובעזרת מכשירים מתוחכמים (באמצעות הריקודמטרון). אני טוען שאין שום קשר לרמת התבונה שעל פיה ננהג, וזאת משום שרמת התבונה שלנו מוגבלת במס' מישורים: 1. אין לנו את הידע העתידי שעל פיו נוכל לתכנן את הדברים. 2. אין לנו את הרצון לשנות את המצב העכשווי, משום שהוא נוח לנו. 3. טווח הראיה שלנו צר ביותר, ולמרות שאנו חושבים שיכולת הצפיה שלנו היא למרחקים עצומים, הרי שהיא מוגבלת לטווחים מאוד קצרים. אני תמיד מסתכל על הנמלה כאשר היא עובדת במרץ, והיא וודאי חושבת שהיא מבינה את כל העולם, אך מה לעשות וכל עולמה הוא התל הקטן שאותו היא בנתה ועוד טריטוריה מסויימת להשגת מזון. אני בטוח שאם היקום או העתיד מסתכלים עלי כאדם הם מתייחסים לכך באותה המידה שאני מסתכל על הנמלה. מאחר ואין קשר לתבונה שלנו ואנו תלויים לחלוטין בטכנולוגיה המתקדמת, הרי שהכל אפשרי, וגם שינויי כיוון משמעותיים בתחום ריקודי העם. רק לפני 50 שנה היו רוקדים שרקדו 15 ריקודים כל הערב, לצלילי אקורדיאון, עם סנדלים ועל החציר, כאשר ריח של פרות ושתן עיזים מורגש דרך קבע בחלל האויר. כיום רוקדים עם מחשבים רבי עוצמה שמכילים את כל השירים + הדגמה של הריקודים, על משטחי פרקט באולמות ממוזגים, על רקע של מנגינות טכנו מתחלפות בקצב של שיר לכל שתי דקות. כבר בימים אלו נוכל להשתמש בטכנולוגיה קיימת, ואשר על פיה לכל רוקד תוצמד אוזניה (רמקול אישי) והוא יכוון את עוצמת המוסיקה לפי רצונו. גם הבגד יורכב מאלמנטים שיאפשרו לרוקד לקבוע את טמפרטורת הגוף הרצויה. כבר היום (ואני חושב על כך המון) יכול המרקיד לשבת באולפן, אפילו בבית, ולהרקיד ב 5 אולמות בו זמנית. כל מה שהמרקיד צריך זה חיבור אלחוטי לאולם, מצלמת וידאו שתציג בפניו תמונה של מה שקורה באולם, ומצלמת וידאו שתשדר לאולם את המרקיד. הרוקדים והמרקיד יראו אחד את השני דרך מסכי ענק שיוצבו באולם. זה לא בעתיד הרחוק, זה כבר כאן ועכשיו. איילת יקרה - ההתקפה המוחצת ביותר שלי על הפחדים והתאוריה שהצגת מתמקדת בעובדה הפשוטה שאותה כבר העלו חכמינו מימי קדם. התיאוריה אומרת ש "לא טוב היות האדם לבדו". ועם כל ההתפתחויות הטכנולוגויות העתידיות, הרצון הטיבעי הבסיסי של האנשים היה ויהיה להיות ביחד, הם זקוקים לחום האנושי, לקרבה הפיסית, למגע, לחיוך, לריח האנושי. ולכן "הריקודמטרון" שלך ישאר בודד וערירי ואולמות הריקודים יהיו מלאים תמיד. האולמות יהיו מלאים גם אם הריקודים יהיו קצת שונים, המוסיקה אחרת, הצעדים שונים וכו'... מה זה כבר משנה? העיקר שאנשים ימשיכו להיות ביחד, זה הדבק שמחבר אותם, זה נותן להם את תחושת הביטחון, השמחה ואת החיים. באשר לשאלות שהצגת, אתן תשובות קצרות: לשאלה 1. מה שהיה הוא שיהיה עם שינויים קלים. לשאלה 2. יש בידינו להשפיע בצורה מוגבלת. לשאלה 3. זה טוב ולא טוב שיש חלוקה. לשאלה 4. כן. איילת - תודה לך על הצורה המיוחדת שבה העלית את הנושא, את גדולה.
 
למעלה