מעניין לשמוע תגובות.

מעניין לשמוע תגובות.

גבול היכולת הוא גבול הפחד וגבול הפחד הוא גבול הכאב. את משמעות המשפט הנ"ל אני מלמד את תלמידי. מעניין לקרוא תגובות ומחשבות על הנושא.
 

WaveGal

New member
כאב

אז ככה. המושג "כאב" מתחלק לשני דברים שונים. התחושה המועברת על ידי חיישני כאב (נוסיספטורים או נוסי-רספטורים) תמיד (למעט מקרים פתולוגיים) תעבור. אבל ה"רגש" הקוגניטיבי של כאב והפחד המלווה אותו הוא פעולה קוגניטיבית ברמה יותר גבוהה. במאמר די חדש בסיינס (מי שיבקש יקבל PDF) הדגימו שיש אזורים במוח הפועלים כמישהו אהוב חש כאב וגם כשאנחנו. ניתן לקפוץ מכאן למסקנה שיש אזורים החשים "כאב" קוגניטיבי בלי התחושה שגורמת אותו כרגיל ומכאן למסקנה שניתן ללמוד לא להפעיל אותם. פחד הוא לרוב תוצאה של תהליך למידה. אולי ניתן לבחור ללמוד משהו אחר.
Science. 2004 Feb 20;303(5661):1157-62 Empathy for pain involves the affective but not sensory components of pain. Singer T, Seymour B, O'Doherty J, Kaube H, Dolan RJ, Frith CD. Our ability to have an experience of another's pain is characteristic of empathy. Using functional imaging, we assessed brain activity while volunteers experienced a painful stimulus and compared it to that elicited when they observed a signal indicating that their loved one--present in the same room--was receiving a similar pain stimulus. Bilateral anterior insula (AI), rostral anterior cingulate cortex (ACC), brainstem, and cerebellum were activated when subjects received pain and also by a signal that a loved one experienced pain. AI and ACC activation correlated with individual empathy scores. Activity in the posterior insula/secondary somatosensory cortex, the sensorimotor cortex (SI/MI), and the caudal ACC was specific to receiving pain. Thus, a neural response in AI and rostral ACC, activated in common for "self" and "other" conditions, suggests that the neural substrate for empathic experience does not involve the entire "pain matrix." We conclude that only that part of the pain network associated with its affective qualities, but not its sensory qualities, mediates empathy.​
 

WaveGal

New member
הכתבות המדעיות בהארץ לרוב די...

... מדייקות ומעודכנות. סיינטיפיק מעריב וסיינטיפיק ידיעות מפרסמים לא מעט שטויות ללא שום עריכה מדעית (או כל עריכה אחרת לפעמים).
 

איקידו

New member
עברתי על העיתונים שאצלי ולא מצאתי.

אם מישהו מוכן לבדוק ולסרוק אז זה יהיה נחמד. המאמר היה תרגום חלקי של תוצאות המחקר המדובר כאן. מרתק. זאב א.
 

WaveGal

New member
בדרכו אליך (לינק לא יעזור...

...כי לא תוכל להוריד את המאמר כולו אם אתה לא מחובר מאוניברסיטה (או מוסד משלם אחר) ואת התקציר כבר הדבקתי לעיל)
 

שי רגב

New member
הפחד...

בועז, מסכים איתך חלקית בעניין "גבול היכולת = פחד". כדי להמנע/לעקוף את המגבלה הזו יש לפעול ב-"ריק", ללא רגש ופחד. "גבול היכולת" אינו בדיוק גבול הפחד, אלא גם עניין של "יכולת טכנית", ועוד דבר - כמו שאמר לנו פעם יהודה: מנצח זה שאינו מפחד/נרתע לראות דם על פניו של היריב. כן, יש כאן "פחד". בעניין הכאב - מי כמוך יודע...
אבל יש כאן בעיה: האם ניתן ללמד בנאדם "לאהוב" כאב?? ו- "איך אפשר לעשות זאת"?? אני (בזכותך?
) למדתי "להינות" מהכאב וזה למרות שסף הכאב שלי מאוד נמוך, או שאולי למדתי (מ-"דוקטור צארום"), להוציא "קיאיים" חזקים ברגע שאני מתחיל להרגיש כאב...). נשאלת השאלה: איך מלמדים אנשים "להינות" מהכאב... (למרות שהם "אוטומטית" מפחדים מכך).
 
פחד וכאב.

מנסיון שלי כמתאמן וכמאמן (ואני מתייחס כאן לצורך העניין לקומיטה בלבד.) ככל שהפחד מהיריב או מתוצאות הקרב יותר גדול הרי שהגוף והחשיבה יותר לחוצים השרירים במתח ומאד קשה או בלתי אפשרי להיות ריק. כך שנגרמת נפילה חזקה של היכולת. כלומר ככל שהפחד מ... גדול יותר היכולת נפגעת יותר. עכשיו נשאלת השאלה ממה אותו אדם/מתאמן מפחד. לדעתי הפחד היחיד בקרב הוא מהכאב או מנזק גופני שבוודאי יהיה מלווה בכאב. ולכן מנסיוני מבלי להתפס בכל מני מאמרים פסיכלוגיים ומדעיים. ככל שאדם מפחד יותר הוא מצליח פחות. ועצמת הפחד תלויה בעצמת הפחד מהכאב העתידי. לשי חברי הטוב מעולם לא אהבתי כאב ומעולם לא ניסיתי ללמד לאהוב כאב. מה שאני כן אוהב וכן מנסה ללמד (לדעתי מאד מחזק נפשית) זה להנות מהיכולת להתמודד ולהתגבר על הכאב ולמרות הכאב לא לתת לעצמך לוותר או להיות פחות מהטוב ביותר שקיים בך. באימוני קרבות תמיד יהיו פציעות ןתמיד יהיה כאב כך שהיכולת לספוג כאב מבלי להישבר מעניקה עוצמה רבה שבהכרח משפרת את היכולת
 

שי רגב

New member
אז אם כך אפשר להבין את...

אותם מורים שמכאיבים לתלמידיהם... שכן - כפי שכתבת: "מה שאני כן אוהב וכן מנסה ללמד (לדעתי מאד מחזק נפשית) זה להנות מהיכולת להתמודד ולהתגבר על הכאב ולמרות הכאב לא לתת לעצמך לוותר או להיות פחות מהטוב ביותר שקיים בך. באימוני קרבות תמיד יהיו פציעות ןתמיד יהיה כאב כך שהיכולת לספוג כאב מבלי להישבר מעניקה עוצמה רבה שבהכרח משפרת את היכולת ". (ואני מתכוון בעיקר, אבל לא רק, ל-"מורה מסויים", שאותו אני מאוד מעריך, ועליו שוחחנו לא מעט...).
 
שי בוקר טוב.

אני לא מבין מאיפה המסקנה שאם אני מנסה ללמד תלמיד שהיכולת להתמודד עם הכאב תשפר אותו, מובילה לכך שאני עומד להכאיב לו. יש דרכים מדיטטיביות, שיחות והסברים על מנת להעביר את הרעיון. תלמידי יעידו שאני בהחלט לא מכאיב להם. לדעתי, מורים שמכאיבים לתלמידים שלהם במודע יותר מהדרוש. בהחלט טועים וכנראה שהם זקוקים לחיזוקים עצמיים על חשבונם וכאבם של תלמידיו. למרות האמור. באימון חישול אין ברירה אלה להכאיב. דוגמה קטנה: לפני כעשר שנים הגיעו להתאמן במועדון שלי כאורחים השחקן ואלוף אירופה (בקיוקושנקאי) באותה תקופה דולף לנדגרן עם מאמנו ופסיכולוג צמוד נכחתי באימון חישול שנערך כך:במהלך חצי שעה במחזוריות של שתי דקות עבודה ושתי דקות מנוחה המאמן דפק בו אגרופים חזקים ביותר לגוף מנוחה ושוב ושוב החצי שעה הנ"ל חזרה על עצמה שלוש פעמים ביום. ותמיד לאחר מכן נערכה ישיבה עם הפסיכולוג. כניראה סוג האימון הנ"ל יעיל מספיק כדי לפתח יכולת להתמודד עם כאב ולנצח את אליפות אירפה.
 

שי רגב

New member
מעניין...

העניין עם אימוני החישול ודולף לנדרגרן... (ועד היום לא סיפרת לי על זה...
). אבל לעניינו: אני לא חושב שיש "אימוני חישול" במובן הפיזי. מטרת האימון עליו אתה מספר זהה, לדעתי, למטרת "אימון ההכאבה" שעושה אותו מאמן מסויים, דהיינו: על התלמיד להיות מסוגל לעבוד תחת כאב ולא לפחד (טוב, הקצנתי בכוונה, כמובן. אני לא מאמן בצורה כזו ואני לא מכיר מאמנים רבים שעובדים ככה, בעיקר לא בצורה שאתה סיפרת לי, אבל אני מדבר על רמת העיקרון...). מה אתה אומר?
 
שי.

קצת יהיה קשה לי לספר לך את כל מה שראיתי וחוויתי בחיי. שכתבתי את הרעיון הנ"ל התכוונתי רק להצביע על כך שהפחד הנובע מהסכוי לכאב עוצר אותנו ומוריד את היכולות. לא טענתי לרגע שאני מנסה לחשל או לאמן מישהוא שיהיה מחוסן מכאב אבל עצם הבנת הרעיון לדעתי יכולה לעזור למי שמפחד ואולי בעקבות זאת יהיה לו יותר קל להשתחרר. שי חברי הטוב שיהיה לך ולכולם חג פורים שמח!!!!
 

שי רגב

New member
../images/Emo3.gif מה, עדיין יש סודות ביננו??

ומה עם תשובה לתהייה שלי? שאלתי ברצינות - בלי קשר אליך - שאולי "אותו מורה" (בלי שמות...) צודק בשיטת האימון שלו?? האם ייתכן שאנחנו טועים והוא צודק?? אולי צריך "לכסח" באימונים עמ"נ להתגבר על הפחד??? (יש לי דיעה בעניין, אבל בינתיים אשמור אותה לעצמי...). חגשמייח, נשמה (יאללה, תקפוץ בשבת!!!). ואסיים בבשורה לאומה: יש אופנוע למכירה - הונדה XR-250 מודל 94', אחרי אוברול ושיפוץ מנוע מ-ו-ש-ל-ם. יד ראשונה (באמת!!) מגניקולוגית (אני...
). כל הקודם זוכה!!
 

שי רגב

New member
רגע, רגע, רגע...

עכשיו "יורד לי האסימון": חשבת שהתכוונתי אליך, כשכתבתי על "מורה מכסח"
אז ברור שלא! התכוונתי ל_ _ _ (אתה יודע מי...)
 

Pyongwon

New member
אני אומרת משהוא קצת אחר...

אני אדאג שתגיע ליותר מאשר אתה חושב שאתה יכול, אבל לא מעבר למה שאתה באמת יכול.
 

chataka

New member
איך את יודעת

מה התלמידים שלך באמת יכולים? או מה את באמת יכולה?
 

Pyongwon

New member
קוראים לזה "קריאת החניך".

אתה לא לוחץ יותר מידי, אבל בהחלט אפשרי לראות עד איזה גבול בן אדם יכול להגיע. וזה בדוק.
 
למעלה