מעשה במשפחת חזירים
"אומנות להמונים" www.art4all.up.co.il מעשה במשפחה של חזירים ---------------------------- היה היו משפחה של חזירים: אבא חזיר, אמא חזיר, ושלושת ילדיהם החזירונים הקטנים. משפחת החזירים חיו לרגלי הר גדול וגבוה ביותר וכמו כל שוכני היער, תמיד חלמו לעלות לראשו. לכן אבא ואמא חזיר החליטו להקים משרד דיינים-חזירים. במשרד זה הם היו יושבים ושופטים את בעיותיהם ומחלוקותיהם של שוכני היער. כל לקוח שבא אליהם נדרש להגיש להם סלסילת מזון שהכילה מכל טוב. לא עבר זמן רב לפני שמשפחת חזיר הפכה למשפחה עשירה מאוד, והחזירים החלו להשמין. "אבא חזיר היקר." אמרה אמא יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה אל ההר." "ומדוע אל ההר תרצי לעלות? ובמה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות כה עניות ופשוטות. לרובן אין אפילו שלוש סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו אל ההר." וכך עברה משפחת חזיר לגור בהר, היכן שחיות עשירות יותר מחיות היער התגוררו, וכעת הלקוחות שלהם היו לטעמה של אמא חזיר, כי היו עשירים כמותם. כעת נדרשו הלקוחות להציג שני סלסלאות עבור כל יעוץ. והזמן עבר ומשפחת חזיר נהיתה עשירה יותר והילדים גדלו והיו שמנים עד מאוד. "אבא חזיר היקר," אמרה אמא חזיר יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה עוד יותר גבוה בהר." "ומדוע אל ההר תרצי לעלות? במה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות שאינן עשירות כמותנו. לרובן אין אפילו חמש סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו גבוה יותר בהר." וכך עברה משפחת חזיר לגור במיקום גבוהה יותר על ההר, מיקום בו החיות היו אף יותר עשירות מאלו שגרו בתחתית ההר, ובוודאי מאלה שגרו ביער. כעת נדרשו הלקוחות להציג חמש סלסלאות עבור כל יעוץ. והזמן עבר ומשפחת חזיר נהיתה עשירה אף יותר, ושמנה אף יותר. למעשה היו אלה כעת החזירים השמנים ביותר שראיתם כל חייכם, כל אחד ענק ואדיר מימדים. "אבא חזיר היקר." אמרה אמא יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה אל ראש ההר." "ומדוע אל ראש ההר תרצי לעלות? ובמה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות שאינן עשירות כמונו. לרובן אין אפילו עשר סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו אל ההר." וכך קרה שמשפחת חזיר עברה אל ראש ההר, היכן שהם היו בודדים ומבודדים, ומרוצים מאוד מעמדם החדש, כי לא היתה משפחה עשירה כמותם, או שמנה כמותם. אך ההר לא הצליח להחזיק תחת משקלם של משפחת החזירים השמנים, ולא עבר זמן רב לפני שהוא קרס בקול רעם גדול, ומשפחת חזיר התגלגלה את כל הדרך עד למטה, ופגעה באדמה בחבטה אדירה. ובאותו זמן עבר שם שבט של זאבים שהיו רעבים מאוד כי לא אכלו ימים רבים וחיפשו טרף. והנה, איזה מזל, משפחה שלמה של החזירים השמנים ביותר שראו כל חייהם נחתה ישר אל מול עיניהם. והחזירים היו כה גדולים עד כי לא הצליחו לברוח, ובקושי הצליחו לזוז. הם החלו לזעוק לעזרה, אך לא היה להם ידיד ורע בין שוכני היער, ואיש לא בא להושיעם. והזאבים טרפו אותם מיד, וסיימו את ארוחתם תוך דקות ספורות. מאז כל תושבי היער אינם רוצים עוד להגיע לראש ההר, הם מעדיפים להישאר על הקרקע בין חבריהם ולהישאר רזים וקלים, כך שבעת צרה יוכלו לנוס על נפשם או לקרוא לעזרה, ויהיה מי שיבוא ויושיע.
"אומנות להמונים" www.art4all.up.co.il מעשה במשפחה של חזירים ---------------------------- היה היו משפחה של חזירים: אבא חזיר, אמא חזיר, ושלושת ילדיהם החזירונים הקטנים. משפחת החזירים חיו לרגלי הר גדול וגבוה ביותר וכמו כל שוכני היער, תמיד חלמו לעלות לראשו. לכן אבא ואמא חזיר החליטו להקים משרד דיינים-חזירים. במשרד זה הם היו יושבים ושופטים את בעיותיהם ומחלוקותיהם של שוכני היער. כל לקוח שבא אליהם נדרש להגיש להם סלסילת מזון שהכילה מכל טוב. לא עבר זמן רב לפני שמשפחת חזיר הפכה למשפחה עשירה מאוד, והחזירים החלו להשמין. "אבא חזיר היקר." אמרה אמא יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה אל ההר." "ומדוע אל ההר תרצי לעלות? ובמה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות כה עניות ופשוטות. לרובן אין אפילו שלוש סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו אל ההר." וכך עברה משפחת חזיר לגור בהר, היכן שחיות עשירות יותר מחיות היער התגוררו, וכעת הלקוחות שלהם היו לטעמה של אמא חזיר, כי היו עשירים כמותם. כעת נדרשו הלקוחות להציג שני סלסלאות עבור כל יעוץ. והזמן עבר ומשפחת חזיר נהיתה עשירה יותר והילדים גדלו והיו שמנים עד מאוד. "אבא חזיר היקר," אמרה אמא חזיר יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה עוד יותר גבוה בהר." "ומדוע אל ההר תרצי לעלות? במה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות שאינן עשירות כמותנו. לרובן אין אפילו חמש סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו גבוה יותר בהר." וכך עברה משפחת חזיר לגור במיקום גבוהה יותר על ההר, מיקום בו החיות היו אף יותר עשירות מאלו שגרו בתחתית ההר, ובוודאי מאלה שגרו ביער. כעת נדרשו הלקוחות להציג חמש סלסלאות עבור כל יעוץ. והזמן עבר ומשפחת חזיר נהיתה עשירה אף יותר, ושמנה אף יותר. למעשה היו אלה כעת החזירים השמנים ביותר שראיתם כל חייכם, כל אחד ענק ואדיר מימדים. "אבא חזיר היקר." אמרה אמא יום אחד בארוחת הבוקר, "אני לא רוצה לגור כאן יותר. בוא נעלה אל ראש ההר." "ומדוע אל ראש ההר תרצי לעלות? ובמה רעים חיינו כאן?" "החיות, אבא יקר, החיות אינן לטעמי. איני רוצה שילדי יגדלו בחברת חיות שאינן עשירות כמונו. לרובן אין אפילו עשר סלסלאות ביום חול." "אם זה רצונך, אמא חזיר יקרה, נעביר את ביתנו אל ההר." וכך קרה שמשפחת חזיר עברה אל ראש ההר, היכן שהם היו בודדים ומבודדים, ומרוצים מאוד מעמדם החדש, כי לא היתה משפחה עשירה כמותם, או שמנה כמותם. אך ההר לא הצליח להחזיק תחת משקלם של משפחת החזירים השמנים, ולא עבר זמן רב לפני שהוא קרס בקול רעם גדול, ומשפחת חזיר התגלגלה את כל הדרך עד למטה, ופגעה באדמה בחבטה אדירה. ובאותו זמן עבר שם שבט של זאבים שהיו רעבים מאוד כי לא אכלו ימים רבים וחיפשו טרף. והנה, איזה מזל, משפחה שלמה של החזירים השמנים ביותר שראו כל חייהם נחתה ישר אל מול עיניהם. והחזירים היו כה גדולים עד כי לא הצליחו לברוח, ובקושי הצליחו לזוז. הם החלו לזעוק לעזרה, אך לא היה להם ידיד ורע בין שוכני היער, ואיש לא בא להושיעם. והזאבים טרפו אותם מיד, וסיימו את ארוחתם תוך דקות ספורות. מאז כל תושבי היער אינם רוצים עוד להגיע לראש ההר, הם מעדיפים להישאר על הקרקע בין חבריהם ולהישאר רזים וקלים, כך שבעת צרה יוכלו לנוס על נפשם או לקרוא לעזרה, ויהיה מי שיבוא ויושיע.