מפגשים - הספר
- פותח הנושא Yin
- פורסם בתאריך
שאלה מעניינת 
שעדיין לא פתורה אצלי...
בגדול ? העמדות הפוליטיות שלי לא השתנו מאז, אם אני מסתכלת על המערכה הכוללת ולא על המקרה ספציפי...
יחסי יהודים ערבים ? מפגשים מפגשים וכמה שיותר מפגשים..לא עם ראשי ממשלות, לא עם חברי כנסת..לא במעמד פוליטי זה או אחר..מפגשים של אנשים רגילים, כמוני וכמוך..
אבל דברים אחרים השתנו אצלי..בעבר קטלגטי את כולם כמקשה אחת של: "לא רוצים לעשות שלום" כולם מחבלים וכו וכו..ואחרי המפגש איתה, והחברות שהתפתחה, הבנתי שזה לא כך. שיש שם לא מעט אנשים טובים, שרוצים שלום, שנמאס להם לחיות במציאות שהם חיים, שיש שם אנשים כמוני וכמוך..וזה כן נתן בי תקווה מסויימת ששנים הלכה לה לאיבוד מבחינתי..
התגובות שלי קצת שונות היום..אני הרבה יותר סובלנית, ומוצאת את עצמי יותר חושבת גם על הצד השני, שזה תכלס מקשה..הרבה יותר קל לעצום עיניים ולא לחשוב שיש שם גם אנשים חפים מפשע...אני מעריצה אותה כי היה לה הרבה יותר אומץ, חמלה, וקבלה ממני..הבית של ההורים שלה הופצץ לפני כמה שנים מהמטוסים שלנו. הילדים שלה חיים במציאות שלא נותר להם אלא לגדול על השנאה אלינו..
אבל המציאות כ"כ סבוכה, וקשה. קל לי "לשנוא" שזה שם..שאני לא רואה את זה..שזה מופיע לך מול הפנים ? ואתה מגלה נפש של אדם, זה הרבה יותר קשה.
אבל גם אני אמא, וגם לי נמאס מהמציאות, וגם לי המצב לא נעים, וגם הילדים שלי "זכו" לרדת למקלטים וכו וכו..אז קשה לי להסתכל אובייקטיבית על זה.
במלחמה האחרונה שהייתה - מצאתי את עצמי חושבת עליה לא מעט. דאגתי. את הבן שלה נסעתי לראות עוד פעמיים שהיה מאושפז, היינו בקשר טלפוני תקופה, אין לי אפשרות לראות אותה, היא חיה בג'באליה וזה מסוכן עבורה. אין לה אינטרנט בבית ובבתי קפה עם אינטרנט נמצאים רק גברים.
שעדיין לא פתורה אצלי...
בגדול ? העמדות הפוליטיות שלי לא השתנו מאז, אם אני מסתכלת על המערכה הכוללת ולא על המקרה ספציפי...
יחסי יהודים ערבים ? מפגשים מפגשים וכמה שיותר מפגשים..לא עם ראשי ממשלות, לא עם חברי כנסת..לא במעמד פוליטי זה או אחר..מפגשים של אנשים רגילים, כמוני וכמוך..
אבל דברים אחרים השתנו אצלי..בעבר קטלגטי את כולם כמקשה אחת של: "לא רוצים לעשות שלום" כולם מחבלים וכו וכו..ואחרי המפגש איתה, והחברות שהתפתחה, הבנתי שזה לא כך. שיש שם לא מעט אנשים טובים, שרוצים שלום, שנמאס להם לחיות במציאות שהם חיים, שיש שם אנשים כמוני וכמוך..וזה כן נתן בי תקווה מסויימת ששנים הלכה לה לאיבוד מבחינתי..
התגובות שלי קצת שונות היום..אני הרבה יותר סובלנית, ומוצאת את עצמי יותר חושבת גם על הצד השני, שזה תכלס מקשה..הרבה יותר קל לעצום עיניים ולא לחשוב שיש שם גם אנשים חפים מפשע...אני מעריצה אותה כי היה לה הרבה יותר אומץ, חמלה, וקבלה ממני..הבית של ההורים שלה הופצץ לפני כמה שנים מהמטוסים שלנו. הילדים שלה חיים במציאות שלא נותר להם אלא לגדול על השנאה אלינו..
אבל המציאות כ"כ סבוכה, וקשה. קל לי "לשנוא" שזה שם..שאני לא רואה את זה..שזה מופיע לך מול הפנים ? ואתה מגלה נפש של אדם, זה הרבה יותר קשה.
אבל גם אני אמא, וגם לי נמאס מהמציאות, וגם לי המצב לא נעים, וגם הילדים שלי "זכו" לרדת למקלטים וכו וכו..אז קשה לי להסתכל אובייקטיבית על זה.
במלחמה האחרונה שהייתה - מצאתי את עצמי חושבת עליה לא מעט. דאגתי. את הבן שלה נסעתי לראות עוד פעמיים שהיה מאושפז, היינו בקשר טלפוני תקופה, אין לי אפשרות לראות אותה, היא חיה בג'באליה וזה מסוכן עבורה. אין לה אינטרנט בבית ובבתי קפה עם אינטרנט נמצאים רק גברים.
Pls put here - my story.
I was in a competition and they were short a referee. I had no background or anything. My very good friend said - come, we'll help you - but we need you because we are short a referee. I had never ever thought of doing such a thing. Turns out, the head referee noticed me and said - ok, we want you in a a referee.
Years went by. I went to a referee seminar - for fun, and passed it. I was shocked. Then they said we had to get a uniform - so I got it. Then on and on...
I will be seeing my very good friend - hopefully next week. I will be the referee there.
It's great to have excellent friends who know the layabouts of things. It is not often the case. I was very happy to be both there - and to keep on advancing. Now I am the one asking questions - and looking for answers.
And of course, I will quote this...
Where I was born, the trees were always in the sun. And I left that place because it was intolerant of rain. Now, we are here in a place where there are no trees and there is only rain. And I intend to leave this place -- because it is intolerant of light. Somewhere -- there must be somewhere where darkness and light are reconciled. So I am starting a rumor, here and now, of yet another world. I don't know when it will present itself -- I don't know where it will be. But -- as with all those other worlds now past -- when it is ready, I intend to go there.
Timothy Findley, Not Wanted on the Voyage
I was in a competition and they were short a referee. I had no background or anything. My very good friend said - come, we'll help you - but we need you because we are short a referee. I had never ever thought of doing such a thing. Turns out, the head referee noticed me and said - ok, we want you in a a referee.
Years went by. I went to a referee seminar - for fun, and passed it. I was shocked. Then they said we had to get a uniform - so I got it. Then on and on...
I will be seeing my very good friend - hopefully next week. I will be the referee there.
It's great to have excellent friends who know the layabouts of things. It is not often the case. I was very happy to be both there - and to keep on advancing. Now I am the one asking questions - and looking for answers.
And of course, I will quote this...
Where I was born, the trees were always in the sun. And I left that place because it was intolerant of rain. Now, we are here in a place where there are no trees and there is only rain. And I intend to leave this place -- because it is intolerant of light. Somewhere -- there must be somewhere where darkness and light are reconciled. So I am starting a rumor, here and now, of yet another world. I don't know when it will present itself -- I don't know where it will be. But -- as with all those other worlds now past -- when it is ready, I intend to go there.
Timothy Findley, Not Wanted on the Voyage
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.