אמא של דניאל
New member
מצטרפת בחשש
רוצה לשמוח, אך פוחדת לנשום פן החלום יגוז פתאום. נעה בין אושר לחרדה – האם ההריון הזה אכן יסתיים בהצלחה. מעט על עצמי – גרה בחול עם משפחתי הנפלאה. שתי בנות מקסימות בנות 9 ו-5. את המסע אל הילד השלישי התחלנו לפני כשלוש שנים, כאשר דניאל נולדה ללא דופק בסוף שבוע 36 לפני שנתיים. הסיבה לא ידועה. מכוון שאני חולת קרון ונאלצת לקחת תרופות גם בזמן הריון כל הריונותי נחשבים לבסיכון גבוהה, אך עד לאותו רגע של אובדן התמימות לא יחסתי לכך חשיבות גדולה. בזמן ההריון סבלתי מהתקף של קרון כך שלאחר הלידה בהמלצת הרופאים החלטנו לקחת פסק זמן, לנסות טיפולים חדשניים לקרון וליצב את הגוף לפני ההריון הבא. בנובמבר שעבר אני שוב בהריון. הספקנו לשמוח כשבוע עד אשר הענינים החלו להסתבך כאשר אובחן הריון כפול אחר ברחם ואחד מחוץ. לבסוף נאלצתי להפסיק את שניהם. בינואר פגשתי אדם נפלא, מרפא אלרטיבי.שיניתי את אורח החיים לחלוטין בעיקר במעבר לדיאטה קפדנית (משמעת עצמית שלא ידעתי שקיימת בי, אך כנראה שכשהמוטיבציה מספיק חזקה הכל אפשרי). אחרי כ-8 חודשים בתוכנית הצלחתי לחזק את הגוף ולרדת לכמות מנימלית של תרופות שאני מרגישה בנוח לקחת בזמן הריון. אז כעת שוב התחילת הדרך, מקווה שהפעם זה זה, אך חוששת להקשר, חוששת להפגע שוב. לפני מספר ימים ראינו דופק וברחם! נקודת ציון דרך ראשונה מאחורינו. כעת אוגרת סבלנות להמשך הדרך הארוכה. אז תחזיקו לי אצבעות. אמא של דניאל
רוצה לשמוח, אך פוחדת לנשום פן החלום יגוז פתאום. נעה בין אושר לחרדה – האם ההריון הזה אכן יסתיים בהצלחה. מעט על עצמי – גרה בחול עם משפחתי הנפלאה. שתי בנות מקסימות בנות 9 ו-5. את המסע אל הילד השלישי התחלנו לפני כשלוש שנים, כאשר דניאל נולדה ללא דופק בסוף שבוע 36 לפני שנתיים. הסיבה לא ידועה. מכוון שאני חולת קרון ונאלצת לקחת תרופות גם בזמן הריון כל הריונותי נחשבים לבסיכון גבוהה, אך עד לאותו רגע של אובדן התמימות לא יחסתי לכך חשיבות גדולה. בזמן ההריון סבלתי מהתקף של קרון כך שלאחר הלידה בהמלצת הרופאים החלטנו לקחת פסק זמן, לנסות טיפולים חדשניים לקרון וליצב את הגוף לפני ההריון הבא. בנובמבר שעבר אני שוב בהריון. הספקנו לשמוח כשבוע עד אשר הענינים החלו להסתבך כאשר אובחן הריון כפול אחר ברחם ואחד מחוץ. לבסוף נאלצתי להפסיק את שניהם. בינואר פגשתי אדם נפלא, מרפא אלרטיבי.שיניתי את אורח החיים לחלוטין בעיקר במעבר לדיאטה קפדנית (משמעת עצמית שלא ידעתי שקיימת בי, אך כנראה שכשהמוטיבציה מספיק חזקה הכל אפשרי). אחרי כ-8 חודשים בתוכנית הצלחתי לחזק את הגוף ולרדת לכמות מנימלית של תרופות שאני מרגישה בנוח לקחת בזמן הריון. אז כעת שוב התחילת הדרך, מקווה שהפעם זה זה, אך חוששת להקשר, חוששת להפגע שוב. לפני מספר ימים ראינו דופק וברחם! נקודת ציון דרך ראשונה מאחורינו. כעת אוגרת סבלנות להמשך הדרך הארוכה. אז תחזיקו לי אצבעות. אמא של דניאל
