מצטרפת חדשה

היי חמודה,

אני אשים הודעה מיוחדת על הסרט שלך [כבר הייתה אחת לפני כמה ימים]. אם את צריכה עזרה בהרשמה לפתוז, דברי איתי ב-ICQ.
 

fox28

New member
מצטרפת חדשה

היי לכולן לפני מספר ימים נתקלתי בפורום זה ואני חושבת שיעזור לי אם אכתוב פה\ כמה אפשר לנצור בלב את הכאב העמוק שאי אפשר לדבר איתו עם אף אחד? אמי ז"ל נפטרה מסרטן השד לפני 4 שנים וארבעה חודשים בהיותה בת 49 בלבד אני הייתי בת 25 , כיום אני בת 29 (או טו טו 30) מחר אני עושה ממוגרפיה . אפשר לבקש שתחזיקו לי אצבעות שהכל בסדר אצלי? אגב, לו היתה אמי בחיים היא התה צריכה להיות ביום ב הבא בת 54 מיכל
 

gitta

New member
../images/Emo141.gifברוכה הבאה fox28יקרה../images/Emo141.gif

בהודעתך זו ביטאת בדיוק את מה שאני שואלת את עצמי בימים האחרונים. כאילו שאני לא מלאת געגועים וצער, חולמת על אמא בלילות כאילו היא חזרה בריאה ושלמה... וכל השאר, כמו שתיארתן כאן...ומדוע אני צריכה להמשיך לחטט בפצע, כמו שאת אומרת. והשאלה היא באמת במקום, אז בואו נשרשר כאן את המחשבות שלנו. שאלתי, שאני מציעה לדיון היא, האם טוב לנו לפתוח פצעים ישנים? האם טוב לדבר על פצעים שלא הגלידו, ורק טאטאנו אותם מתחת לשטיח והם מבעבעים אצלנו בעומק, ואותם צריך לפתוח, לאוורר, ולרפא? ולמי הכי חשוב לדבר על האובדן, למי שהתייתמה בעבר הקרוב? ולמה?
 

gitta

New member
תשובתי היתה מיועדת ל-LG4

סליחה על הטעות שלי, שנבעה מעייפות. סולחת לי? חוזרת שוב על ברכתי לך, ברוכה הבאה. מקווה שתמצאי כאן מקום מתאים וחברות שאפשר לחלוק איתן את המשא הכבד.
 

חולפת2

New member
מיכל,ברוכה הבאה.../images/Emo45.gif אין אייקון

יותר מתאים,אז מחזיקה לך אצבעות!!
 
מרגישה שסגרתי את המעגל

עם מותם של הורי אותם איבדתי בגיל צעיר. הגעגועים כנראה ימשיכו ללוות אותי ויש צער על דברים שיכלו להיות שונים, אך לאחר עבודה פנימית עמוקה מאוד שעשיתי בשנים האחרונות, מרגישה מפוייסת, הדברים נרגעו וקיבלו תפנית אחרת וכיום כשאני במקום אחר, מקום של השלמה, תובנות והבנות, ויכולת התבוננות מזווית אחרת, אני יודעת לומר שטוב שעשיתי זאת, טוב שלא הנחתי לדברים להיקבר עמוק בתוכי, ושמחה על שריפאתי את הכאב, הכעס וחוסר ההשלמה שהיו בי שנים כה רבות. לדעתי העיסוק בכך גורם דווקא לריפוי.אין זה אומר שכל היום צריך לעסוק בכך או להפוך זאת לעיסוק המרכזי, אך אני רואה ביכולת לפתוח ולדבר על הדברים, את האפשרות לרפא את הכאב, לשנותו ולהופכו למשהו אחר. אני דוגלת בשיטת "הניקוי" וההתמודדות עם הדברים, וכן, גם סגירת מעגל.... מרגישה שלמה עם הדרך שבחרתי להתגבר על האובדן וחושבת שטוב שלא "טאטאתי". גם השיטה לטפל בפצעים, היא לעיתים בדרך של אוורור הפצע עד להגלדתו. באשר לחשיבות והצורך - מבחינת זמן האירוע - לדבר על האובדן, חושבת שמדובר בענין מאוד אינדיבדואלי. על פניו נראה שאובדן בעבר הקרוב הוא בעייתי יותר, והצורך לדבר, לשתף ולקבל תמיכה רב יותר, כי זו דרך בה מעכלים ומעבדים את האובדן ובה מקבלים פרספקטיבה אחרת על המצב החדש שנוצר . אך גם בזאת יש שוני בין האנשים ויש כאלו שלוקח להם זמן עד שהם יכולים להיפתח ולדבר על כך והם מעדיפים שלא לעשות זאת אלא לאחר זמן ולפעמים בכלל לא. כי כמו כל דבר אחר, כך גם שלבי האבלות וההתמודדות שונים מאדם לאדם. אני חושבת שהפורום יכול למלא צרכים של רבות שאין להן את מי לשתף או לא רוצות לשתף אנשים קרובים, לעיתים קל יותר להיפתח דווקא לזרים ובמיוחד לכאלו שעברו חוויות דומות. ורוצה להאמין שאנו עוזרות זו לזו מנחמות ומנוחמות.
 
כמוך

מדי שנה הולכת לבדיקת הממוגרפיה ומקווה שהכל תקין (מה שקרוי קבוצת סיכון...) בשנים האחרונות שיניתי גישה ובעקבות זאת את היום הזה הפכתי ליום שאני קוראת לו "יום כייף"...(הומור שחור עוזר לי נגד הפחד). קובעת לי משהו נחמד "לאחרי", פגישה עם חברה, מספרה או משהו דומה, ואז יש למה לחכות "לאחרי"...וכמובן הולכת במחשבה חיובית שהכל תקין. מחזיקה אצבעות עבורך
וברוכה הבאה
 
היי מיכל, ברוכה הבאה!

מחזיקה לך אצבעות [זה כבר היום הבדיקה]. טוב שאת מקפידה לעשות את הבדיקות, נשמח אם תשתפי אותנו אח"כ.
 

fox28

New member
תודה על התגובות ועדכון מהבדיקה

הי לכולן תודה רבה על התגובות חזרתי מהבדיקה, היה די לוחץ אך לא נורא עממדתי בזה למרות שממש פחדתי. מחר יהיו תוצאות. מקווה שהכל בסדר בינתיים אנסה לחשוב חיובי (ככה כולם אומרים לי) ואנצל את הזמן עד העבודה לקרוא מיכל
 

fox28

New member
הכל בסדררררררררר

הי לכולכן הכל תקין!!! איזה כיף לקרוא כזה דבר כל כך פחדתי- אבן נגולה מעל ליבי.... הזמן שחיכיתי לתשובה היה ממש קשה לי... תודה על ההתענינות! מיכל
 

חולפת2

New member
../images/Emo124.gif מיכל??????? נראה לך?ככה?

הכל בסדר לקוני כזה? זה מצריך הרמת כוסית מ-י-נ-י-מ-ו-ם!!!
שתשמעי רק בשורות טובות!
 
למעלה