מפחדת מהעתיד

מפחדת מהעתיד

שלום לכולם, אני בת 30,חדשה כאן וקראתי קצת.. ראיתי שיש פה אוזן קשבת ומיני תשובות ..אשמח לתגובות אמיתיות.. התחתנתי לפני שנה, זו הייתה השנה הכי קשה בחיי ..שבה גדלתי והתבגרתי יותר מאי פעם מסתבר.. בשנה הזו גיליתי דברים על בן זוגי שלא ידעתי לפני החתונה ..לפני כן היינו ידידים 6 שנים וכנראה שבזמן הזה לא הכרתי טוב ולא ידעתי כלום.. אחרי החתונה גיליתי שהוא סחב סכום רציני מחשבון שפתחנו יחד , שבו הכנסנו את כל הכסף שהרווחנו מהחתונה ..וזאת במקרה כשנכנסתי לעו"ש באתר הבנק. הוא בהתחלה הכחיש שעשה זאת עד שסיפר (אחרי חליבה , כעס, בכי ותחושת תסכול מצידי) שיש לו הלוואה רצינית בבנק שלא ידעתי כלל על קיומה כי הוא דאג לא לספר .. מאז המצב רק התדרדר.. הוא המשיך לשקר על כל מיני דברים נוספים .. התשובה שלו לכל הפעמים שהוא משקר זה שהוא לא יודע למה .. ואני נשארת עם התסכול.. בהתחלה תגובותיי היו מלווים בכעס ובכי רב ..ניסיתי לשנות גישה ולהגיד לו שאני אוהבת אותו , תומכת בו, רוצה שיפסיק לשקר ..החוב הזה גם מקשה עלינו את המחייה היום יומית,הוא התחיל ללמוד לפני שנתיים והפסיק אותם גם מסיבה שהוא לא מוכן ויודע להסביר אותה , ניסיתי לומר לו שזה חשוב לעתיד שלנו ושלו וחבל שהוא ירים ידיים.. הוא למד למבחנים, ניגש לאחד והפסיק..לפני חודש וחצי המנהל שלו גם העיף אותו מהעבודה הקבועה שלו וכרגע הוא עובד 3-4 פעמים בשבוע , והתירוץ לא למצוא עבודה אחרת היא כי יש לו מילואים לחודש ימים בעוד כחודש.. קיצרתי בצורה משמעותית את כל העניין אך אני מתקשה להאמין לו בגלל השקרים שחוזרים על עצמם, רוצה להביא ילד ומפחדת שלא יהיה לי על מי להשען בהמשךך :( ובינתיים מקבלת מאבא שלי מידיי פעם עזרה בכסף.. אני עובדת ומרוויחה משכורת ממוצעת פלוס, ההוצאות בבית מתחלקות בינינו.. אך אני מפחדת מהמצב החדש..שלא נדבר על זה שאני כל כך רוצה ילד וחוששת מאוד מעתידנו .לפני הנישואים גם חסכתי המון כסף וחשבתי עם החיסכון הזה לכסות לו את ההלוואה שלקח ,אבל אז אני כועסת ואומרת.. למה לעזור אם הוא לא עוזר לי , אם הוא לא מרים את עצמו .בשביל שנינו. דיברתי , הסברתי .. הייתי החברה הכי טובה.. שעות על גבי שעות של שיחות.. והמצב לא משתנה .אני מרגישה "הגבר" בבית, זה לא מה שיחלתי לעצמי..לא יודעת איך לצאת ממגל התסכול הזה, אני אוהבת אותו , הוא רגיש ואוהב..אבל גם שקרן ומסתורי כזה לפעמים.. מפחדת שהוא לא אמיתי איתי.. ניסיתי להבין למה , גם אביו עד היום מתנדנד בין עבודות ואני חוששת שזה הרושם שהוא קיבל ושככה זה צריך להיות.. מפחדת נורא ..אשמח לעצה ..תודה
 

cherryblossom3

New member
טוב שעוד לא עשיתם ילדים

ההתנהלות שלו נשמעת מדאיגה
אולי תנסו ייעוץ זוגי
ולנסות לראות איך לסגור את העיניין הזה יפה....
 
אכן מדאיגה

אותי בעיקר , התשובות שלו לגבי חשיבה עתידית היא "יהיה בסדר"..
כנראה שהוא זה שחיי בבועה .. אני בעלת עמוד השרה בבית, על הזמן בודקת חשבונות,
מנהלת את העניינים (מאז המקרה לא מסוגלת עדיין לסמוך עליו שיזכור לשלם תשלומים)..
הוא כנראה חסר ביטחון ואמונה בעצמו .. אני לא יודעת איך לעזור לו ולנו :(
 

cherryblossom3

New member
זה נשמע שאת מודעת טוב למצב

ונראה לי דיי ברור שבמצב כזה אין מה לחשוב על ילדים
מצד שני את בת 30 אז חבל על הזמן להמשיך במצב הזה ביניכם (חוסר אמון ועודף אחריות שלך לעומת חוסר ביטחון ושאננות שלו)
כמו שכתבתי לך ,לדעתי,אתם חייבים מישהו חיצוני שינסה לעזור לכם לראות לאן ממשיכים הלאה
(עם נטיה לסיים את הקשר עקב חוסר אמון והתאמה)
 
האם לא מוקדם מידיי לטיפול חיצוני?

זה ישר מכוון אותי לחוסר תקווה מוחלטת לגבי הקשר .. הוא כל כך אוהב וכל כך ילד בתפיסה שלו ..
כל הזמן מתגונן בפני כל שאלה או תהייה לגבי סיטואציה שאני נקלעת אליה.. שקשורה אליו..
מפחד לומר את האמת.. חשבתי שאולי אם נביא ילד הוא יקבל את הסתירה המצלצלת שנקראת אחריות
ויבין שהוא צריך להזיע בלמצוא פרנסה יציבה וקבועה וביטחון לבית..רעיון גרוע ?
 

cherryblossom3

New member
איך תביאי ילדים עם אדם שאין לך אמון בו?

לא נראה לי מוקדם מידיי ללכת לטיפול חיצוני
במיוחד שיש משבר אמון ביניכם
אולי דווקא הטיפול ינער אותו וזה יהיה לחיוב
 
מצטרף להמלצתך


למרות שסקפטי לגבי סיכויי ההצלחה...
 
האם הוא מאובחן כבעל בעיית קשב וריכוז?

אם לא אז שווה ללכת להיבדק אצל מומחה בתחום, ייתכן שתרופה כמו ריטלין יכולה לשנות לחלוטין את חייכם. שווה לתת לזה הזדמנות. לפרק את החבילה אפשר גם בעוד כמה חודשים (רק בנתיים תעכבי תוכניות הרחבת המשפחה כי במצבו הנוכחי של בעלך הוא יהווה עבורך לא יותר מתורם זרע ומאוד מהר אחרי הלידה כל מה שתרצי זה שהוא יעוף לך מהחיים - לא לפני שיעשה לך עוד ילד...)
 
הוא לא מאובחן בשום צורה

ולדעתי הוא גם לא יסכים לתהליך .. הוא מרגיש גם ככה כל הזמן אשם, אבל מצד שני לא עושה שום דבר בנידון .. מיואשת
 
תראי, בגלל שאת כבר מיואשת

וממילא שנייה וחצי לפני פיצוץ, אולי שווה להתנות המשך חייכם המשותפים בביקור אצל מומחה בתחום ואולי בהמשך גם טיפול זוגי, לא כאולטימטום, אלא פשוט כי זאת האופציה היחידה.
ובעניין קשיי קשב וריכוז, בעלך נשמע די קלאסי: יכולות גבוהות, מוטיבאציה גבוהה, אינטליגנציה וקסם אישי ובסופו של דבר הכל מתחרבש לו בשלב האירגון והביצוע - לזה את מוסיפה שגם אבא שלו כזה (האלמנט התורשתי).
תקראי את הספר של ענת קורת: ADHD הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, ותני גם לו לקרוא.
 
נשמע כמו מקרה קלאסי

של גבר שיתחמק ממזונות בכל מחיר. שקרן פתולוגי, פחדן ושודד? ואת מתחבטת אם לעשות איתו ילד? או לתת לו את כל חסכונותיך לכיסוי הבאלאגנים שלו? רק אם את רוצה לגדל ילד לבד, חסרת כל.
 
אני מבינה את המצב

עם זאת, קשה לי לשחרר.. האם אין פתרון אחר חוץ מפגישות ייעוץ שלא אדע מה יעלה בגורלן בסופו של דבר? אני מותשת מהחוסר אחריות והעניין שלו בעתיד, שהוא חיי רק את ההווה ושורד את הרגע, כמובן שעל זה אני לא יכולה לבנות אבל התאהבתי בפשטות, באהבה האינסופית שקיבלתי ועדיין מקבלת.. אז תמיד במלחמה עם עצמי, יום מאוהבת ויום מאוכזבת..
 

סטנגה Joe

New member
זה פשוט

קחי את עצמך ותעופי במהירות האור מהנישואים האלה.
אם לא תעשי כך תקללי את עצמך על כך בעתיד.
 
כן

בהחלט יש סיכוי שהזמן יחספס אותו והמצב ישתנה ויהיה הרבה יותר גרוע, כי הבחור יהפוך לחרטטן מקצועי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הוא לא ישתנה גם עוד עשרים שנה

הוא בדיוק הטיפוס שיש לו ילד מאחת, ילד משניה, וכך פעם אישה תורנית שמנסה לאמץ ולתקן אותו.

השאלה היא רק כמה יצר ההרס העצמי שלך מפותח.
 

סטנגה Joe

New member
את מתארת

מצב איום ונורא ומאוד חד צדדי לרעתך.
את רוצה להשאר ולנסות לבדוק אם המצב ישתפר?
לגיטימי.
תני לזה מחשבה, נראה לך שהמצב הזה ישתנה?
מה בדיוק הסיבה שמצב כזה יכול להשתנות?
מהצד נראה לי שאין שום סיכוי או סיבה שיקרה שינוי ולכן ההמתנה והתקוות שלך לשינוי הן לשווא.
 

קארניו

New member
את מפחדת ובצדק אבל גם חיה בבועה או יותר

נכון בהכחשה שתוכלי לשנות אותו עם הזמן באמצעות התמיכה שאת מעניקה לו בד בבד עם שיחות רס"ר המשמעת שאת עושה לו .
האמת , שמוזר מאד שגילית רק עכשיו לאחר 6 שנים!? את תכונות השקרן /גנב באופיו ולכן או שהוא הסווה אותן בהצלחה עד לנישואיו ופרצופו האמיתי נתגלה כשגנב כסף מהחשבון , או שהוא הסתבך במידה כזו והמצוקה והבושה שבה הוא נמצא הביאה אותו לגנוב מחשבונכם המשותף מבלי לשתף אותך ומבלי לחשוב שתעלי על זה במוקדם או מאוחר.

האפשרות השנייה נופלת מן הסתם לאור העובדה שהוא ממשיך לשקר ולתחמן אותך גם בנושאים אחרים שאינם קשורים לפרשיית החוב.

בכל מקרה, את לא תצליחי לבד לטפל בבעיית השקרים שלו כי הוא אינו יכול להשתלט עליהם ושום שיחת נועם ו/או בכי ותחנונים לא יעזרו כאן ולדעתי את צריכה לפנות לפסיכולוג קליני
גם אם בעלך יסרב (ויש להניח שהוא יסרב) כדי שיעזור לשניכם להתעמת עם הבעייה ולנסות לטפל בה ורק אז תחליטי בהתאם על המשך דרכך ביחד או בנפרד.

אני לא אומרת חד משמעית שעלייך לברוח ממנו כי חסרים פרטים נוספים בסיפורך למרות
שהתמונה שציירת היא בהחלט עגומה ונראית חסרת סיכוי.
 
למעלה