מעשה שלא יעשה...

על הגדר

New member
זה רק שיריים

מתרבות השנור והחיים ע"ח הזולת שנהיו לחם חוקם של רבים מהחרדים, כמו שנאמר: "לולא תורתך שעשועי - אז עבדתי".... אבל זה כמובן לא חילול ה´. לך לעזאזל!!!!!!!!!
 
תבינו אותו, הוא לא אשם

הוא חושב שאם הוא בא מתרבות בה נורא עקרוני ומהותי "מה יגידו", אז לנו מזיז את קצה הציפורן השמאלית מה הוא יגיד עלינו. אז זהו, שלא.
 
אוי גיברלטריקו שלי - אווווווי אוי

גבירלטר היקר, חשבתי שזה קיים רק אצל החילוניים - חשבתי, שרק בחילונים קיימ התכונה המעצבנת הז, לטיח בפני החרדים את הפשעים שעושים בנים לקהילה שלהם - אנסים, גונבים גזעניים, וכו´ וכ´ ואז החרדי מתפתל, לא כל החרדים, וכו´ וכו´ גליתי שלא, גם חרדים כאלה מניקים יש, אני, יכולתי בקלות לענות לך בפשיטות. "מי שגונב הוא לא חילוני" ובזה, ההיתי יוצא ד חובת "ללכת עם המפגרים בראש שלהם" חרדי שאונס הוא לא חרדי, אז גם חילני שאונס הוא לא חילוני. אבל, כיון שהפערים בנינו הם גדולים, קשה לי נורא ללכת בראש שלך. אז אני יענה לך. תגיד אחי, חרדי שגונב, זה חילול ה´? זו הבעיה? החילול ה´? נכון. יופי, אנחנו, יכולים לגנוב, לאנוס הההההכל. אבל דבר אחד לא. אנחנו איננו מסוגלים לסגוד לאל שנעלב מכאלה שטויות, מה אתם דפוקים? לכזה אלוהים אתם מתפללים? אנחנו לא גונבים "כי ככה בא לנו" אנחנו גונבים בשביל האידיאולוגיה. בגנבתינו אנחנו מכריזים - אל האלוהים שלנו, אי אפשר לחלל. יאלה אחי, לך תתפלל, אלוהים מסמיק מבושה, נוווו. תרים לו את המכנסיים, רואים לו, הוא נעלב, נוווווו, מהר. אל תצעק עליו, הוא נורא פגיע.
 
כשאני

הייתי בתחילת הדרך היה חשוב לי מאד להתנתק מהפחד המשתק "לא לגנוב". רציתי להפסיק לגנוב מתוך בחירה. ולא רק בתחום הזה. תקופה די ארוכה "עבדתי על עצמי" להצליח להרים משהו מהסופר, בהתחלה איזה מלפפון חמוץ, ואז קצת שוקולדים במשקל. או לאכול איזו נקטרינה בלי לשלם עליה. ואז ראיתי שזה לא ביגדיל, כולם מנשנשים קצת, הבנתי שזה חלק מתרבות הקניה בסופר. אבל בשבילי זה היה מה זה קשה - להסתכן שוב בגלגול. "אוה ג´יזס". אז החלטתי ללכת עוד קצת עד שפעם לקחתי תיק בשווי 20 שקל. WOW בסוף, כבר לא פחדתי מגילגולים, להיפך זה נראה לי דרך טובה לחיות לנצח. וקלטתי שאני הופך לגנב קטן. ואז התחילה העבודה הקשה. והיום אני לא גונב, מסיבות אחרות לגמרי, מאותן סיבות שחרדי לא יבין לעולם. לא בגלל אלוהים אלא בגללי. בגלל מערכת גבולות חדשה שאני בונה בעצמי, מערכת מוסר שמושתתת על ערכים שנובעים מתוכי ומהשקפת עולמי. סוף סוף אני "בוחר". וזה האושר.
 
והיום אתה מסתפק רק ב...

כמה ציפסים בהחבא פה ושם
 
הקטע הכי מצחיק היה

כשלקחתי שקית עם שוקולד במשקל וכששילמתי על כל הקניות אמרתי לקופאית: על זה אני לא משלם, את זה אני גונב. היא נפלה מצחוק ונתנה לי לעבור.
 
רק אל תשכח להחזיר את התיק.

הרעיון הוא נכון. ורק שלי נדמה, שקיימת גם בחרדי התכונה המוסרית ערכית, ורק שהיא מוחבאת ועטופה בכל מיני סיבות ראציונליות, שכשהם מתפוגגים, נחסף מאילו הרגש המוסרי.
 
וואלה אם כבר הוצאת

את הכביסה המלוכלכת, אז גם אני נזכר עכשיו כשהבן שלי נהיה בן 5 וחייב תשלום על נסיעה באוטובוס, כמה מריבות היה לי עם אשתי ע"ז, אני טענתי שאפשר למשוך עוד קצת את הפטור, לא חייבים להכריז על כך באותו יום שהרי לא רשום לו על נמצח שהוא נהיה בן 5, ואשתי כמובן מתוך פחד מגלגולים כן רצתה לשלם אז תמיד הייתי משחק בחתול ועכבר.
 
בחירה חופשית

הנה כמה דוגמאות על בחירה חופשית, ואיך שהיא מתבטאת אצל אנשים שונים ומגוונים, בשירשור אחד. האמת, עד עכשיו קינאתי (לא באמת) בטישים שלכם, אבל עכשיו, גם. אני אוהבת אתכם נקודה. >ספל חמאה שותקת בעניין חסרי האחריות<
 
בעצם...

למה שותקת? אם אני כבר פה... אנשים חסרי אחריות אישית מפחדים מהמחיר ומעדיפים להתעלם ממנו (לדוגמא), או לגלגל אותה הלאה. מה שהם עושים בעצם זה מעסיקים קבלן - שיקח את האחריות. מה שהם לא יודעים הוא - שכל קבלן מקבל עמלה. וכשקונים ישירות מהספק, על בסיס עלות עצמית, המחיר יורד פלאים. כל אחד הוא הספק של עצמו. לא רק שזה לא קשה (קשה לאללה!) לקחת אחריות עצמית, זה נותן עוצמה. וגם אמפתיה לא תזיק. ואגב, התופעה הזאת, שמתוארת כאן, מתקיימת שבוע אחרי שבוע, מתוך הבחירה של כולם. יש אלטרנטיבות (כנ"ל מס´ הצעות) לא מעט. וכל אחד יכול לקחת את כמות האחריות שהוא רוצה. כל אחד לוקח. >ספל חמאה יעוץ כלכלי<
 
למעלה