מפגש..

[דוד כפרי]

שחכתי -> שכחתי ../images/Emo4.gif

 

[אסתי123]

מפגש

מאוד נהניתי. שמחתי להכיר את כולם. תודה לדוד, למאיה ,ליעל,לטנקה, לשמש, לבובי, לקרן אור, לעינת.....ולכולם. האם נאווה כן הרצתה? אני רצתי לרכבת ולא נשארתי עד הסוף. תודה לאלה שעזרו בסידור האולם גם בשבילי. להתראות במפגש הבא.

 

[דוד כפרי]

נאוה הרצתה על שפת-גוף, ועל תשאול

והבנת המטופל. היה מרתק! המון מידע, המון דברים לחשוב עליהם. למדתי הרבה, לא רק מההרצאה עצמה אלא גם מהשאלות ששאלו אחרים -

לכולם!

 

[דוד כפרי]

נאוה, העלית לי שאלה...

דיברת על שפת-גוף, והזכרת נשים עם רקע של התעללות מינית, וזה הזכיר לי שאלה שרציתי להעלות... יש לי מטופלת ש"מריח לי" שיש לבעיה שלה רקע של בעיות מיניות - לא יודע אם זה מחלה, התעללות, הדחקה, חוסר-סיפוק, לידות טראומטיות או לא-יודע-מה, אבל האינטואיציה שלי ממש צועקת שיש קשר בין המצב הכללי שלה לבעיה על רקע מיני. היא באה אלי לטיפול בבעיות עמוד שדרה, עם דגש על הגב התחתון. איך את מזהה (בלי תשאול - זה לא ממש אחד הכלים שלי) רקע כזה? מה ה"נורות האדומות" שאומרות לך: כאן יש רקע מיני שצריך לחפור בו? איך את מביאה את המטופל/ת להכיר בקשר בין מצבם ל"רקע" שלהם? כמובן שאשמח לתשובות מכולם!

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif שאלה קטנה, הא?

נפגעות תקיפה מינית משדרות פחד יש משהו מאוד נוקשה בגופן, הגוף סגור אבל באופן שכאילו מתחנן על חייו. יש להן סוג של רעד פנימי, שנותן תחושה שהן כמו עלה נידף ברוח. אם תיגש לגעת באיזורים "רגישים" תגובתן (קפיצה / התקפלות / עצירת נשימה / קיפאון / סגירת רגליים / התקפלות החזה) תגיע הרבה יותר מהר וחזק ממה שתקבל אצל אחרים. הן תגבנה בשניה שבה יקלטו את כיוון התנועה שלך. תיתכן כמובן שרשרת תגובות - ככל שאתה מתקרב, התגובה חזקה וחדה יותר. העיניים שלהן מתקשות להתמקד ו/או הן משפילות עיניים. יש להן מבט חשדני והן מתקשות לתת אמון. פעמים רבות תמצא בעייה עם דימוי הגוף לא פעם, תבואנה בעיות אלו לידי ביטוי בהפרעת אכילה. במידה רבה הן עדיין ילדות שמשוועות למעט ביטחון. יש בהן מין צניעות שאינה נובעת ואינה מתקשרת לרקע הדתי / תרבותי שלהן. למשל: בחורה חילונית שמתעקשת לשמור על תומתה עד לנישואיה, או ההפך הגמור -מין מופקרות, למשל: בחורה שחושבת שזה ´קול´ להסתובב עם הרבה גברים. אופס!! פלשתי לדברים שעולים בדיבור... אבל קח מזה דברים שקשורים ללבוש ולהתנהלות כללית של הגוף. הן משחקות המון עם הידיים - כאילו יש אי שקט בידיים. וואווו, אף פעם לא תירגמתי את הדברים, מעולם לא פרטתי את המסר שאני קולטת מהגוף למשפטים - זה נשמע כל כך מחייב

יש להן כל הסימנים של ´קורבן´ ומודעות גדולה לגופן. יש להן פיזור נפש מסויים או התמקדות עקשנית במשהו בחיים, שמהווה כאילו את העוגן שלהן. הן לא לגמריי יודעות מה הן רוצות, או למה הן כל הזמן מחפשות אישור מהסביבה בטח יש עוד כל מיני... שכרגע לא עולה לי. תמשיך לשאול, זה יעלה... ייתכן שהודעה זו מבולבלת מעט בגלל הראשוניות של העברת המידע בצורה זו. צריך לזכור שיש את מי שמצליחות להסתיר את הדברים. הסימנים יהיו אבל חבויים משהו... למשל: נשים שנישאות ויולדות ילדים - כאילו אין בעיה. למשל, הזכרתי כבר נשים מופקרות משהו. חזרה בתשובה מגינה על חלקן. זהו, זה מה שעולה לי כרגע... כאמור, שאל (גם אחרים יכולים לשאול)

 

[דוד כפרי]

השאלות הגדולות - גדולות עלי ../images/Emo13.gif

אני טוב בשאלות קטנות... המטופלת עליה אני מדבר נשואה עם ילדים בוגרים, עודף-משקל, גוף "דחוס" ו"קרוּס" - הגב התחתון, העליון והצוואר "לא עומדים בעומס". איזור המותניים-אגן מאוד סגור - קשה להניע כל רגל לחוד, וכשאני מבקש ממנה "לתת לרגל ליפול" כשאני מחזיק אותה, היא לא מבינה מה אני מבקש. הנקודה שלי היא שאת כל הדברים האלה אני מכיר גם אצל אנשים "רגילים" - אצלה, יש משהו נוסף, שקשה לי לשים עליו אצבע, ושאומר לי - יש כאן בעיה על רקע מיני. הבעיה שבשיאצו, אם אי-אפשר לשים על זה אצבע, קצת קשה לטפל...

 

[יעל קליימן]

דוד , האם אתה עובד עפ"י מרידאנים

או איברים ? אני מאוד מאמינה באינטואיציה ואם זוהי תחושתך לך איתה , נסה לשחרר זאת ממנה דרך עבודה על PC ו KI שאוגרים סודות אפלים ,תראה איך היא מגיבה, אם יש תגובה חיובית תעבור ל HT ו LIV הם מוציאים את הסוד החוצה ... בהצלחה יעל

 

[דוד כפרי]

מרידיאנים? תזכירי לי...../images/Emo12.gif

אה, מ-ר-י-ד-י-א-נ-י-ם... כמעט שלא מתייחס אליהם בעבודה, אבל אבדוק. מה היית עושה? איך היית מטפלת (ברמה הטכנית, בלי דיקור)? ולאיזה סימנים היית קוראת "תגובה חיובית"?

 

[יעל קליימן]

אני לוחצת על נקודות הדיקור

בעומקים שונים , ואת זה אתה יכול לעשות דרך המרידאן או אם אתה עובד בחיבור ישיר לאיברים. סימנים חיוביים הוא שינוי הן בשפת הגוף , האדם משדר יותר פתיחות פחות נוקשות עבודה על KI שגם מקושרת לגב תחתון תעזור לפתוח את אזור האגן המכווץ פתיחות כזו יכולה גם לגרור "החלטות" כמו לעזור לעצמה - דיאטה ,שינוי שתקוע, או אפילו שליחת רמזים מילוליים.. בשיטת הטיפול שלי , אני כן נוגעת בדברים מילולית , אבל זה בהחלט עיניין של סיגנון טיפול.. בהצלחה,

 

[דוד כפרי]

../images/Emo51.gif

ההרגשה שלי, נכון לעכשיו, היא ש"אין עם מי לדבר", לפחות במלים - היא עוד לא יודעת שיש לה בעיה בכיוון הזה... לגבי השאר, אפגוש אותה מחר, נראה מה יקרה. בטיפולים האחרונים אכן ניסיתי לשחרר את איזור האגן - קשה, קשה מאוד. אמשיך לעדכן, ואשמח לקבל עוד הא(ע)רות!

דוד

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

מה קורה בבית החזה שלה? נשימה?

אם זה אכן ברקע שלה, יש שם הרבה בכי וכעס היא כל הזמן ´על המשמר´. הדבר הזה, ש´אי אפשר לשים עליו אצבע´ הוא הקושי שנתקלתי בו כשעניתי לך על השאלה. זה כל מיני דקויות. רעיונות: 1. תנסה לשחרר אותה מהפריפריות פנימה - כדי לרכוש את אמונה. 2. מכיר את שיטת ההוליסטיק פאלסינג? - זו יכולה להיות טכניקה מעולה לשחרר אותה מבלי לאיים עליה - זהו נדנוד עדין שמאוד מחזיר לתחושת רחם וביטחון. כמה פגישות כאלו - ותוכל להתחיל ´להפיל´ איברים. סביר להניח שהרגליים יסרבו ליפול החוצה - ממש הרבה זמן (חושף אותה מבחינה מינית) ממה שאתה כותב עליה, יש לה הרבה אשמה. בכל מקרה, המקום שפתוח אצל נפגעות תקיפה מינית, המקום שיאפשר לך ´להיכנס´ זה לרכוש את אמונה בעבודה מאוד מאוד עדינה, אוהבת, מלטפת. אחרי כמה פעמים, היא תסכים לחשוף (במילים, בגשות, בגוף) תעבוד עליה עם מחשבה על לענג את הגוף, לתת לו חוויה של נועם, של ביטחון. זה ייקח הרבה זמן, אבל הגוף שלה יזמין אותך להיכנס, כשהוא (הגוף) יהיה מוכן. גם אז, כנס באותה חמלה. אהבה זה שם המשחק כאן. התהליכים תלויים כמובן בגודל הטראומה. בגודל השבירה של האמון. אם אוכל לעזור ב´לפתוח´ את המקרה (פגישה איתה) אשמח - אחרי המעבר... סיפור מהחיים אחד מידידי הותיקים, היה מפגיש אותי עם בנות זוגו, כשחשד ש´יש משהו´ שהבחורה מתקשה לדבר עליו. הם היו באים ´לכוס קפה´ ואנחנו התחלנו לדבר, שיחת חולין. הבחורה מצאה את עצמה, תוך זמן קצר, שופכת את הבעיה - לפעמים בנוכחותו, לפעמים היא הייתה מתפתלת אז הצעתי שנשב לבד והוא היה הולך לחדר השני. מדהים כמה מהר הן נפתחות כשמאפשרים להן. האישה שאתה מדבר עליה היא אישה מבוגרת ולכן יכול להיות שהנושא הודחק עד כדי שיכחה - במיוחד אם זאת טראומה קשה. הנושא לא חייב לעלות למודעות עד שהיא עם מוכנות להתמודד איתו. תתחיל עם מחשבה של מילוי הגוף באהבה, ריכוך, זרימה מהחוץ אל הפנים וכדומה, ותהיה איתי בקשר עם מידע נוסף שאתה אוסף מהגוף שלה, או שאלות נוספות שיחדדו את הדברים. החסימה יכולה לנבוע גם מהתעללות מסוג אחר - נפשי - דיכוי מכל סוג. החסימה יכולה לנבוע גם מחיים ללא אהבה, אולי חיים עם השפלה. תנסה לראות אם אתה יכול לעשות את האבחנה ולבודד את ההבדל בין אלו לבין אותו דבר שאתה לא יכול לשים עליו את האצבע.

מקווה שזה מבהיר יותר מאשר מבלבל, 3. כאמור, עבודה על בית החזה יכולה להביא לשחרור רגשי 4. ברגליים - לשחרר הקצוות ולעלות לאט לאט לכיוון פנימם הירך. צריכה לצאת שם הרבה אגרסיביות, חפש אותה!!

 

[דוד כפרי]

תשובות והא(ע)רות...

היא לא נושמת עמוק, ולא לבטן. יש הרבה שומן ש"מסתיר הכל", אבל מתחת לשומן יש המון מתח; קשה לי לדעת כמה מזה בגלל העומס שעודף-המשקל יוצר על השרירים, כמה מכעס ומתח "רגילים", וכמה מזה... יותר עמוק. לא מכיר הוליסטיק פאלסינג, אבל משתמש הרבה בנדנודים, ניעורים, ויבראציות עדינות (או לא

) וכו´ כדי לשחרר. את כולם ניסיתי, בהצלחה די מינורית - בזמן שאני מפעיל אותם היא נרגעת, ברגע שאני עובר למשהו אחר היא נלחצת מחדש. הרגליים לא נופלות - לא רק החוצה, גם לא למטה. והיא לא מרגישה שהיא תפוסה, כך שאין לה מושג מה לשחרר, או איך. התחושה שלי היא שכרגע אי-אפשר לעבוד על בית-החזה (למרות שאולי על השכמות כן אפשר). אני עובד הרבה דרך כפות הרגליים. גם לחיצות ועיסוי של הרגל עצמה, גם מניפולציות על הגוף דרך כף-הרגל (זוכרת מה הראיתי עם הזרת של טל המסכן? כשאעמוד מול כיסא-הכבוד אצטרך להסביר למה הכאבתי לו...). אפילו לא ניסיתי לגעת מעל לברך. למלא את הגוף בחום ואהבה - האם יש דרך אחרת לטפל?

דבר נוסף שאני עושה הרבה, זה לשים-לב לנשימה שלה ולהזכיר לה כל פעם שהיא "מחזיקה" אויר, מה שקורה הרבה. אני כל הזמן מזכיר לנשום נשימה רצופה, בלי שום עצירות. מאוד קשה לה עם זה. מחר או מחרתיים אפגש איתה שוב, אשתדל לשים-לב ליותר פרטים. נאוה,

+

על כל הרעיונות והמידע!

דוד

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

תלך עם מה שבא לך מתאים

- לאורך כמה פגישות ולא רק עד שהיא מרגישה נינוחה. למשל: כתבת: "משתמש הרבה בנדנודים, ניעורים, ויבראציות עדינות (או לא ) וכו´ כדי לשחרר" המשך רק עם זה, עד הפעם שהיא תבוא ותהייה נינוחה כבר לפני... רק אז, נסה לעבור לעבודה אחרת. היא צריכה זמן... יש תנועות שעובדות על בית החזה ומגמישות ומזרימות אותו - ללא צורך במגע. אני סומכת עליך...

אפשר לעבוד על העמקת הנשימה כשהבחורה שוכבת על הבטן ואתה עוזר עם לחיצות על הגב. אפשר לעבוד עם נר - מעמידים אותו במרחק בו היא משפיעה על הלהבה עם הנשיפה אהל לא מצליחה לכבות, מבקשים ממנה לנסות ולכבות את הנר, שוב ושוב... היא מכבה - מרחיקים - מעמיק את הנשימה על ידי הגדלת הוצאת האוויר (תרגיל קלאסי לאסטמה אבל יכול להיות יעיל גם כאן) מחכה לשמוע על ההתפתחויות אחרי שתפגשו.

בכייף! שמחה לעזור.

 

[m_katzmann]

קפאון הגוף

היי דוד, לי זה מרגיש כמו אדם שהחליט להקפיא את גופו ואת רגשותיו ולכן היא גם לא מרגישה תפוסה. היא מחזיקה את האוויר כי היא נושמת נשימה הישרדותית ולא מכירה כלל נשימה אחרת, כך שלדעתי אתה צריך ללמד אותה מהי נשימת בטן - בסופו של דבר היא תלמד זאת. כל פעם כשאתה מתחיל משהו חדש היא נכנסת ללחץ כי היא כנראה פוחדת מהלא נודע. שאל אותה אם ומאיזה חיות היא פוחדת, סביר להניח שנחש יהיה באותה הרשימה. מאיה

 

[שרון שני גונן]

שפה זרה

לחלקנו, חום, אהבה ורגיעה הן מילים בשפה זרה, לעומת חיים שלמים של שפה אחרת. הכל לוקח זמן, סבתא שלי היתה אומרת "אי אפשר להגיד לעוגה בתנור נו", וכשהייתי פותחת את דלת התנור, היא היתה מוסיפה "אם תבדקי כל רגע, כל החום יברח וזה יקח יותר זמן"... לפעמים, מעמדתנו כמתבוננים במטופל, כשותפים לתהליך במידת מה, אנו רואים וחשים דברים שהם קדימה, בהמשך הדרך עבור המטופל. הדחף הוא להגיד "נו", לכוון, לפתוח, לעשות את ההקשר... אבל כמו בשפה חדשה, צריך קודם להתרגל לצליל, אחר כך לזהות כמה מילים, אחר כך לצרף מילה למילה, ולבסוף לאזור את האומץ הדרוש להתחיל לדבר... מה שאני מנסה לומר בכלכך הרבה מילים הוא, שים את ההבנה שלך באחורי המוח, ותן לעבודה לעשות את העבודה. טפל רק במה שעולה, במה שמסכים להיות מטופל עכשיו. היא בת מזל שבחרה בך לטפל בה.

 

[יעל קליימן]

מקסים ../images/Emo140.gif

 

[sadam hussein]

סליחה זה השם שהיה פנוי......

לי לא יצא להגיע. מתי המיפגש הבא?

 

[דוד כפרי]

../images/Emo42.gif../images/Emo26.gifמה רוצים למפגש הבא?

התמוניתי (ע"י נאוה, כמובן

) לתכנן את המפגש הבא, אז... אני מתפטר

אבל עד שהתפטרותי תתקבל, מה אנחנו רוצים למפגש הבא? ומתי? לי יהיה קשה מאוד להגיע ביום ו´ עד סוף הקורס שלי (בפברואר), גם ככה הפסדתי יותר מדי ימי לימודים. אז הצעות, בקשות, תלונות - קדימה! מה אנחנו רוצים למפגש הבא?

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני אשמח לקחת אחריות על התכנית

ולשלב תורות עבודה שונות שאני נעזרת בהן בעבודתי כלומר: הנושא בגדול: שפת התת מודע. אפשר לשלב הרצאה עם תרגילי מודעות ותרגילי דמיון מודרך ולהוסיך שעור תנועה שעובד למשל, על הגב. אפשר גם לשלב עבודה / משחק עם הקלפים. זה יכול להיעשות במעברים זורמים משולבים בהפסקות ועם מרחב של שעה - לפני ואחרי - לצורך התערבבות ופטפוטים. מה דעתכם?

 

[m_katzmann]

אני כבר מצפה למפגש הבא../images/Emo24.gif