מפגשטורי 2?

[boy for pele]

כן, כנראה שעזריאלי זה בסדר.

זה ליד תחנת רכבת, ויחסית נוח להגיע.

 

[england]

כן זה יהיה נחמד, אולי אני גם אבוא

 

[FooK MI]

נראה לי שהכל אפשרי ../images/Emo2.gif

בעיקר מפני שבעוד שבוע וחצי הבודדים מבין חבריי שהיו בחופש מתחילים עם הפסיכומטרי

. אבל אני קצת מעדיף שלא ב-29.7.

 

[TomeRatz]

טרמפים

אם וכאשר אגיע אני מציע טרמפ מאזור נתניה, לאדם אחד בגודל נורמלי, ועוד 2 נמוכים/נמוכות. ככה זה כשיש מכונית ספורטיבית, המושב האחורי הוא לקישוט בעיקר.

 

[ירגזי מרוגז]

חח יענטו אתה לא רוצה לקחת על אחריותך

שלאפחד יעוף הראש?

 

[tomtom1989]

אני לא יכול באף אחד מאלה

אבל תעשו חיים!

 

[Applebite]

מבחינתי,

חמישי 2.8 והלאה. לפני זה יש לי מבחן קרצייתי. אה, כן, אני בעד

ואנא מכם, לא להיות צמחופובים

 

[shiray]

אוף, אני לא יכולה בשלישי וחמישי

איך אני אמורה ללמוד לפסיכומטרי אחרי ההופעה הזאת?!?!? באמת שאני מנסה! אבל כל מילה מתקשרת לי לשיר או לסיטואציה משבת, ואני גם ככה עדיין עם השירים בראש. הדבר היחיד שאני מסוגלת זה לקרוא את פיס ביי פיס (החתום!!!), וגם אז זה הרבה יותר איטי מאי פעם...

 

[רעוּת]

זה מזעזע ../images/Emo7.gif

עשיתי היום 2 שיעורים פרטיים באנגלית, וכל מילה שם זה טריגר!!!!! היה שם ווינטר כ"כ הרבה פעמים

ועכשיו בדרך הביתה היה לי את בליס באמ פי. רציתי לרוץ לכביש ולהידרס אבל הייתי על עקבים אז ויתרתי.

 

[shiray]

בגלל העקבים ויתרת על הריצה או על ההתאבדות?

באמת שמזל רק שהבוחן מחר הוא בעברית, ובשישי זה באנגלית. רק מזה שעשיתי סינון ראשוני לאנגלית הלכתי להתחרפן!!! היה שם פרשם וליקוויד באותו עמוד!!! לאנשים ביואל גבע יש חוש הומור מעוות!!

 

[רעוּת]

וגם בגלל שאמא לא מרשה לי להתאבד ../images/Emo7.gif

אה, וגם היה שם וואיטרס. והילדה לא הבינה למה אני מתלהבת מהמילה

 

[shiray]

חחחח גם לכי תסבירי לה.........

טוב שלא היה שם אייסיקלס והקטע הוא שעברתי את רוב היחידות באנגלית, ואיכשהו הצלחתי להתעלם מליריקס וציטוטים וכאלו כל הזמן. עכשיו זה באמת לא עוזב אותי לשניה. כשאני כותבת עכשיו אני רק שומעת קטעים מההופעה בראש... אפילו הגעתי למצב האבסורד שאני קוראת את הביוגרפיה, ובמקום להתמקד בה, כל מילה מזכירה לי שיר... אני קוראת מה טורי אומרת ורק חושבת על ההופעה... אפילו בטורי אני כבר לא יכולה להתמקד!

 

[רעוּת]

אנחנו כ"כ צריכים להתאשפז.

כמו שאמרתי לנועה, צריך לשנות את זה לטורי איימוס- תמיכה, להעיף אותה מהניהול כי גם היא בהתמוטטות עצבים, ולהביא פסיכולוג קליני שמומחה לפוסט טראומה לנהל את הפורום.

 

[shiray]

אני בעד. ככה אולי חברות שלי לא יאשפזו אותי

בכפייה... אתמול עוד מילא, רק אחת אמרה לי "די נו, אז תביני שהיית בהופעה מדהימה ושטוב שהיית שם וזהו. עבר. אפילו יש לך חתימה יפה ממנה ואת הידיעה שנתת לה מכתב ושאת נהנית בהופעה והיא נהנתה כי כולם נהנו והכל טוב.". היום כבר גם 2 החברות שהעמידו פנים אתמול שזה היה נורמלי, אמרו לי שלקחתי את זה יותר מדי קשה... חחח מה שכן- זה די מצחיק אותי שזה ישר אחרי שהשתחררתי, אחרת מעניין אותי לראות מה היה קורה. המפקד שהיה לי הוא פסיכולוג קליני! נראה לי אם הייתי צריכה להיות בראשון והיום בבסיס, כבר הייתי נכנסת לו ללו"ז בתור חתיכת שיחה....

 

[noosh]

עזבי, הם לא באמת מבינים

כאילו, השורה הראשונה בחתימה שלי? בדיוק ככה. בגלל זה אני כלכך שמחה שיש את המקום הזה ואת האנשים בחיים שלי שכן מבינים שזה הרבה יותר מלקבל חתימה ולהצטלם עם זמרת שאני אוהבת... זה לפגוש את האשה שהשפיעה על החיים שלי, וזה לא משהו שאפשר להסביר לכל אחד

 

[shiray]

האמת שאחרי ההופעה הסתכלתי על השורה שלך

וכמה שהבנתי אותה קודם, מהסרט והכל- היא פשוט הכתה בי מחדש.. האמת שהיום עוד כשהתחלתי להסביר לאנשים, הם קצת יותר הבינו. פשוט הסברתי להם "תחשבו שהייתם רוצים כבר 6 שנים שיקרה משהו. לאו דווקא שהייתם חושביםעליו כל יום כל היום, אבל הוא תמיד היה אי שם בראש. ובמשך כל הזמן הזה הרצון שלכם לא פחת, אלא רק גדל. ואז גיליתם שהוא אוטוטו קורה, למרות שלא באמת האמנתם שזה יתגשם ככה. ואתם מחכים וסופרים ימים וסופרים שעות ומתכניים כל מהלך ומדמיינים איך זה יהיה. ואז זה קורה- וזה מדהים, ואתם לא מאוכזבים לשניה. ואז זהו." ואז הם קצת יותר קולטים... אני לא מבינה למה לאנשים קשה להבין שכשמתחברים למוזיקה של מישהו מתחברים לבנאדם, בעיקר כשזו מוזיקה כזאת אישית. למה נשים מחפשים את הרציונל?! וברוב התחומים אני מהיותר רציונלים שקיימים- אבל באומנות זה הפוך! באומנות הולכים עם הרגש ולא אם מחשבה מדוייקת כמה זמן לקח לכתוב כל שיר ואיפה צריך לבוא הפסיק... אוף איתם.

 

[noosh]

כי יש אנשים שפשוט לא מתחברים לזה

כמו שאני לא יכולה להתחבר לקבוצת כדורגל... וגם, רוב האנשים שכן מתחברים למוזיקה לרוב לא מתחברים ככה לאמן עצמו. נגיד, אינ ממש אוהבת את לד זפ, כן? ממש. כאילו, אם הייתה לי יכולת לבחור להקה אהובה (מה שאין לי), היא הייתה מהמועמדות המובילות. אבל אם אני אעמוד פנים מול פנים מול רוברט פלאנט, על אף ההתרגשות הרבה שתציף אותי והחיוכים והאושר, זה לא יהיה אותו הדבר, כי החיבור שלי ללד זפ הוא לא כמו החיבור לטורי. זה פשוט לא אותו הדבר, זו לא אותה ההשפעה. אז אנשים חושבים שהתלהבנו כי קיבלנו חתימה ותמונה, אבל הם לא מבינים שזה הרבה מעבר לזה, זה עצם העבודה שעמדנו מול מישהי שיש לה השפעה כלכך חשובה בעיצוב האישיות שלנו ושהייתה כמו חברה בשבילנו, אפילו שלא הכרנו אותה ושהיא לא מכירה אותנו. כי דרך המוזיקה כן אפשר להכיר, וכן אפשר ללמוד, וכן אפשר לקחת וכן אפשר לאהוב, פשוט, רוב האנשים לא מבינים את החיבור הזה, שהוא הרבה מעבר ל"מזויקה שאני אוהבת".

 

[boy for pele]

כתבתי לה על העניין זה במכתב

הפסקה השניה שלך ממש מזכירה את מה שאני חושב. ובדיוק על החיבור אליה כתבתי במכתב אליה. כתבתי לה שהיא לא טורי איימוס בשבילי, כי זה רשמי מדי, אלא שהיא טורי, חברה שגדלה ביחד איתי. ובדיוק מהסיבה הזאת פלאנט ושות' לעולם לא יהיו אחת הלהקות האהובות עליי, מה לעשות ששירים על "שר הטבעות" לא מפילים אותי על הרצפה (פיסת מידע חסרת חשיבות: אני מסמפט את הלד זפלין). הרוב הגדול של הלהקות שאני ממש אוהב זה להקות שהחיבור שלי אליהם הוא עמוק הרבה יותר.

 

[shiray]

גם אני

כתבתי לה שהיא פשוט הייתה הפסקול של החיים שלי, ושהיא הייתה איתי רוחנית בכל שלב בתהליך ההתבגרות שלי, ושאני ממש ממש מודה לה על זה, בגלל שזה ממש עזר לי....

 

[Applebite]

גמני ../images/Emo7.gif

לא הצלחתי ללמוד כמעט למבחן שיש לי ביום רביעי... טוב, בסוף הצלחתי אבל בואו נגיד שהפסקתי באמצע כל הזמן ואמרתי לעצמי "אני אני יכולה ללמוד אחרי טורי?!?!?" רוצה שוב