כי ככה זה
וכמו שאני תמיד אומרת ``טוב שיש אהוד מנור`` אחרת איך היינו יודעים מה לומר מתי? או יותר נכון שיר שהוא תרגם שכתבו vinicus de moraes & antonio carlos jobim אושר העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא נוצה קלה ברוח שרגע מעופפת באוויר- על כנף הרוח, נשאת עד שתנוח, קלים חייה וקצרים כמו שיר. אושר הוא דבר חולף וכבר איננו, כמו האשליה של קרנבל. עובד איש בפרך, לרגע של פרח. פושט יד, עני והלך הם עכשיו נסיך ומלך. הנה הנה הם שם על אם הדרך, שלושה ימים הכתר לראשם. העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא כמו אגל טל בדשא, שקוף ומתנוצץ באור חמה. זהר בדשא בכל צבעי הקשת, יורד כמו דמעה בנשמה.