מפגש___

[כרגע במיכאל]

מפגש___

אני לא רוצה להרחיב יותר מידיי כי זה יהרוס למי שרק התחיל את הקורס... אבל היום במפגש מספר ___(לא אומר כדיי שזו תיהיה הפתעה) הקראתי את השיר שכתבתי ולפני זה מזה רעדתי וגם אחרי... אני מתיישבת בשולחן של רפאל. הוא סגר את האור והייתה רק נורה שהאירה עליי ועל הדף כדיי שאקרא. כולם היו בשקט והתחלתי לקרא. הכול שלי השתנה קצת וכשגמרתי אז ראיתי שנייר טואלט מועבר (בכי אם לא הבנתם) קצת אבל- לכמה אנשים... היו לי תגובות מדהימות וזה היה מרגש- כשחזרתי הלב שלי דפק בחוזק שכמעט היה אפשר לשמוע...זה היה מפחיד בהתחלה ומהנה ומרגש בסוף... זהו רק רציתי לשתף...

 

[הההילוששש]

ל-כרגע במיכאל..

אני יודעת על מה את/ה מדבר/ת..גמני עברתי את החוויה הזו לפני שנה....זה לא היה בחושך..זה היה יותר במעל וכל אחד קרא....אבל זה ממש מדהים איך שזה פותח את הבן אדם.. זהו רק רציתי להזדהות...

 

[כרגע במיכאל]

כן..

וזה מדהים איך זה באמת נכנס לאנשים ללב וקוראים לי חן-אני באמת לא מצליחה לשנות כינוי

 

[הההילוששש]

היי חן ../images/Emo13.gif

נחמד שיש עוד חיות לילה כמוני... אני מסכימה איתך..זה באמת נכנס לאנשים ללב.. בכלל כל הפרוייקט זה חויה שמורכבת מכמה קטנות..אני אישית יכולה להגיד...שמיכאל חילק לי את החיים לשניים...לפני ואחרי... לילה טוב..

 

[כרגע במיכאל]

אצ צודקת...

רוב הדברים בך משתנה אחרי מיכאל- אם לא הכול...

 

[12111 מיכל]

אני זוכרת את זה.....

רק שלנו זה היה לכתוב מכתב אישי למישהו וכתבתי לדודה שלי שמתה מסרטן הוא לא הכריח אותנו לקרוא לפני כולם אבל הוא אמר שמי שיקרא כמעט וודאי שיעבר לשלב הבא והוא גם הזהיר אותנו שמי שידבר על זה אז הוא יעוף מהקורס אז אף אחד לא דיבר אל זה אז קראתי ובאמצע והתתחלתי לבכות והוא שם לנו ניר כמעט מי שקרא את המכתב התחיל לבכות ואחרי הדבר הזה הרגשתי מוזר הגשה מוזרה בדרך כלל אני לא יכולה לעשות הרצאת נגיד באנגלית לפני הכיתה אבל אחרי זה הצלחתי לעשות כי חשבתי שאם אני קראתי מכתב כל כך אישי לפני כיתה אז למה לא להרצאת לפני כיתה סתם על חיות באנגלית

 

[12111 מיכל]

אני זוכרת את זה.....

רק שלנו זה היה לכתוב מכתב אישי למישהו וכתבתי לדודה שלי שמתה מסרטן הוא לא הכריח אותנו לקרוא לפני כולם אבל הוא אמר שמי שיקרא כמעט וודאי שיעבר לשלב הבא והוא גם הזהיר אותנו שמי שידבר על זה אז הוא יעוף מהקורס אז אף אחד לא דיבר אל זה אז קראתי ובאמצע והתתחלתי לבכות והוא שם לנו ניר כמעט מי שקרא את המכתב התחיל לבכות ואחרי הדבר הזה הרגשתי מוזר הגשה מוזרה בדרך כלל אני לא יכולה לעשות הרצאת נגיד באנגלית לפני הכיתה אבל אחרי זה הצלחתי לעשות כי חשבתי שאם אני קראתי מכתב כל כך אישי לפני כיתה אז למה לא להרצאת לפני כיתה סתם על חיות באנגלית

 

[כרגע במיכאל]

מיכל-

או מיי גאד- איזה צירוף מקרים גם אני עשיתי על דודה שלי שנפטרה מסרטן- אני לא בכיתי רק בקול שלי היה כזה כאילו אני עומדת לבכות- גם לנו הוא אמר אותם דברים- והייתה איזו אחת או שתיים שבכו קצת- אבל אצלנו לא כולם קראו ולא כולם עשו את זה רציני- רק 3 או 4 באמת עשו את זה טוב...

 

[Ruby Moon]

^^

זה היה מפגש ממש מרגש^^ וכע גמלי מיכאל שינה את החיים^^ אני לא מאמינה שזה עוד מעט עומד להגמר! אם הייתה לי אפשרות הייתי עוברת את הקורס עוד פעם מחדש^^ וגם יש לי את המדריכה הכי נפלאה בעולם- הילה ורדי^^ היא גרמה לי להבין שאני זו ששולטת בחיי ושאני לא עוד אדם קטן.. מאז אני מרגישה שחיי השתנו.. והכל תודות לה! הילה תודה רבה!! עינב

 

[כרגע במיכאל]

באיזה מפגש את?

כן אני ממש לא מאמינה שזה עומד להיגמר- אבל דבר טוב- הוא פעם אחת בחיים- כמו מיכא"ל- את תקחי לעצמך מה שאת תרצי-ותמיד אפשר לשמור על קשר עם המנחה

 

[Ruby Moon]

כע..

סיימתי את 11 זה היה מפגש שהשאיר את הפה שלי פתוח.. חח

 

[כרגע במיכאל]

עכשיו מתחת אותי...חחח

 

[Ruby Moon]

?

מזתומרת מתחת אותי?

 

[כרגע במיכאל]

עכשיו אני מסוקרנת מזה מפגש מספר 11

 

[Ruby Moon]

חח

 

[כרגע במיכאל]

מה?! אי אפשר לדעת למה לצפות חחחחחחח

 

[12111 מיכל]

אצלנו היו רק 4 תלמידים....

והם בסוף לא קיבלו תעודה הם לא באו יותר למפגשים

 

[SadClown]

../images/Emo24.gif

בשבילי זו הייתה אחת החוויות הכי משמעותיות ממיכא"ל... את מספרת איך רעדת ואיך הלב שלך פעם וזה עושה לי פלאש באק רצחני כי הרגשתי כל כך אותו דבר... במיוחד עם הפחד במה שלי הזה וכל כך הייתי גאה בעצמי אחרי זה שהצלחתי להקריא דבר כזה אישי מול כל הכיתה... כי באמת לא חשבתי שאני יכולה. אני שמחה שחווית את זה גם את את רוהצ אולי לשתף גם אותנו במה שכתבת? ולהעלות את לכאן...

 

[כרגע במיכאל]

זהו שהעלתי..

זה צריך להיות כאן איפה שהוא- אבל אין לי בעיה לשלוח את זה עוד פעם- פחות הפריע לי הפחד במה- יש לי כזה אבל כשאני רק צריכה לקרא מהדף אז זה יותר קל! ויש כזו הרגשה של הקלה אחרי זה- וגם באמת הייתי כאה בעצמי... יש עוד כמה מפגשים שהם היו ווא כאלה- לא רוצה להרחיב בשביל מי שרק התחיל...וגם אני לא סיימתי עדיין.. הכי קשה היה פשוט לקרא את זה- כי לא יודעת אם זו הייתה בעיה של חשיפה כי הראתי למספיק אנשים שירים שלי-אבל כשהתחלתי כזה להרגיש כאילו משהו בגרון וכול שנייה בלעתי רוק אז היה לי קשה- אני חושבת שכשגמרתי בכלל לא היסתכלי בעיניים של אנשים- רק אח"כ קיבלתי תגובות... הנה השיר: רק מילה: פתאום, השתנה מזג האוויר ונעשה יותר קריר... הרוחות התגברו והייתה סערה מאז שעזבת מאז אותה דקה... מאז שאמרת "שלום" וחייכת בלית ברירה. הרוחות התגברו בתוך ליבם של האנשים עצבות שטפה אותם מבחוץ ומבפנים... אני קצת גדלתי לא פיספסת הרבה... אני קצת למדתי, איך לחיות את החיים בלי שאת תיהיה שותפה בעיניינים. אני עדיין לא למדתי לגמרי עדיין לא השלמתי עם הכול... ואותה סערה, שעשתה לי 'חור' בלב לא מילאה לי אותו בחזרה. החור בליבי קיים עדיין הוא קצת גדל, ובנתיים הצלחתי קצת לדחוק כמה שיכולתי ומה שלא הצלחתי, החור לקח והגלל זה הוא גדל כול כך.. אז זהו, רק רציתי לספר לך מילה, או שתיים לא אפריע לך יותר תשני בנתיים... ורק לפעמים, כשאצטרך מאוד שתשמעי ממני, מילה לפחות אספר לך, מה חדש איתי כדיי שתמיד חלק מחיי תיהיי...

 

[SadClown]

וואו...

זה באמת מרגש, העברת בי צמרמורת. שיר מקסים, יש לך כישרון! אל תפסיקי לכתוב...