כי יש אנשים שפשוט לא מתחברים לזה
כמו שאני לא יכולה להתחבר לקבוצת כדורגל... וגם, רוב האנשים שכן מתחברים למוזיקה לרוב לא מתחברים ככה לאמן עצמו. נגיד, אינ ממש אוהבת את לד זפ, כן? ממש. כאילו, אם הייתה לי יכולת לבחור להקה אהובה (מה שאין לי), היא הייתה מהמועמדות המובילות. אבל אם אני אעמוד פנים מול פנים מול רוברט פלאנט, על אף ההתרגשות הרבה שתציף אותי והחיוכים והאושר, זה לא יהיה אותו הדבר, כי החיבור שלי ללד זפ הוא לא כמו החיבור לטורי. זה פשוט לא אותו הדבר, זו לא אותה ההשפעה. אז אנשים חושבים שהתלהבנו כי קיבלנו חתימה ותמונה, אבל הם לא מבינים שזה הרבה מעבר לזה, זה עצם העבודה שעמדנו מול מישהי שיש לה השפעה כלכך חשובה בעיצוב האישיות שלנו ושהייתה כמו חברה בשבילנו, אפילו שלא הכרנו אותה ושהיא לא מכירה אותנו. כי דרך המוזיקה כן אפשר להכיר, וכן אפשר ללמוד, וכן אפשר לקחת וכן אפשר לאהוב, פשוט, רוב האנשים לא מבינים את החיבור הזה, שהוא הרבה מעבר ל"מזויקה שאני אוהבת".