למה לא, ומה אישי
(ואני אכליל כמה שמתחשק לי...)? מה שאמרת הוא באמת לא פחות הכללה מההכללה שלי ואני באמת חושבת שלא תוכל להבין, אבל באופן כללי: בכל הנוגע למעמד האשה בתרבות ביחס לגבר, אי אפשר לומר על נשים שאם הן מחזיקות בהנחות המוצא המקובלות אזי גישתן לנושא זהה לזו של הגברים - כי נקודת המבט שלהן שונה. כדי לסבר את האוזן: גבר שסבור שאשה מקומה במטבח הוא שוביניסט, אשה שמסכימה שמקומה של אשה במטבח היא תבוסתנית. גבר שנוהג כאילו אשה אפשר למסור בלי לשאול לדעתה הוא סרסור, כשאשה מקבלת זאת היא נעשית זונה או עבד (בלי לשפוט מה גרוע ממה). גבר שסבור שהשכל ניתן לגברים הוא שוטה ויהיר, אשה שמאמצת את הנחת המוצא הזו היא מסכנה. אלה שטרחו לבדוק את הנושא, בשונה ממך, מבינים שכולנו - גם הנשים - מפנימים ערכים שוביניסטיים מרגע לידתנו ואילך; ורק אחר כך בוחרים, או לא בוחרים, להתנער מהם. כיוון שכמעט כולנו קנינו את הערכים החברתיים הראשוניים שלנו מידי נשים ולא מידי גברים, ממילא מובן שגם נשים מגבות אותם. עבור גברים, הדרך להתנער מהם היא לסתום ולהקשיב במקום לומר "שטויות במיץ". עבור נשים, אחת הדרכים להתנער מהם היא "לכתוב את הסיפור שלנו בעצמנו" ולא להניח לגברים לכתוב אותו בדרכם הם. כמו שאמרתי - כשתגדל אולי תבין.
