מעניין גם אותי..
מקווה שגם אתכם..
הסוגיה הועלתה ע"י מישהי שקוראת לעצמה *..בחורה שאוהבת לאהוב* ידידות אמיתית או אינטרסנטית? אני לא מאמינה בידידות אמיתית בין גבר לאישה! אנשים רבים ניסו לשכנע אותי שאני טועה. שאכן קיימת האפשרות ליצור ידידות אמיתית עם בחור. אני דבקה בדעתי! לא אחת חשבתי שיש לי ידיד מופלא, ידיד שרואה אותי כאחות, ידיד שאין לו כל כוונות אלי, רק האכפתיות והחיבה אלי שולטים בו ולא אחת גיליתי ששוב פעם טעיתי ואותו ידיד בעצם תכנן לי מציאות שונה לחלוטין! מדוע זה כך? מדוע הידידות לא אפשרית בין גבר לאישה? תמיד, אבל תמיד- גיליתי שלידידים שלי יש רגשות אלי, לעיתים אף רגשות של אהבה. מדוע ידידים לעולם לא נשארים ידידים? מדוע זה חייב להשתנות? אני רואה ידיד כחברה טובה, קרובה אליו בנפש, מספרת לו, משתפת אותו בכאב, בעצב, בשמחה.. כשאני רואה מלכתחילה מישהו כידיד טוב, אני נרתעת רק מהמחשבה של להיות איתו, של להיות מעורבת איתו באיזושהי אינטימיות- אני מדמיינת את הסיטואציה כמו להיות עם אח. האם אני המוזרה? ידידות בין גבר לאישה צריכה להיות כמו חברות בין שתי נשים, כמו בין שני גברים. אני אוהבת להכיר אנשים, להתקרב לאנשים ולאו דווקא במובן הרומנטי והאינטימי. אחוות גברים מעוררת בי קנאה- תמיד תהיתי על קנה משמעותה ועל מה שהיא מייצגת ומהווה. תמיד רציתי להרגיש על בשרי אחוות גברים מהי. תמיד רציתי ידיד כדי ליצור איתו מעין אחוות גברים למרות היותי אישה. האם בגלל שנבראתי אישה לעולם לא יהיה לי ידיד אמיתי? לעולם לא אחווה ידידות אמיתית? ואולי...בעצם זה בגללי? אני מאמינה שכל אדם מקרין כלפי חוץ אישיות מסוימת. העיניים, המבט מראים את הנפש הפנימית של האדם. דברים מתרחשים מתוך סיבה ולא כך סתם פתאום. אז אולי..באמת אני האשמה במתח? בידידות המזויפת? ידידות היא אכפתיות נטו! ידידות היא שיש תמיד על מי לסמוך.. למי לפנות. ידידות היא קשר הדדי של נתינה ולקיחה. קשר שוויוני של חיבה..קרבה אמיתיות ואפלטוניות! אז..אולי ידידות בין גבר לאישה יכולה להיות אמיתית.. מה שכן, היא תלויה באנשים אשר בונים אותה, יוצרים אותה וחיים אותה... ואולי לא.... הי שקוראת לעצמה *בחורה שאוהבת לאהוב*.
מקווה שגם אתכם..
