מערכות יחסים

Sam Anand Nityo

New member
לי לא זכור ששאלת...

יכול להיות שאת מתבלבלת ביני ובין מישהו אחר? בכל אופן - וזה רק לידע כללי - בכרטיס האישי שלי (כשלוחצים על השם שלי) יש כתובת דואר אלקטרוני, לתקשורת מחוץ לפורום. להבא עדיף לפנות אלי באופן אישי, כי הודעות מסוג זה אינן מתאימות לפורום.
 

Sam Anand Nityo

New member
אין על מה להתנצל

לא גרמת למצב מביך.וגם לא הטרדת. תודה על המחמאה. תמיד נחמד לקבל פרגון על העבודה..
את מוזמנת לבקר בפורום, אפילו יהיה נחמד אם תפתחי כרטיס בתפוז... תמיד ניתן לפנות אליי. בכל נושא. (ק)סם.
 

Sam Anand Nityo

New member
מערכות יחסים

פעם שאלה פה מישהי שאלה שמאוד קשורה לנושא שלנו. השאלה היתה : האם מערכות יחסים הינם מטרה או אמצעי? היתה לזה רק התייחסות אחת. וזו היתה שאלה חשובה מאוד. אני רוצה להעלות שוב את הנושא, משום שאני מאמין שהפעם תהיינה יותר התייחסות, וגם משום שהשאלה הזו חשובה לי מאוד. ויש לי תשובה. ייתכן שזו תשובה קצת שונה מדעתי אז. ויתכן שזו אותה דעה, שהשתנתה אצלי במהלך תקופה ארוכה. אני מאמין, שמערכת יחסים היא ללא כל ספק אמצעי. אמצעי בלבד. מערכת יחסים מספקת לך משוב. משוב על עצמך, ולגבי התנהגותך, מחשבותייך, והדברים שאתה אומר ומרגיש. זו מראה. והמראה הזו משקפת לך את מי שאתה. הנקודות ה"טובות" שלך, והנקודות ה"רעות" שלך. כשאדם בא אל מערכת יחסים חדשה, הוא בוחן אותה מבחינת "במה מערכת היחסים הזו תתרום לי?" וזו נשמעת גישה מאוד אגואיסטית, והיא אכן כזו. אבל זו גישה שמתייחסת למערכת יחסים כאל אמצעי. והיא גם גישה נכונה. זה גם מה שנקרא "אגואיזם בריא". אדם צריך להיות "אגואיסט". לדאוג למטרות שלו. אבל לא למטרות הקטנות אני מתכוון, אלא למטרות הגדולות. למטרות שלו בדרך להיות אדם טוב יותר ממה שהוא, שלם יותר, מודע יותר. בכל מקרה , מערכת יחסים לא באה "לתת" לנו כלום, אלא לאפשר לנו לעשות עם עצמנו דברים, להיות הסביבה שבה אנו בוחנים את עצמנו, על-מנת שנוכל לשפר את עצמנו. אבל אנחנו צריכים לטפח את מערכת היחסים, כדי שתוכל להמשיך לעבוד. תוך כדי תהליכים שאנו עושים ועוברים, אנחנו גם נותנים מעצמנו. זה אמור להיות דבר טבעי. חוק טבע הוא, שכל אנרגיה יש לה תמורה. זה חוק האיזון. אבל ההבדל בין שמירה על מערכת היחסים כאמצעי, לבין היצמדות אליה כמטרה , הוא הבדל דק ביותר, ולכן גם נפרץ הרבה מאוד פעמים, ובקלות בלתי-נסבלת... קחו לדוגמא כסף... הרי כסף הומצא כאמצעי. אמצעי להחלפת סחורות. אמצעי להשגת דברים. אך בשלב מסוים (ודי מהר) כסף הפך פתאום למטרה. ובתור מטרה, הופך להיות ראשי, כאשר המטרות לשמן הוא קיים הפכו פתאום משניות... וכך הפכנו את האמצעי למטרה, ואת כל סדר הדברים. אותו כנ"ל לגבי מערכות יחסים. ברגע שמערכת יחסים הופכת להיות המטרה, היא מפסיקה לתפקד בהתאם לתכליתה המקורית. או-אז הצמיחה שלנו מפסיקה. ההתפתחות שלנו נעצרת. ייתכן ולעתים התכלית ממומשת עוד לפני כן, ואז אין מניעה להפוך את מערכת היחסים למטרה בפני עצמה. אם נשכיל להבחין בתועלת של כל אמצעי שאנו מקבלים מהיקום בדרך להתפתחותנו העצמית, נוכל לבנות מערכות יחסים תקינות יותר, ובריאות יותר. זו מודעות. שלכם, סם.
 

anonimitusa

New member
מערכות יחסים

אני מסכימה איתך שמערכות יחסים הן אמצעי. אולי הן תחילות אצלנו כמטרה באופן בלתי מודע כי הרי לעיתים אנחנו מרגישים קשר מיוחד כלפי מישהו ובהיסח הדעת אנחנו אומרים "אני רוצה להיות איתו בקשר, לבנות קשר" והקשר שנבנה נבנה בתחילה כביכול כמטרנ עצמה. אבל אם הוא נמשך וישנה היענות משני הצדדים לקיים את הקשר, הוא הופך לאמצעי מעצם התפתחותו, אנחנו גדלים בתוך הקשר ואיתו, ובהחלט הוא הופך לאמצעי חיבי עבורנו לבחון את עצמנו. דרך קשרינו עם אחרים אנחנו יכולים לללמוד על עצמנו. אנחנו לא יכולים להעיד על עצמנו כישרים, חכמים, יפים או נדיבים. החברה היא זו שדרה משתקפת בבואתנו. כל קשר ואפילו השיטחי ביותר הינו בסופו של דבר אמצעי להשיג משהו בנו, לקבל דבר מה שקיים בצד השני שמדבר אלינו (לא מתכוונת לקבלה חומרית). עצם היותנו בקשר מסוים אנחנו נפתחים, פותחים את ליבנו, מחשבותינו, ריגשותנו, מאווינו, ופתיחות זו מאפשרת את הדיאלוג שקיים בין הנפשות הפועלות. דיאלוג זה, בכל רמה שלא יהיה הינו מצב של נתינה וקבלה- גם אם הנתינה או הקבלה הן חוויות שליליות כביכול או טראומתיות (לא עלינו) הן מובילות אותנו למקומות מסוימים, עוזרות לנו לחוות דיעה, ליצור רושם, לשנות את חיינו באם נרצה או לא. עצם הויתן, ועצם קיומנו בתוך מערכות יחסים שקורות ומתרחשות יוצר מצב של צמיחה ושינוי. לכן אין מערכות יחסים יכולות להיות מטרה מכיון שמטרה כשמה כן הוא היא נייחת, נקודתית, בלתי מתפתחת ואיננה מציעה מעבר לכך. ומה קורה לאחר שהשגתי את המטרה? אני נשאר באותה נקודה וזהו? או אולי אני ממשיך הלאה ומרחיב את המעגלים שלה או את הפוטנציאל שבה, או אז המטרה הופכת לאמצעי.
 

The Warrior

New member
נשמתנו

אני יוצא מתוך הנחה שמי שנמצא בפורום כאן מודע לכך שה"אני" שלנו זה בעצם נשמתנו. אני=אין, זאת אומרת בעצם אין אני אמיתי, שכן אנו, הנשמה, הינה חלק מאלהים, ולכן הזהות האמיתית שלנו היא הזדהותנו עם אלהים. עם הכלל בכללי כלליותו. עם כל זאת יצר אלהים נשמות, שבמובן מה אפשר להפריד אותן זו מזו, אך זו הפרדה הדרגתית - ולא מהותית. כיון שכך היה רצונו, אנו מרגישים נפרדים, פרטים, וגם להרגשה זו יש מטרה. באנו לכאן עם מטרה, ולשמה אנו מחוברים יותר לתחושה הפרטית, מאשר להזדהותנו עם נשמת נשמתנו, שהיא רחבה יותר. כאן אני רוצה להוסיף שלנשמתנו בתור אדם ישנו עוד חלק. אלהים יצר את הנשמה בצורה של דואלים (=זוגות שהם אחד). בגלל שקרה מה שקרה הפריד אלהים את הדואלים, וכל נשמה שיורדת לכדור הארץ מותירה את ה"דואל" (הבן זוג האמיתי) שלה "שם". כאן על פני האדמה, אע"פ שהנשמה היא שלמות בפני עצמה, ויש לה את כל הכלים לה היא זקוקה, על אף זאת - בשל געגועיה ל"דואל" שלה - היא מחפשת כאן משהוא או משהיא שיהיו דומים ל"דואל" האמיתי. כל בן זוג אליו אנו נמשכים יש בו תכונות מגבילות או דומות לאותו בן זוג נכסף אשר איננו פה. לכן, כיון שהדואל האמיתי נמצא "שם", קשה למצוא את כל התכונות לה כמהה נשמתנו אכן בבן/בת זוג. לכן גם בני זוג מתגרשים, ומחפשים משהו אחר. מחפשים בעצם תכונות נכספות אחרות שלא היו בקודם. עם כל זאת כיון שאנו, הנשמה, זה דבר רוחני ללא הגבלה של זמן ומרחב, לכן בעצם אנו בנויים גם כן, להשלים את מסענו כאן גם אם לא נמצא בן זוג. עם כל זאת יתכן שתפקידנו מחייב חיים עם בן/בת זוג, כי כך בחרנו (הנשמה). אלא - תמיד צריך לזכור שאת זיווג הזיווגים לא נמצא פה! אלהים החליט שכרגע הוא לא יהיה פה, אך בהתאם לדרגתנו נפגוש את בן/בת הזוג אשר יתאימו מספיק בכדי שנוכל לחיות באהבה אמיתית, אהבת עולם. אהבה הכוללת את הכל. זה פותר את השאלה "מטרה או אמצעי?" מערכת יחסים הינה המטרה והאמצעי יחדיו, היא היא הדרך. חיים במערכת יחסים מעשירה את שני בני הזוג, שכן היא מגבירה את אותן התכונות החבויות בנו, אשר מתגלות בחיים עם בן/בת זוג אשר הנגלה בהם הוא החבוי בנו. עם כל זאת אסור לצפות לשלמות מוחלטת ביחסים. בכל תקופה זה יהיה עד כמה שאפשר. סה"כ עדיין לא סיימנו את תפקידנו. גם ישנם בנים או בנות, אשר בחרו לחיות לבד. בחרו לגלות את השלמות לבד. גם זו דרך, שכן השלמות האמיתית הרי בתוכנו היא. באלהים השוכן בתוכנו, ומה לנו עוד לחפש? בברכת חג מאושר,
 

Sam Anand Nityo

New member
אחד שהוא שלם.

אני אחד. אני שלם. זו האמת. למדתי את זה בדרך הקשה. אלוהים, שלחת לי את השיעור הכי קשה שעברתי בחיי, כדי שאוכל ללמוד זאת. ואינני מתכוון לשכוח הפעם את הלקח, את השיעור. פעם, חשבתי שאני חצי, וצריך למצוא את החצי השני שלי. זה מה שהנחה את כל צעדיי במערכות יחסים. חיפשתי את החצי השני שישלים אותי. אך בחשיבה זו נתתי לעצמי להאמין באשליה, שאני חסר. שההשלמה שלי תלויה באותו "חצי שני". אבל לא כך הדבר. זו היתה רק אשליה. לא חסר בי כלום. אני מלא. כל הדברים שחיפשתי מחוץ לעצמי נמצאים בתוך עצמי. עכשיו אני מוצא אותם. ויש שם כל-כך הרבה... פעם חשבתי שלאהוב את עצמי זה רע. היום אני יודע שלאהוב את עצמי זה להיות שלם. אני אוהב אותי. לא, אינני נרקיסיסט. אינני סובל מעודף אהבה עצמית. לאהוב את עצמי זה תנאי הכרחי לצמיחה הרוחנית שלי. לאהוב את עצמי זה תנאי הכרחי לכך שהאהבה שלי תהיה אהבה שמישהו אחר יוכל לקבל באמת. הרי איך אתה יכול לקבל אהבה ממי שאינו אוהב את עצמו? איך תוכל להתמודד עם העובדה שאתה כל עולמו של אדם אחר? אל דאגה. אהבה עצמית אינה מבטלת את מקומה של רומנטיקה. רומנטיקה בשיאה נראית אופיינית לאהבות המבוססות על צורך הדדי, שנובע מחוסר לעתים קרובות. אבל זה לא חייב להיות כך. אהבה אינה תלות הדדית. אהבה היא העשרה הדדית, השראה הדדית, הפרייה הדדית. אהבה אמיתית ומלאה נובעת ממלאות. משלמות עצמית. פעם חשבתי ש 1+1 = 1 . היום אני אומר: 1+1 = מה שתרצו... ביום הזה נולד הרומנטיקן המפוכח, מאפרו של הרומנטיקן חסר התקנה... אני אחד. אני שלם. אני סם.
 
אהלן סם.. תכין קפה, זה ארוך../images/Emo9.gif

קראתי את הודעתך ואף העליתי אותה כלשונה לדיון אצלנו בבית, ברשותך כמובן
אלא שמה שמצאתי בהמשך השיטוט שלי ברשת קצת ארוך, ולא מתקבל פה בפורום, לכן אני מצרפת לך קישור אלינו הביתה, לקריאת הכתבה.
 

Sam Anand Nityo

New member
קראתי. מרתק.

תודה על השיתוף. זה היה קצת שונה ממה שציפיתי לקרוא, אבל כל דבר הוא בעל תכלית משלו, מסתבר...
 

רז89

New member
מערכות יחסים / מאת: אלוהים

להלן ציטוט מספרו "אחדות עם אלוהים" של ניל דונאלד וולש "אשליית הנזקקות: השימוש באשלייה שאתם זקקוקים למערכת יחסים מניע אתכם להגן על מערכת ההיחסים, לטפל בה ולדאוג שלא ייעשה בה שימוש לרעה. כך אפשר להשתמש במערכת היחסים לפאר הנעלה יותר שלו היא נועדה. אותו הדבר נכון לכל דבר שאתם מדמים שאתם צריכים. השתמשו בה בדמיון. השתמשו בו בדרכים מעשיות ביותר. אך דעו שהוא משרת אתכם רק כאשר אתם מבינים שזו אשליה. ברגע שאתם מאמינים שהאשליה אמיתית, אתם הופכים את הזהירות (שימוש חשוב מאוד באשליה) לפחד, ואתם מתחילים להיאחז. אהבה הופכת לרכוש, ורכוש הופך לכפייתיות. נפלתם לתוך מלכודת ההיקשרות. אבדתם בתוך האשליה." אתמול קראתי את זה ומיד נזכרתי בך סם היקר. מקווה שזה עזר לך. ורציתי גם להציע שתעיף מבט באינדקסים של הספרים שצרפת לנו לפורום, בנוא מערכות יחסים ותקרא שוב על מה שיש לאלוהים שלנו להגיד בעניין. זה הפיתרון הכי טוב. לא?
 

Sam Anand Nityo

New member
תודה, זה עזר...

אבל בדיעבד גיליתי את זה מחדש כבר לפני יומיים. את רק הזכרת לי שזה בעצם דבר שאני כבר יודע. ולא הייתי אמור לשכוח את זה... אבל אם שכחתי, כנראה שהיה לזה ייעוד כלשהוא. אולי כדי לחזור על השיעור, להטמיע אותו יותר חזק. הבעיה עם קריאת הספרים, היא שנתתי את רובם, ואיני זוכר למי. אני רק מקווה שהם יחזרו אלי ביום מן הימים. ויפה שעה אחת קודם. סם.
 

רז89

New member
זה אולי מגעיל

אבל לדעתי אסור להשאיל ספרים מי שרוצה ספר שיקנה לבד אנחנו לא הספרייה העירונית וספרים בד"כ לא חוזרים. במיוחד אם אנחנו שוכחים למי נתנו. ומה הקטע הכי טוב? שאני מדברת ומדברת אבל עושה את אותו הדבר היום נתתי לבת דודה שלי את שיחות עם אלוהים 1 הייתי מחפשת לך מה כתוב שם על מערכות יחסים אבל כאמור הספר לא אצלי.
נ.ב. שלחתי לך אי מייל בנוגע לסימונה ולא ענית לי
 

EASYCUM

New member
אשריך

יש לך מזל שאתה צעיר ויורע את האמת לאמיתה. אני מקווה שחייך יהיו תמיד מלאי אהבה, כי לא נפלתה בפח שהחברה טמנה למיליונים אחרים. חיה טוב. חיה טוב בשביל כל אותם האבודים ששמו טבעת בעטיה של זיקפה, וחשבו שזו אהבה. E.C. בוכה.
 

ש ו נ י

New member
מצד ההגיון מערכות יחסים הן אמצעי

וגם מערכות יחסים של גברים/נשים - כלומר רומנטיות/אישיות אבל אני לפחות ועוד מלא אנשים שאני מכירה נוטים אממ... איך לומר זאת? להתמכר למערכות יחסים ובני אדם שהם אוהבים ולהפוך אותו למטרה ולעיקר חייהם עד כדי ביטולם עצמם במצבים מסויימים לעתים אני בוחנת העניין מקרוב תוכ"ד או אחרי ומגלה שזו היתה הבחירה שלי כדי לברוח מעצמי - ולברוח מהעיקר - כלומר, מלעשות את מה שאני צריכה, מלראות את האור שלי - שזה מחייב בסה"כ יותר מלראות את האור של האחר, כי מה יש לעשות עם לראות את האור של האחר? לעשות פשששששששש וזהו? להעריץ ולהלהב? אבל אני תמיד רואה שהפשששששש שאני עושה ממנו/ה זה פשששששש שבעצם משקף הנפלאות שלי, כלומר הוא/היא - הראי ואני רואה את עצמי ומתפעלת כאילו ממנו אבל בעצם מעצמי! מה שכן שוב זה דורש ממני עבודה אז בגלל זה, כמו כל ההתמכרויות שלי, אני בוחרת לברוח למישהו אחר ולא להישאר עם עצמי והמקור שלי כלומר להזדקק לו במקום להבין שאני לא זקוקה לאף אחד ושום דבר ויש לי/בי הכל שמתם לב? בריחה=בחירה=בריחה=בחירה (נחמד)
 

Sam Anand Nityo

New member
חמוד... ../images/Emo140.gif

אהבתי מה שכתבת. ממש חמוד! את רואה בדיוק את התכלית, ושמה לב לדפוס התנהגות שלך כמו שלי ושל רובנו, שמרחיק אותנו מהצמיחה ומההתפתחות. רציתי רק לכתוב לך דבר אחד: כשאנו מקבלים הזדמנות להיות לבד עם עצמנו, אנו מקבלים הזדמנות חשובה: לראות מה בנו מונע מאיתנו לשקף את האור. איזה דפוס התנהגות פיתחנו באופן לא מודע (או כן מודע), שמפריע לנו להגיע להארה. בריחה היא הימנעות מבחירה, למרות בעצם הבריחה זו בחירה בפני עצמה. החיים הם דבר נפלא... יומעולה לך , שוני
(ק)סם.
 
האהבה מגדלת אותנו

ומאירה בנו חלקים שאנחנו לא מודעים אליהם בעצמיותנו. ופותחת לנו צוהר אל מעבר לעצמנו. להיות פתוחים וקשובים באופן רציף גם אל מה שמחוץ לאני הפרטי המצומצם. אבל הידידות עם הבדידות מאפשרת אהבה בלי תלות.
 

ש ו נ י

New member
וישנה תמיד האפשרות לתרגל אהבה ללא

תנאי אפילו שאנחנו לא רגילים בזה ואז לא חייבים את הידיות עם הבדידות ואת האהבה בלי תלות אפשר פשוט לאהוב בלי להיות תלויים מראש זה לא קל לי זה מאוד קשה זה רעיון חדש לי לא ברמת הרעיון אלא ברמת היישום בהצלחה לכולנו! אני מאמינה שה' אוהב אותנו ללא תנאי אנחנו IN OF AS G-OD אז גם אנחנו מסוגלים לזה
 

Sam Anand Nityo

New member
לאהוב זה לאהוב זה לאהוב

מה שאני יודע, בין אם משיחות עם אלוהים או מ"שיחות עם אלוהים" או מכל ספר אחר, זה הדבר הבא: אהבה היא אהבה. אהבה לא מבקשת ולא דורשת, אהבה נותנת. אהבה מקבלת. גם טוב וגם "רע". אהבה אינה תלות. תלות פעמים רבות נצמדת, "מתעלקת" על האהבה עד שהיא מזוהה כחלק ממנה. האהבה המותנית זו אשליה שהמצאנו (האמת שאינני יודע לאיזו מטרה... ) אנו כאנושות, אבותינו הקדמונים. זה כמעט בגנים שלנו. כמו שאנחנו לא מאמינים שאהבתו של אלוהים אותנו אינה מותנית, איננו מאמינים שאנו מסוגלים לאהוב ללא תנאים. ולכן כמעט כל אהבה שלנו היא מותנית. קודם כל נלמד לסלוח. אבל באמת לסלוח. לקבל את האחר כמו שהוא. לא לקחת אישית משגות וטעויות של הזולת. לקחת אחריות על רגשותינו ומעשינו והחלטותינו ולא על אלו של האחר. כך נוכל להגיע בסופו של דבר לאהבה ללא תנאים. לגבי אהבה ללא תלות, עלינו להבין ולזכור ולחזור ולשנן לעצמנו, שכל אשר אנו אוהבים באחר, קיים גם בתוכנו, או שיכול להיות קיים בתוכנו. עלינו לאהוב את עצמנו באמת. אין מנוס מזה. זה אכן הדבר הכי קשה. להגיד את זה מאוד קל. היישום קצת קשה. כשנאהב את עצמנו באמת, לא נהיה עוד תלויים באחרים. גם לא בבני/בנות זוגנו. לגבי רכושניות וקנאה, אין צורך להרחיב. כולנו יודעים שזה לא חלק מאהבה. שלכם, (ק)סם
 
למעלה