שבוע טוב! (=
דיברתי על זה עם אחותי, והיא אמרה שהרבה העדפות א-מיניות או אפורות הן בגדר נורמליות מבחינתה. למשל דמיסקסואליות - היא טוענת שאין צורך "להתבדל" משאר החברה בעקבותיה, כי זה מאוד נורמלי כפי שהיא רואה את זה. יש המון אנשים שלא נמשכים כל עוד אין חיבור רגשי. אפשר לומר שזה מאוד נפוץ, אלא שהחברה לאחרונה מעצימה את המיניות של כולם כך שגם אם כביכול אין אדם מסוים מעוניין במין עם מישהו שהוא אינו מחובר אליו באופן רגשי, הוא עדיין יוכל לקיים איתו יחסי מין. האמת שיצא לי לדבר עם אנשים, והם אמרו לי שמין עם רגשות הרבה יותר טוב ממין ללא רגשות. לדעתי אנשים פשוט עושים את זה מתוך הצורך וההרגל, אבל הם יודעים שזה לא באמת מהנה כמו שהם היו רוצים, לפחות אצל רובם.
הבעיה אצל קהילת הא-מיניים לדעתי היא לא שזו נטייה חריגה מדי, אלא האופן בו אנשים מסתכלים על התופעה כמשהו חריג מדי. לדעתי צריך להראות לאנשים שזה לא שחור ולבן, אלא בא בכל כך הרבה גוונים. לכן ההגדרה העצמית משחקת חלק משמעותי כאן.
אני חושב שלאנשים לא צריכה להיות בעיה ליידע אחרים שהם היפוסקסואלים למשל. זה בסה"כ אומר שהם פחות מיניים מהממוצע. וכמובן זה "ממוצע" לכאורה. בכל מקרה, מן הסתם יהיו המון אנשים פחות מיניים מהממוצע, כי לשם כך הוא נקרא "ממוצע".
לגבי א-מיניות מוחלטת - זה קצת הרבה יותר מורכב, אבל גם כאן אפשר להראות שזה לא עד כדי כך תלוש מהמציאות.