*-מרקי-קקטוס-*
New member
מעשה שהיה
אמיתי,עד קצה גבול האבסורד.. יום קודם אשתי שתחייה,ראתה במרקע, כתבה על מסעדת קרפים-צרפתיים בנהריה.. ותאמר-"יאלה,בוא ניסע".. וכך,אני מוצא עצמי שועט איתה צפונה,ברינה. בתחילה-החלטנו על סיור בגן הבהאים בחיפה,(אגב נפלא).. ואז אני אומר לה ככה- "יש מסעדת שוארמה כבש-עגל ליד הצ´אק-פוסט" וניסע,ונאכל ..,אחלה.. ואז היא אומרת לי- "כעת קרפים ? לא בא לי אפילו על גראפס" טוב,אז אני מציע,שניסע צפונה,לראש הנקרה ובדרך חזרה נעצור בקרפים הצרפתיים..בנהריה. אנחנו מתקרבים לצומת כברי,ואני משנה דעתי ואומר.. "סטופ-שינוי בתוכנית,ניסע לשלומי,גבול הצפון לאורכו נחזור לראש הנקרה,ואז לקרפים" אנחנו נוסעים לצומת כברי, אני רואה שעוקפות אותי ניידות משמאל,מימין..פותח "רדיו"..ואלה..צומת כברי לפני. משם-ימינה זה היישר לתהום עם המחבלים החדירה מגבול הצפון,למי שזוכר בדיוק אז-הכניסה נחסמה על ידי ניידות המשטרה. אז נסענו לראש הנקרה, שמאלה בצומת כברי,מחוסר ברירה אבל-גם שם כבר היתה חסימה חשבו שהמחבלים "החליפו דירה" טוב,אז חוזרים לנהריה..השעה 15.00 מחנים ליד הקרפים.. ולמרבית התדהמה-המסעדה סגורה נפתחת רק בערבים.. המצאה "צרפתית" ידועה. נסענו לנו לחוף הים למול הגלים,עם השחפים. חזרה הביתה,בלי הקראפ המיוחל ושלוש דקות שהפרידו אולי בין חיים למוות. מה שנותר לי-זה תמונות מהגן-הבהאי. מציאות ישראל 2002 .
אמיתי,עד קצה גבול האבסורד.. יום קודם אשתי שתחייה,ראתה במרקע, כתבה על מסעדת קרפים-צרפתיים בנהריה.. ותאמר-"יאלה,בוא ניסע".. וכך,אני מוצא עצמי שועט איתה צפונה,ברינה. בתחילה-החלטנו על סיור בגן הבהאים בחיפה,(אגב נפלא).. ואז אני אומר לה ככה- "יש מסעדת שוארמה כבש-עגל ליד הצ´אק-פוסט" וניסע,ונאכל ..,אחלה.. ואז היא אומרת לי- "כעת קרפים ? לא בא לי אפילו על גראפס" טוב,אז אני מציע,שניסע צפונה,לראש הנקרה ובדרך חזרה נעצור בקרפים הצרפתיים..בנהריה. אנחנו מתקרבים לצומת כברי,ואני משנה דעתי ואומר.. "סטופ-שינוי בתוכנית,ניסע לשלומי,גבול הצפון לאורכו נחזור לראש הנקרה,ואז לקרפים" אנחנו נוסעים לצומת כברי, אני רואה שעוקפות אותי ניידות משמאל,מימין..פותח "רדיו"..ואלה..צומת כברי לפני. משם-ימינה זה היישר לתהום עם המחבלים החדירה מגבול הצפון,למי שזוכר בדיוק אז-הכניסה נחסמה על ידי ניידות המשטרה. אז נסענו לראש הנקרה, שמאלה בצומת כברי,מחוסר ברירה אבל-גם שם כבר היתה חסימה חשבו שהמחבלים "החליפו דירה" טוב,אז חוזרים לנהריה..השעה 15.00 מחנים ליד הקרפים.. ולמרבית התדהמה-המסעדה סגורה נפתחת רק בערבים.. המצאה "צרפתית" ידועה. נסענו לנו לחוף הים למול הגלים,עם השחפים. חזרה הביתה,בלי הקראפ המיוחל ושלוש דקות שהפרידו אולי בין חיים למוות. מה שנותר לי-זה תמונות מהגן-הבהאי. מציאות ישראל 2002 .