מעניין לשמוע תגובות.

[chataka]

קרה שהפתיעו אותך?

אני לא מורה, אין לי נסיון בקריאת חניכים. אבל בתור סתם בן אדם נראה לי יותר סביר שאפשר לקרוא, בקירוב, את הפוטנציאל שאדם מתחיל ממנו, לא את הגבולות אליו הוא יכול להגיע.

 

[chataka]

תגובה

לגבי החלק השני- לדעתי יש פחדים יותר עמוקים מפחד מכאב. לדוגמא- פחד מהלא ידוע ופחד ממוות. אין לי מושג מה הולך במאמרים של גל אבל מנסיון אישי - כאב הוא התניה שאפשר לשחק איתה לפה ולשם, די גמישה. אתה מפחד מתוך השוואה למה שאתה מכיר, למה שחווית כבר, בתוך הגבולות המוכרים. פחד יותר עמוק הוא פחד מפריצת הגבול, כל גבול. אז המשפט שלך הוא קצת catch 22 מבחינתי, המילה גבול כוללת בתוכה את מקור הפחד. (וזה אולי מתייחס לחלק הראשון).

 

[Pyongwon]

אם מזהירים לפני, אין בעיה.

כך שהחניך יודע שעלול לכאוב, ומודע למצב בו עלול להיות כאב. נקודה תחתונה, מתוך קבוצה של חברה שהתחילו להתאמן לפני כחודש, רובם אם לא כולם מגיעים לפחות ראש לברך. קבוצת מתקדמים - כולם מגיעים, וגם לרצפה. ואם הגמישות - בגוף, גם באה הגמישות בנפש והיכולת לראות דברים מנקודות אחרות. הרבה יותר קל לתת בעיטה לראש כאשר אתה גמיש, לא כן?

 

[1בעז לויתן]

אין ספק שיש ...

פחדים יותר עמוקים מהפחד מכאב אבל הדגשתי שההתיחסות היא לקומיטה רגיל בין תלמידים רגילים. אני עדיין חושב שתלמיד שעולה לקרב הפחד מהכאב שעלול להיגרם לו הוא הדבר העיקרי שיעצור אותו ויעקב את תנועתו. קשה לי להאמין שאותו תלמיד כשהוא ניצב מול יריב חזק יהיה עסוק בפחדים ברמות פילוסופיות. אם יבין ויפנים שאפשר ויש דרכים להתמודד עם כאב פיזי,אזי יש סיכוי שיתפתח וילמד להתעלות על הפחד מהכאב. בסופו של דבר זה רק כואב!!!

 

[chataka]

פעם אחרונה

שהתאמנתי בקרב, עד כמה שאני זוכרת, מה שעיכב אותי יותר היה הפחד להכאיב לבן זוגי לאימון. לגבי עיסוק בפחדים קיומיים, כנראה שאני לא דוגמא מוצלחת

 

[WaveGal]

איזה פחד...../images/Emo5.gif

כרגיל- למילים יש יותר משמעויות ודקויות מכדי שניתן יהיה להגיד דבר אחד מבלי להגיד גם דבר אחר. בגלל זה, אולי, יש דברים שנכון לא להעביר דרך המדיום הזה (וזאב כתב בבלוג היום משהו שאולי קשור לזה). יש את הפחד של ה"מבט לתוך התהום" (והתהום מביטה לתוכך....) יש פחד מכאב שהוא בהחלט התניה (קלאסית) ויש בטח פחדים אחרים מכל מיני מקורות מה שהכי הפחיד אותי בשיעור השודו (קליגרפיה) היה לחתום על ה"יצירה" שלי. אחרי ש"הצלחתי" פחדתי לקלקל עם חתימה מצ'וקמקת (ולמי שלא חתם בקטן בפינת הדף עם בדל קצהו של מכחול יפני עב, אולי זה ישמע קל

). אולי בגלל זה לשודואיסטים רציניים יש חותמת....

 

[התגוננות רחוב]

גבול היכולת

קראתי את התגובות למשפט אותו כתבת "גבול היכולת הוא גבול הפחד וגבול הפחד הוא גבול הכאב " , לגופו של עניין , גבול היכולת במיוחד בתחום כמו שלנו " אומנויות לחימה " ולחימה בכלל אינו משקף את גבול הפחד ובודאי שלא את גבול הכאב . כבר ראיתי בחיי לוחמים גדולים ( באימונים כאלה אשר בגבולות המועדון - דוגו היו לוחמים גדולים בעלי יכולות מרשימות ביותר , אולם יכולת זאת לא באה לידי ביטוי במצבי סכנה ולחץ מחוץ לכותלי המועדון . אינני מאמין כי ישנו אדם / לוחם אשר אינו חושש או פוחד זה לא ממש אנושי . אולם היכולת להתגבר על הפחד נובעת מכל כך הרבה שיקולים נוספים ושונים לחלוטין מאותם שיקולים אשר ילקחו בחשבון בשעת לחימה במועדון מול " חבר " לאימון או אפילו מתחרה בזירת לחימה . לעניין סף הכאב , ראשית אני מאמין כי ניתן לאורך זמן לשפר את סף היכולת לעמוד בכאב ולא מכוון שללוחם לא כואב , אלה מפני שהוא מכיר ומודע לו, עם הזמן הוא לומד לעמוד בפני הכאב , ברגע שאנו מכירים את הכאב אנו פחות חוששים מפניו , אנו יכולים שוב - בגבולות היכולת האישית לספוג אותו ( יכולת שכפי שאמרתי ניתנת לשיפור ) . זאת כמובן בגבולות האפשרויות לכל חניך וחניך , יהיו כאלה שניתן יהיה ללמדם לעמוד בפני כאב חזק יותר וכאלה שפחות . מטרת אימון " הספיגה " אינו ללמד את הלוחם לעמוד בפני תוקף ולספוג , זאת בודאי לא המטרה , אולם , אני סבור כי בלחימה " ינצח מי שמסוגל לספוג טוב יותר ולא מי שמסוגל לתקוף טוב יותר " . ע"פ תפיסתי ישנם חמישה מרכיבים בהקניית יכולת לחניך באימון , חמישה מרכיבים חשובים : 1. כושר גופני 2. תוקפנות 3. מהירות תגובה 4. יכולת ספיגה - כוח ספיגה 5. טכניקה לגבי עניין ה"מאמן " המדובר , איני יודע ממש במי המדובר אני רק יכול לנחש אבל ידידי אני יכול לאמר לך כי רבים הם המאמנים המלמדים " כוח ספיגה " ואני בינהם ואינני רואה כל פסול בכך, נהפוך הוא בגבולות האפשר ובגבולות היכולת הדבר אפילו רצוי מאוד . זאת כמובן באימונים לאורך זמן ותוך בניית יכולתו של החניך . כהן חיים התגוננות רחוב

 

[נח גרוס]

גבול היכולת

חיים, לגבי חשיבות ה"ספיגה",אני מסכים איתך כי אכן חשוב ביותר שתהיה ללוחם היכולת לספוג מספר מכות ולהמשיך לתפקד. ההגדרה "ספיגה" עדיפה לטעמי על פני "חישול". אני מעוניין ביכולת להתמודד עם הכאב ולהמשיך לתפקד, אנני מעונין להפוך לברזל מחושל מתוך אובדן חושים. האם הרשימה שלך משקפת גם את סדר החשיבות, והאם אתה חושב שניתן לערוך אותה לפי סדר חשיבות? 1. כושר גופני 2. תוקפנות 3. מהירות תגובה 4. יכולת ספיגה - כוח ספיגה 5. טכניקה נח גרוס.

 

[1בעז לויתן]

לחיים כהן ונח גרוס.

חיים. לגבי הדוגמא של הבחור שלךמרות מעמדו בדוג'ו, לא צלח את הרחוב לדעתי מוכיח את דברי. כנראה ברחוב בסביבה לא מוכרת מול יריב לא מוכר הבחור פשוט פחד ולא הצליח ליישם את תורתו. לשאר. אני כתבתי שני משפטים בהכרח כלליים. וודאי שכל אחד יכול להוציא מהם רעינות וגישות שונות. לסיום:מעבר להערה על אותו בחור,התשובות שלך ושל נח גרוס מאד מצאו חן בעיני לדעתי אנחנו פחות או יותר מבינים את הנושא בצורה דומה. מעניין אם בשבוע הבא הנושא עדיין יהיה זמין או יקבר בדפים אחוריים. בכל מקרה פורים שמח לכולם.

 

[דוד כפרי]

הדיון ייקבר, כי הודעות מפסיקות

לקפוץ אחרי 72 שעות. אפשר להמשיך אותו, אם ע"י שרשור להודע חדשה ואם ע"י פתיחת דיון חדש באותו נושא, עם קישור לדיון הקודם.

 

[tessen]

כאב הוא אולי לא נעים ו"מפחיד"

אבל כאב גם מראה לך שאתה עוד חי, ברגע שאתה לא מרגיש כאב אז כדאי לפחד. כאב יכול לשמש גם תמריץ, אפשר במקום להתשמש בכמה כואב לקחת את האנרגיה הזו ולתעל אותה לכיוון אחר.

 

[אריאל (המקורי)]

בקרב, אפשר לתעל את הכאב לטובתך,

בעיקר אם זה הכאב של היריב

 

[tessen]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

תומך מנסיון... מצד ה oke

כמובן.