אוי, איך שונאת את השטויות האלה
אם לא היית מבריז לנו אתמול (אההמ, אההמ...) היית יכול להיות שותף לדיון בו הגענו למסקנה שאסור להאשים את המדיה בחולשות האנושיות שלנו. מי שיושב שעות ובוהה בטלויזיה, ממש כמו מי שגולש שעות באינטרנט, מי שמשחק שעות במחשב ומי שיושב ומאזין באדיקות לתכניות רדיו, עושה זאת מיזמתו ומבחירתו החופשית. רוצה להפסיק? שיפסיק. רוצה לצמצם? שיצמצם. אבל מה זה "שבוע ללא טלויזיה"? למה? כמחאה? מחאה על מה? למי היא מזיזה בכלל? בקיצור - האופן בו אנחנו בוחרים לחלק את שעות הפנאי שלנו הוא ענייננו הפרטי ואני לא אוהבת את ה"עליהום" הזה שעושים למדיה בצורותיה השונות, ככזאת שמשחיתה את איכות שעות הפנאי שלנו. ובטח שאני לא צריכה שיעשו לי מסע הפחדה ורגשות אשמה על זה שאני צופה בטלויזיה. לא בגלל זה אני אכנס לדיכאון ולא בגלל זה אני אתאבד.