מצטרפת אליכן .
הגעתי לכאן בעקבות מסר ושיחת טלפון עם אישה מדהימה בשם דיא... אני עשרה ימים אחרי לידה של אחד מזוג תאומים. הוא נולד בשבוע 33+2 בקיסרי לאחר שלאחיו התאום הזהה פסק הדופק בדיוק שבוע לפני. מרגע ההודעה על הפסקת הדופק עד עכשיו עברו שבועיים וחצי והנה אני בבית ויש לי תינוק בפגייה, אחד במקרר באיכילוב והלב שלי שבור שבור שבור.. השמחה עוד לא הגיעה לפתחנו , למרות שאני יודעת שיכל היה להיות גרוע יותר ובכל זאת יש לנו תינוק מתוק ושורד בפגייה. בתחושה שלי אני צריכה לצעוק ולהתאבל אבל המציאות מכריחה אותי לדאוג לתינוק החדש ולילד שיש כבר בבית. התינוק בפגייה, העתק מושלם של אחיו המת..כל פעם שאני מגיעה לפגייה אני שואלת את עצמי למה אין פה עוד עריסה. איך קרה הכל? למה דווקא לנו? מה עשיתי לא בסדר?ועוד הרבה שאלות אחרות. אני עדיין לא מאמינה ולא מצליחה לקבל שזה אכן מה שקרה..אבל זה אכן מה שקרה וזה לא סתם חלום רע. אני מקווה שאוכל לשתף ולהשתתף פה.
הגעתי לכאן בעקבות מסר ושיחת טלפון עם אישה מדהימה בשם דיא... אני עשרה ימים אחרי לידה של אחד מזוג תאומים. הוא נולד בשבוע 33+2 בקיסרי לאחר שלאחיו התאום הזהה פסק הדופק בדיוק שבוע לפני. מרגע ההודעה על הפסקת הדופק עד עכשיו עברו שבועיים וחצי והנה אני בבית ויש לי תינוק בפגייה, אחד במקרר באיכילוב והלב שלי שבור שבור שבור.. השמחה עוד לא הגיעה לפתחנו , למרות שאני יודעת שיכל היה להיות גרוע יותר ובכל זאת יש לנו תינוק מתוק ושורד בפגייה. בתחושה שלי אני צריכה לצעוק ולהתאבל אבל המציאות מכריחה אותי לדאוג לתינוק החדש ולילד שיש כבר בבית. התינוק בפגייה, העתק מושלם של אחיו המת..כל פעם שאני מגיעה לפגייה אני שואלת את עצמי למה אין פה עוד עריסה. איך קרה הכל? למה דווקא לנו? מה עשיתי לא בסדר?ועוד הרבה שאלות אחרות. אני עדיין לא מאמינה ולא מצליחה לקבל שזה אכן מה שקרה..אבל זה אכן מה שקרה וזה לא סתם חלום רע. אני מקווה שאוכל לשתף ולהשתתף פה.