שיהיה בשעה טובה
אני כל כך כל כך מבינה אותך - יכולתי לכתוב את ההודעה הזו בעצמי לפני שלוש שנים וחצי. כולי הייתי בזה, כל הזמן, חיפשתי פתרונות מתחת לכל שיח, רצתי לפה ולשם כולל המוקסה וכמעט כל הטריקים והתעלולים (רק לשתות מים מהסטף לא הסכמתי, איכשהוא היה נראה לי שרק זיהום במעיים חסר לי). בכיתי המון, ריחמתי על עצמי בלי סוף.
עברתי שני ניסיונות היפוך - שניהם כשלו:
אחד בשערי צדק - היה כואב.
אחד בביקור חולים (הגעתי לשם כחלק מבירור האם אפשר ללדת שם לידת עכוז) - היה כואב מאוד + מזעזע בחוויה האנושית + בוצע בי ניסוי ללא הסכמתי + שטפי דם במקומות עליהם לחץ הרופא הרחום בלי הפסקה גם כשצרחתי (לא להתקרב לביקור חולים!).
שני הניסיונות כאמור לא הצליחו, ובתי העקשנית נשארה עם הטוסיק לדלת.
בסופו של דבר - ילדתי את העכוזאית שלי כפי שהיא הייתה מוכנה להוולד. עכוז.
אני אומרת את זה "בסופו של דבר". אני ממליצה לך להתבשל היטב על כל הטריקים והשטיקים - בבחינת לא יועיל לא יזיק - ולחשוב גם על האפשרות הזו (בתנאי, שמלבד העכוז העיקש כל ההריון תקין).
גם נסיונות ההיפוך, על אף הסיכון הכרוך בהם, היו משהו שכנראה שהייתי חיבת לעצמי כדי לדעת שניסיתי הכל.
הלידה היתה בסדר גמור, אני קוראת לה "לידת עכוז רגילה" - כי אם לא היו מספרים לי הייתי מרגישה כמעט אותו הדבר. גם את רופא הילדים העכוז כמעט ולא עניין.
אני כבר כתבתי על זה המון, אז אין לי כוח לפרט שוב. צירפתי את הסיפור שלי, אבל אם תרצי יותר אשמח לשוחח איתך. שלחי לי מסר.
העיקר - תרגישי טוב, שההחלטה תעבור לך בקלות, והלידה וההתאוששות, והכל בבריאות ובדמעות של אושר.
