מצבי רוח

[באהבה ותודה]

מצבי רוח

מכירים את זה שמתעוררים בבוקר בלי מצב רוח או פתאום ברגע מסוים במשך היום זה מופיע ולא ממש ברור למה?כאילו בלי סיבה ואני מדגיש כאילו אז זהו אני כמעט תמיד יודע את הסיבה ...טוב,מודעות עצמית גבוהה גם את זה כבר שמעתי ואני יודע ,עברתי קורסים טופךתי עם פסיכולוגים לקחתי מאמן אישי לתקופה ארוכה ו....אז התשובה די ברורה .אני יודע שחלקכם כבר עכשיו קופצים ואומרים וואלה גם אני וחלקכם אומרים זה בידים שלו וחלקכם אומרים קצת לא נורמלי שילך לטיפול,אז כולכם צודקים אבל כפי שציינתי כבר עברתי הכל ובאמת אני יודע שהכל בידים שלי
אבל לעזאזל איך?איך קמים בבוקר ללא מצב רוח ומסתכלים במראה ואומרים איזה יום יפה!איך פתאום באמצע היום מתחלף המצב רוח ושוב אומרים לעצמך תיראה איזה יום יפה היום?ואיך שהבוס אומר לך משהו שממש לא רצית לשמוע ואתה מסתובב ואומר לעצמך תיהיה בטוח בעצמך אתה הטוב ביותר,ואיך שכולם מחוייכים מסביבך ואתה ממש לא מבין על מה ואומר ושואל את עצמך למה אני לא כזה?ואיך חבר שלך אומר לך תתחיל להיות מאושר תתחיל לאהוב את עצמך ולקבל את מי שאתה עם הטוב ועם הפחות טוב ואתה נישאר עם הבקשה ולא יודע לעזאזל איך?
באהבה ותודה

 

[אפרת אליהו]

זה לא עובד בכח

מבינה אותך מאוד
אני חושבת שלפרוק את זה דבר ראשון וחושב מאוד לתהליך של ריפוי.
הנה יש לך כבר מודעות ונראה שאתה יודע דבר אחד או שניים או יותר על חיזוק עצמך
אבל כשיש מצב רוח רע בבוקר
הייתי כן שמה לב מה זה?
בודקת איך אני מטפלת בזה? ומטפלת
ולמראה אומרת מחשבה שאני מאמינה לה כמו "אני מבטיחה לעשות ככל שאוכל כדי שהיום הזה יהיה הכי מתוק עבורך"
או "איך אפשר להקל עליך"
ממש שיחה עם העצמי,
כתיבה היא גם סוג של פריקה,
בקיצור לפרוק ואז להעמיס
ובעיקר לקבל את עצמך - גם את הרגש הרע והרגש הטוב
השאלות שלך אמיתיות וחשובות (גם על השאלה למה אחרים מחייכים ואני לא)
ומגיע להם מענה אמיתי שבא מתוכך,
וכשיהיה מענה הפיתרון גם יופיע.

מקווה שזה עוזר
בהצלחה,
ואל תוותר

 

[נוסעת בזמן אחר]

המון טריקים ושטיקים.

הרבה פעמים בבוקר מצב רוח קודר עובר לי כבר תוך כדאי התארגנות או אחרי ארוחת בוקר קלה.
מאוד חשוב לא לאכול דברים כבדים מאוחר בערב.
אפשר לעשות כמה תרגילים ספורטיביים או מתיחות ממש בתחילת הבוקר.
משהו מפנק לפני עבודה וכו'.
אם בוס אומר משהו, השאלה האם זה משהו שניתן לשינו מצדך?
אם מצבי רוח ירודים לא נעימים לך השתדל לא להעצים אותם. הייתי אומרת "לחפף" אותם אפילו.
ובאמת כפי דברי קודמיי, לא בכוח.
על כל בן אדם מחייך בקרבתך יש אחד שלא כל כך נחמד לו וזה בסדר.
אם "נפל" לך המצב רוח פתאום, לפחות תפטור את עצמך מבקורת עצמית קשה על כך.
שבוע מצוין!

 

[ציפור 88]

הייי

כן זה ביידים שלנו אבל לפעמים פסיכלוגים ומאמנים עוזרים אבל אחרי זה צריך להתמיד עם עצמו
אתה צריך לאאהוב את עצמך למרות שאם נגדיד השגרה משעממת ומעצבנת לפנק את עצמך שאתה יוצא בבוקר
למשל אני קמה בבוקר שמה איפור מעט אם יש זמן, מתלבשת יפה ונוח לעבודה ושמה תמיד טבעת חח שרשרות וזה..
כי זה נחמד לי ונותן הרגשה טובה .. וזה מאוד מקל על הרגשה המעצבנת הזאת כמו שכתבת בהודעה
זה מן עבודה עצמית ותהליך אבל זה אפשרי ...
אההה ה הכי חשוב
תהיי נאמן לעצמך!

 

[פרפרי אהבה]

יוסי,שאלת שאלה מצוינת!

אני חושבת שאנחנו אחראים על מצב הרוח שלנו, נכון הוא תלוי באנשים סביבנו-בעבודה,בלימודים ובחיים בכלל אבל אנחנו מחליטים איך להתייחס ואיך לקחת את הדברים.

ברגע שעשיתי סוויצ' בחיים שלי-לא נשארתי במקום שלא רציתי להיות בו ושעשה לי רע, הוצאתי אנשים שעשו לי רע מהחיים שלי והפסקתי להגיב בצורה שפגעה בי בסופו של דבר- החיים נראו אחרת לגמרי.

יש משפט מאוד יפה שאומר: בוקר טוב זה לא רק איחול אלא גם החלטה.
אם תקום בבוקר ותחליט שהיום שלך יהיה מדהים ונפלא-ככה זה יהיה.

 

[באהבה ותודה]

מצבי רוח

קראתי את תגובתכם,תודה רבה,שמח שיש תגובות מאוד כיף לדעת שאנשים קוראים ומתיחסים ברצינות לדברים והתגובה היא רצינית ועמוקה אני מניח שעוד אחרים חושבים כמוני הן בנושא שהעלתי והן ביחס לתגובות,
אני לא חלילה אדם דכאוני או כל רגע בחיי הוא עצוב להיפך יש הרבה רגעים מאושרים ושמחים יחד עם זאת אני מודע לכך שיש לי את היכולת להסתכל על חצי כוס הריקה ולא את המלאה למרות שאני יודע כי אני אדם חיובי שאןהב אנשים ואנשים אוהבים אותי,נהנה לעזור וזה נותן סיפוק מדהים,
הייתי שמח לקרוא עוד סיפורים על התמודדיות שונות בחיים ,אישית נראה לי שממש לא רע לעלות את המשבות בכתב ואף לשלוח אותם זה נותן הרגשה של שחרור,
ברגעים אלה אני סועד את אבי בבית חולים לצערי מחלה ארורה ,סרטן,וזה עתה גילינו כי חלה החמרה במצבו ואין עוד דרך לעזור ,עצוב,יחד עם זאת בצורה די בלתי ניתפסת פתאום היחסים ביני לבין אבי נעשים קרובים יותר למרות כל חילוקי הדיעות שהיו ביננו ולמרות שיחסינו תמיד היו רגילים עד קרירים והנה מגיע היום הזה ואבי מבקש כי אני אשהה במחיצתו כמה שיותר כל יום ואני עושה זאת בשמחה ובאהבה ובאורך פלא בכלל לא חושב על כל הרגעים הפחות טובים שהיו ביננו,פתאום אנחנו משוחחים על כל מיני נושאים,
ומאוד מתחשק לי לשאול אותו ,אבא איך הייתי כילד?
אז שוב תודה לכם שאתם נותנים לי את הבמה כאן
באהבה ותודה