מעשיך אתמול

[ינוקא1]

מעשיך אתמול

מעשיך אתמול הפכו אותך למי שאתה היום.
ומעשיך היום , יהפכו אותך למי שתהיה מחר

זו האמת אותה לימד הבודהה , למיטב הבנתי.

מבחינתו , "מי שאנחנו באמת" , זה אך ורק רצף של תגובות ותוצאות היוצרות אחת את השניה בשרשרת ארוכה.

הן לאורך חיינו הנוכחיים , והן מגלגול לגלגול.

לדעתו , אין בנו מאומה מלבד רצף ה"תגובות - תוצאות" הנ"ל

ממילא הדרך לשחרור היא פשוטה מאוד : להתחיל לשים לב למעשים ולתגובות המותנות , ולשנות אותם.
ברגע שעברת שינוי בתגובותיך המותנות , ברגע ששחררת התניה מסוימת , השתנה רצף "התגובות - תוצאות" המרכיב אותך.
כעת הינך אדם אחר

בשינוי מודע של מעשיך ,
וגם בשחרור מודע של התניה אחר התניה ,
משתנים מעשיך , משתנה מי שאתה.
משתנה הרצף.
ואתה משתחרר

(ואלו שני חלקיה של "הדרך המתומנת האצילה" - שינויים מעשיים דהיינו "עבודה חיצונית" + עבודה מדיטטיבית פנימית יותר).

כיצד האדם יבין שהוא מתקדם ?

1. כאשר יראה האדם שהוא מגיב לסיטואציות באופן עניני ואמיתי , ולא באינסטינקט

2. כאשר הוא יראה שדברים שעוררו בו בעבר תגובות מותנות (כמו פחד , השתוקקות , סלידה , כעס .....) אינם מעוררים בו יותר תגובות אלו.
3. כאשר יראה שיכולת הבחירה שלו גדלה

אלו הסימנים שרצף ה"תגובות - תוצאות" שלו משתנה ומשתחרר.
וזו להבנתי , כל התורה על רגל אחת.

 

[ינוקא1]

ממילא ,

חוויות שונות ללא שינויים בחיי היום יום ,
הן די חסרות ערך , בעיני.

לעומת זאת , גם שינוי קטן בחיי היום יום (כמו התגברות על פחד מסוים , על תשוקה מסוימת, על צורת תגובה מסוימת , שינוי של הרגל והחלפתו ) זהו הישג אמיתי של שחרור

הארה "קטנה" כזו , שווה אלף חוויות

 

[mayan37]

עוד מהמורה העילאי, ויקיפדיה

חלק מהדרך היא תבונה, לראות את הדברים כפי שהם. חלק מהתבונה היא הבנה או ראיה נכונה. חלק מראיה נכונה היא שלושת סימני הקיום.
https://he.wikipedia.org/wiki/שלושת_סימני_הקיום

חוסר שביעות רצון, העדר קביעות, העדר עצמי.

אין צורך להלחם ב ולהרוג אף אחד שנעדר מלכתחילה. כמובן גם זה שנלחם הוא ביטוי לחוסר שביעות רצון, העדר קביעות, העדר עצמי, כמו כלל התופעות.

 

[ינוקא1]

בודהה להבנתי , ממש לא דיבר על "היעדר עצמי"

אלא על "היעדר עצמי קבוע".
וזהו הבדל ענק

סתם היעדר עצמי "רגיל" , זה כמו 0 - דהיינו כלום.
"היעדר עצמי קבוע" , זה כמו X במתמטיקה - דהיינו משתנה.

בודהה עצמו אמר באופן מפורש כי "אין אני" זוהי טעות בדיוק כמו "יש אני"

הוא פשוט טען שאיננו כלום מלבד רצף שעובר שינויים כל הזמן של "תגובות - פעולות - תוצאות".
(אני כמובן לא מדבר במונחים מדויקים - למען הפשטות)

אם משהו היה נעדר מלכתחילה , לא היה צריך תרגול כפי שהציע בודהה , לא היה צריך התהגות מוסרית , ולא היה צריך כלום.
אין כלום וזהו.

הדרך שלכם היא אכן דרך של היעדר עצמי , ולכן הגעתם למסקנות אלו.
אך מסקנות אלו הם כמו לטעון שהמוות הוא ההארה .... להפוך את ה0 המוחלט לאידאל שלכם.

האידאל שלי הוא שחרור מהתניות.
מה יהיה בסוף ? לא אהיה כבול להתניות.

האם אהיה או לא אהיה , זה סיפור אחר.

 

[ינוקא1]

כאן , למשל ,

בודהה טוען כי "אין אני" זוהי גם טעות :
&nbsp

 

[mayan37]

הודעה מרוכזת

1. כיון שויקיפדיה היא מקור מוסמך ונפוץ בהודעות ינוקא, הובא קישור ויקיפדיה המתאר בפירוש את אחד מסימני הקיום לפי בודהה – העדר עצמי. העדר עצמי כפי שהוא מוגדר באופן הרגיל. אם ויקיפדיה היא מקור מוסמך, יש לקבל אותו ככתבו וכלשונו.

2. דברי בודהה המתורגמים, לא ברור הקשרם, אבל ניכר כי הכוונה להרהור מוטעה. אמונה. השקפה שגויה. יכולה להופיע המחשבה אין אני בדיוק כמו המחשבה יש אני. כמו בנושא בחירה מול אין בחירה. ועוד.

3. בזיהוי אמת, ישנו הבדל בין בדיקה עצמית לאמונה. כאשר זוהי הבחנה עצמית, כמו למשל את שלושת סימני הקיום, אין צורך באמונה. הראיה הנכונה את סימני הקיום ממומשת.
בזיהוי אמת על פי אמונה או דעה מוקדמת, מקבלים את התכנים מבחוץ כאשר הם תואמים לפחות במידת מה לתכנים מבפנים. בדרך כלל נלווית לכך הזדהות והגנה על אמונות קיימות.

4. אכן מדובר ברצף תופעות מותנות. בדרך הבודהיסטית מתארים חמישה מצרפים המרכיבים את האני. אפשר להגיד האני לא קיים כישות עצמאית בלתי תלויה, הוא ריק. אפשר גם להגיד האני קיים כחמשת המצרפים בלבד, אין מישהו רציף וקבוע מאחורי המצרפים. היינו הך. אם כך, יש הסכמה, הלא כן?

5. העדר אני ממשי כזה לא קשור כלל לתרגול או אי תרגול, בבחינת 'לא צריך לעשות דבר'. כאשר קיימת ראיה מוטעית, האני נדמה כממשי ורציף. כאשר קיימת ראיה נכונה, הוא מתגלה כריק או עשוי ממצרפים בלבד. (=לא קיים במובן הרגיל של המילה). בממד הזמן ניתן להציג דרך לעבר ראיה נכונה, כאשר הדרך בהכרח עוברת בהווה או תרגול ברגע, כמו ויפסנה (בודהיסטית), או חקירה עצמית (אדוייטה). הדרכים הללו תמיד יתרחשו ברגע אחד, כלומר שלא בזמן. מחוצה להן קיימים רעיונות שונים, כמו אין אני או יש אני, יש בחירה או אין בחירה, יש דרך אין דרך, אני בדרך להארה אם רק אעשה כך, או אהיה מואר כאשר אשאר נטול התניות..

6. האמונה במלחמה בין אמונות קיימת כרגע כרעיון בתוך תופעת ינוקא, הלא קבועה, נטולת עצמי. לכן חוזרים ומשתקפים בהודעות ינוקא ביטויים כמו 'הדרך שלכם' 'האידאל שלכם' 'אתם', למרות שהדברים הללו אינם מתקיימים אלא בתוך ההודעה של ינוקא. התנועה הזו היא סממן הקיום הראשון, המציב לו מטרה דמיונית להלחם בה ונע לעברה. כאשר קיימים אתם השוגים קיים גם אני ההולך בדרך הנכונה. זהו תיאור תופעה. באותה מידה גם ניתן לתאר תופעת mayan ותופעות נוספות ריקות.

 

[mayan37]

7

בכל מקרה, מה שאמר בודהה, אחרי אי אלו תרגומים ופרשנויות, ברגע הזה הוא סיפור המתרחש בתוך תופעה עצמית.

 

[ינוקא1]

טוב.

1. אני מביא ויקיפדיה לפעמים כי יש לי בעיה להביא מקורות אחרים במסגרת הפורום.

אם מה שעושה לך את זה אלו ספרים עבים עם ניחוח אקדמאי , אז אני מציע לך לקרוא את "בודהיזם" של רופרט גתין פרק 6 כולו עוסק בנושא הזה של היעדר עצמי (גם את הציטוט לפיו בודהה ראה את האמירה "אין אני" כטעות הבאתי משם).

אינני רואה חיוב לשמוע לעקרונות שהמצאת הרגע

, וכמו כן אם תמשיכי לקרוא בוויקיפדיה את כל השורה , תראי שגם שם במילים "העדר עצמי" הכוונה איננה למעשה ל"העדר עצמי" אלא ל"אין עצמי קבוע".

2. עייני שם.

3. כבר הבנתי שאת ורועי החושב "מזהי האמת" מוסמכים , וכל שאר בני האדם צריכים להגיד "אמן" ולכרוע ברך לפניכם.
למה אני אמור לקבל את האמת של חוויתך ?
מי אמר לך שהחוויה שלך היא החוויה היחידה ?
למה שאת לא תקבלי את החוויה שלי ?

4. כן ! יש הסכמה עם מה שאמרת עכשיו !

5. מה שמצחיק באדוויטה זה שהיא מדברת על "חקירה" , כאשר כמעט כל אנשי האדוויטה שראיתי קבעו את תוצאות חקירתם מראש.
מעולם לא ראיתי מישהו שהגיע בעזרת ה"חקירה" הזו למסקנות כמו שלי , למשל.
כל "חקירה" שכזו היא די חשודה ....

6. במקרה כרגע הגענו להסכמה מסוימת בסעיף 4.

אך אני רואה שורה שלימה של נושאים שלגביהם אין הסכמה -

א. החל מנושאים מעשיים כמו "האם נחוצים תרגול ושיטות ?" מבחינת אנשי האדוויטה כמו פפאג'י , להבנתי התשובה היא "לא !" , וכך גם דעתם של כמה מאנשי הפורום ש"האמת כבר כאן" ושהכל סבבה.
מבחינתי ברור שכן ! בדיוק כפי שחול לא יכול להפוך לזכוכית ללא תהליך "התמרה" מסוים , כך האדם לא יכול להוליך אור בתודעתו ללא תהליך התמרה הכולל שיטה ותרגול לאורך זמן.
נראה כי זו גם דעתו של בודהה.

ב. כנ"ל למשל לגבי הדיון שלי עם "זה פשוט" -
רוב אנשי האדוויטה מחפשים "חוויות" וזו ההוכחה האולטימטיבית מבחינתם למוארותם או לחוסר מוארותם.
אותי חוויות מענינות הרבה פחות , אני מחפש שינויים של האדם בהתניות שלו בעולם הזה - למשל כאשר "זה פשוט" אמרה שבעקבות התרגול שלה היא חווה פחות "פחד טיסה" , זה שווה בעיני הרבה יותר מכל מיני "חוויות הארה".

היא הסירה "התניה" , משהו שהפריע לה בבחירותיה כאן בעולם הזה , וזה יפה מאוד.
מה שמענינים אותי זה בעיקר מעשים מוארים , בחירות מוארות בסיטואציות שונות , ורק בסוף בסוף - חוויות.

גם בודהה , בדרך המתומנת האצילה , לא אמר "הכל כבר כאן" וזהו - אלא הביא עקרונות של מעשים נכונים , הבנה נכונה , ובסוף גם מדיטציה.
הדרך כוללת את הכל , כי אי אפשר להשתחרר רק ברובד המדיטטיבי.

ג. זה ממשיך עם נושאים תיאורטיים יותר - כמו "מהי הארה ?"
אני אישית יכול למשל להסכים עם הגדרה ש"הארה היא 0 התניות ו0 היאחזויות" .
אך האם זה הגיוני שהארה כזו יכולה להיות מושגת לחלוטין ? מבחינתי לא.

ברובד הגופני לכולנו יש התניות והיאחזויות , גם הזמן והמקום הם מבחינתי רק התניות והיאחזויות. להבנתי אם היינו חסרי התניות לגמרי היינו יכולים לנסוע בזמן וכדומה.

לכן אני מאמין שגם אדם כמו בודהה , הגיע להארה רק ברובד מסוים (נניח הרובד השכלי , או רובד הלב) , אך נשארה לו עוד עבודה ברבדים אחרים.

וכל שכן "מוארי הפורום" (או שאר המוארים שמסתובבים בחוץ) שלדעתי אינם מוארים אלא סתם אנשים שחוו חוויה.

ד. לכן אינני מחפש הארה אלא התפתחות , והארה איננה זבנג וגמרנו - אלא תהליך ארוך בו אנו קולטים יותר ויותר אור).
אני טוען שאנחנו צומחים לעבר השמש , אך לעולם לא נגיע אליה כבני אדם.

ה. גם הדיון שלי כאן עם לייטפלייק -
מבחינת לייטפלייק , ה"רעש" של הפורום זו הפרעה ל"שקט הפנימי" שלו.

מבחינתי , הרעש של הפורום זו ההזדמנות האולטימטיבית לפתח ולהגביר את השקט הפנימי שלי.

ו. יש עוד נושאים רבים , גם תיאורטיים וגם מעשיים שאני רואה בהם הבדלים ברורים בין ההתייחסות שלי אליהם , לבין ההתיחסות של אנשים כאן.

וזה בסדר

לא כולם חייבים לחשוב כמוני

האמת איננה בכיס שלי דווקא

(אבל אני כן מצפה ליושר אמיתי , לא לדחות את דברי רק כי הם לא מסתדרים עם המוכר והידוע , אלא לבחון באופן אמיתי).

 

[mayan37]

קביעת תוצאות חקירה מראש אכן בעיתית

אך האם ראית מעולם חקירה עצמית של תופעה מחוצה לך? האם חזית ישירות בחקירה עצמית של לייטפלייק, למשל? בהבנה שלו? כאשר הדברים נקראים על המסך הם כבר משהו אחר. ואז זו התנגשות בין רעיון אחד לאחר.

זיהוי האמת הוא בעצמי ולעצמי. האם ינוקא מזהה אמת, איך הגיע אליה, מה מצבו, הוא מואר הוא חשוך, ענינים אלה לא קשורים אליי. הדבר היחיד אשר ביכולתי הוא להתיחס לתוכן הודעות ינוקא אצלי, כתופעה חולפת. כל מילה בהודעות שלי מתיחסת לתופעות שלי. כולל ינוקא כפי שהיא משתקפת. אין ינוקא מוצק צודק או שוגה, אלא תופעה חולפת. כך שההערה המזכירה את רועי תמוהה.

תופעת ינוקא כפי שהיא משתקפת נעה הרחק מכאן, מבטאת מסקנות כחלק מהמלחמה בתופעות האחרות.
בכל ההודעה הזו יש שוב נדידה למחוזות אחרים. רועי, זה פשוט, לייטפלייק, אנשי הפורום, אנשי האדוייטה, כל מיני תופעות שלא קשורות לשיחה בינינו. כנל הארה ומוארים (מסתבר שתופעת ינוקא אוחזת באמונה שלבודהה נשארה עבודה), מסע בזמן! נדידה למקומות שכלל לא הוזכרו בהודעות שלי. יכולות להיכתב על המסך מילים המביעות כך ואחרת. אך אין שום מלחמה פרט לזו בתוך הודעת ינוקא. לי ודאי אין שום קרב לנהל מול תופעת ינוקא החולפת ונטולת העצמי הקבוע. רק לכתוב את זה, כבר מצחיק..

לגבי מוכר וידוע, כל דבר בהודעות שלך הוא מוכר וידוע, ויש לו מקום בתמונה הכוללת.

 

[ינוקא1]

למרבה המזל

אלהים נתן לנו שתי עיניים ושכל , נתן לנו יכולת להבחין בתופעות מחוצה לנו.
לאבן אין את זה.
האבן סגורה בתוך עצמה.
&nbsp
אך לי כאדם יש יכולת להבחין גם בתופעות חיצוניות עבורי , בזכות החושים.
&nbsp
(במאמר מוסגר :
אינני מאמין שכל תופעה היא רק "פנימית" מהסיבה שיש הבדלים ברורים כיצד אני חש דברים -
אני חש את מחשבותי וכתיבתי , למשל , בעוצמה יותר גבוהה משאני חש את מחשבותיך וכתיבתך.
זה אומר שמחשבותי נחשבות כ"פנימיות" עבורי , יחסית למחשבותיך שנחשבות כ"חיצוניות" יותר עבורי).
&nbsp
&nbsp
בכל אופן : זה נכון , אינני יכול לשפוט תופעה חיצונית אלא רק לפי השתקפותה בשתי עיני ובתודעתי.
&nbsp
ומאחר ואני מודע לכך שאינני מושלם , ושיתכן שאני מעוות את התמונה ב"השתקפות" הזו המתרחשת בתודעתי , לכן אני מביע במילים את העולה בדעתי ואני דן בזה איתכם.
&nbsp
כעת , כאשר אני דן בזה איתכם , נוצר סוג של חיבור :
שוב אינני חי בספירה משלי , אלא אנחנו שתי ספירות המדברות זו עם זו - מעבירות בינהן מידע לגבי ההשתקפויות שאנו חווים.
וככל שיותר "ספירות" כאלו תתחברנה זו עם זו , התמונה של התופעות תהפוך למדויקת יותר.
&nbsp
לכן מבחינתי יש ערך רב לפלטפורמה הזו הנקראת "פורום".
היא עוזרת לאדם לצאת מהבועה שלו.
הדו שיח והקרב המתרחש בין דיעות , הוא היציאה שלך מעצמך.
הוא עושה טוב לדיעות עצמן - זה כמו הפריה הדדית , כמו זוגיות.
&nbsp
זכותך המליאה שדעותי יצחיקו אותך.
אך ככה את לא יוצאת מהבועה שלך , את לא נחשפת לצורה אחרת של הכרת העולם.
&nbsp
וההפסד כולו שלך.

&nbsp

 

[mayan37]

אין שום קרב

היכן נכתב שדעותיך מצחיקות אותי??

 

[ינוקא1]

קרב בין דעות

זה קרב טוב.
&nbsp
אני מברך על כל קרב כזה שנקרה בדרכי , כי הוא הדרך הכי טובה לצאת מה"בועה" שלי.
הן דרך הצורך לענות לאחר , והן דרך היכולת לראות איך דברים משתקפים בעיני האחר.
&nbsp
לגבי שאלתך :
טעיתי בהשתקפות הפעם ופירשתי לא נכון את :
"ודאי אין שום קרב לנהל מול תופעת ינוקא החולפת ונטולת העצמי הקבוע. רק לכתוב את זה, כבר מצחיק.."
&nbsp
וטוב שהעמדת אותי על טעותי.

&nbsp

 

[mayan37]

לא העמדתי, עשית הכל לבד, גם את התיקון!

ממילא לא ינוקא קבוע כלשהו 'טעה', אלא איזו התניה כחלק ממצרף הביאה לראית משהו שלא היה. דבר פעוט ביותר ובלתי אישי.
בדיוק כמו שיש דעות/מחשבות שונות, נטולות אני קבוע מאחוריהן. אלו הם אוביקטים מותנים. לכן (בחויה היחידה הקיימת, אצלי) לא ייתכן קרב בין מחשבות-אוביקטים. גם מצחיק.. ישנה רק הופעת רעיונות כאלה ואחרים, עוברים בסך. והנה מופיע עוד רעיון המתיחס לקודמיו ונכתב כעת במשפט הזה.

 

[ינוקא1]

אבל אם "את" , האני שלך, הוא מצרף הרעיונות הזה

אז שינוי רעיונותיך הוא שינוי שלך.
רעיון השתנה ?

את השתנית !

ניקח כדוגמה את התהליך שהיה כאן עכשיו :

היה לי רעיון מסוים , מוטעה.
שיקוף מוטעה של מציאות מסוימת.
העמדת אותי על טעותי בשאלה ששאלת אותי.
אם לא היית שואלת - לא הייתי יודע שטעיתי

כעת שאלת , נעשיתי מודע לטעות , תיקנתי.
מעתה ולהבא , "עיוות ההשתקפות" הזה שהביא אותי לטעות , ישלוט עלי פחות - כי אני מודע אליו.

כך הרווחתי מדו השיח הזה.
אני השתניתי.
גם אם במילימטר.

 

[mayan37]

השאלה שלי היתה שולית, ובכוונה שולית וניטרלית, נותנת מקום

שהרי אם תופעת ינוקא היתה מסוגרת לחלוטין, היא היתה מתחפרת בעמדתה ובצורה כלשהי מתרצת את הטעות, למרות השאלה. אך מכיון שהתניות ינוקא לא מסוגרות לחלוטין, השאלה מיד התמגנטה למצרפי ינוקא שהגיבו בצורה שהגיבו. עכשיו אפשר לדבר בדיעבד על מה קרה ואיך קרה, היתה בחירה או לא. אך באותו רגע כך קרה כי זו היתה ההתניה. אפשר להסתכל על זה כשינוי ואפשר גם לא. לאמיתו של דבר לא היה שינוי של ממש, אלא זוהי תופעת ינוקא חדשה לגמרי עכשיו.

בכל אופן, אין בעלים מוצק מאחורי השינוי הזה. אך לעומת זאת, ניתן להגיד השינוי וינוקא חד הם. ינוקא הוא המצרפים. ינוקא הוא תופעת ינוקא והיא אותה תנועה בלתי פוסקת. התופעה השתנתה לעומת התופעה הקודמת. תכני המצרפים השתנו.

אבל כאשר לוקחים את ההבחנה הזו (אותה הבחנה נכונה), מכנים אותה כ'אני', ואז לוקחים בעלות על השינוי, אני השתניתי, אני התפתחתי, זה כבר סיפור אחר. זו כבר האמונה בהיותי ישות אישית הקיימת מעבר למצרפים, הנפרדת מהתנועה עצמה. זו הבחנה מעודנת וקל ליפול בה.

 

[ינוקא1]

עד הפיסקה השלישית ,

מסכים עם הכל

לגבי הפיסקה השלישית -
מבחינתי (ואינני יודע האם בודהה יסכים) , האני הוא תופעה יחסית.

דהיינו : במימד מסוים , יש אני.
למשל , ברור שאם אני משווה את עצמי יחסית לאבן , אז יש לי אני.
יש לי רצון ויש לי בחירה , יותר מאשר לאבן.

במימד מסוים , אין אני :
נניח ויש יצור יותר מפותח תודעתית מהאדם (כדור הארץ או השמש לדעתי הם כאלו) , לעומתו אני נחשב כמו האבן - מכני לחלוטין.
אז לעומתו אין לי אני.

לכן כאשר אני נמצא במימד של חיי היום יום , אני אכן מתייחס לאני כאל תופעה רציפה - "אני השתניתי".
אינני רואה זאת כטעות , כי במימד חיי היום יום זה נכון.
גם אם אנחנו משתנים כל הזמן , אינני יכול להתייחס אליך כשאני כותב אליך כרגע , מבלי להתייחס למה שכתבת או למה שאני כתבתי לפני רגע , למרות שאז היינו יצורים אחרים לגמרי ......

אך במימדים אחרים השונים מחיי היום יום , זו טעות מוחלטת להגיד כך - כפי שאת אומרת.

ההארה לטעמי היא לא במימד זה או אחר , אלא בתנועה החופשית בין המימדים.
להיות אלוהי - בחיי היום יום.

 

[mayan37]

השלישית

אין ישות אישית מעבר למצרפים. וגם אין כזו בנמצא בתוך המצרפים. הם כל מה שיש. צורה, תחושה, תפיסה, תבנית מנטלית, הכרה. איפה תתחבא הישות האישית בתוכם?

אותו 'ברור שיחסית לאבן יש לי אני' הוא תנועת המצרפים היוצרים זיהוי מנטלי מסוים. והתנועה הזו היא עצמה חוסר שביעות רצון.

הבודהה: "הו ביקהוס, מה זה DUKKHA? צריך לומר ש DUKKHA זה חמשת המיצרפים של ההיקשרות".

 

[ינוקא1]

שוב , במימד מסוים זוהי האמת.

אך האם את יכולה להתייחס אלי או לעצמך כרגע כאל משהו "לא רציף" ?
האם את יכולה לתפקד כך ?

גם אם את מתהווית בכל רגע מחדש , לפחות לצורך הדיון הזה וכתיבת התגובה , המילה הראשונה במשפט מחוברת למילה האחרונה ....

גם אם "אין ישות אישית" במימד מסוים , אלא רק "מצרפים" , במימד אחר הישות האישית נוצרת.

לדוגמה :
האם פתח תקווה היא הבתים של פתח תקווה ?
האם פתח תקווה היא הקרקע ?
האנשים ?
העצים ? המכוניות ?
אולי העיריה ?

אז אם הכל רק "מצרפים" , היכן מתחבאת פתח תקווה ?

אך אם תגזרי מכאן את המסקנה שפתח תקווה לא קיימת , זוהי טעות.
לפחות בעולם היום יום , זוהי טעות.

 

[mayan37]

ברור שלצורך השיחה יהיה זה מעושה להתעלם מדברים קודמים

ברור שבהתנהלות יומיומית, נוצרות תבניות מנטליות שימושיות. פתח תקוה היא כזו, ושם היא נחבאת, מתקיימת כתווית מקובלת. כינוי.

לא רק שהדברים הללו אינם סותרים, אלא ממחישים את היות המצרפים כל מה שיש.

אבל לא חייבים להסכים עם בודהה. אז אמר. אז גזוכט!

 

[ינוקא1]

נכון.

אני מסכים שהמצרפים הם כל מה שיש .
&nbsp
אך עדיין , ניתן לראות את פתח תקווה \ ה"אני" \ מכונית .... כסוג של "ישות".
ישות שמורכבת ממצרפים , אומנם , אך ישות חדשה.
&nbsp
אני יכול ליצור מכונית מכך שאצרף כל מיני דברים בתבנית מסוימת , ואני יכול ליצור בדיוק מאותם חלקים ערימת גרוטאות.
האם זה ש"הכל מורכב מאותו הדבר" מוחק את ההבדלים בין זה לזה ?
&nbsp
לא רק זה - אם אוריד מערימת הגרוטאות את אחד החלקים , ההגה , למשל , לא יקרה כלום.
ואם אוריד זאת מהמכונית , היא כנראה כבר לא תהיה מכונית .... לפחות לא מכונית תקינה.
&nbsp
אותו דבר לגבי ה"אני" - זהו מבנה מורכב ומסודר , מבנה שאנחנו עמלים ליצור אותו באופן תקין לפחות ב20 שנותינו הראשונות.
מבנה מורכב ורגיש לא פחות ממכונית , מבנה שגם יכולות ליפול בו תקלות שונות - המתבטאות כמחלות נפש שונות , פיגורים התפתחותיים וכו'.
ההסתכלות על ה"אני" כעל מצרפים בלבד , מפספסת הרבה ממה שהוא.
&nbsp
כפי שעוגה הופכת לעוגה לא רק בגלל המצרכים שבתוכה אלא גם בזכות המתכון , סדר ההכנה ושאר התהליך - גם האני איננו רק ה"מצרכים" מהם הוא מורכב.
&nbsp
&nbsp