מעי"ף - שרשור 3

[strahd]

מעי"ף - שרשור 3

"מה אתה מתכוון איבדת אותם!?" זעקה הדמות בשחור. על ברכיו גרום ניסה להתנצל. "היה להם מג רב עוצמה, הוא יצר גדול של אש, אדון נעלה, לא יכולנו לעקוב אחריהם." "שקט, טיפש!" צעק עליו האדון. "זאת הייתה אשלייה בסך הכול. אבל מה באמת חשבתי בכך ששכרתי שרירים להשכרה כמוך, אתה לא מסוגל להבדיל בין קרביים של עטלף ללב שור." הדמות צחקה מבדיחה אישית. גרום לא אמר מילה. האדון הסתכל מטה עליו וחייך. "אבל יש משהו שתוכל לעשות...לפי ההסתכלויות שלי, ראיתי שהם ברחו למגדל נטוש בקצה העיר." גרום חייך. "מה ברצונך, אדון נעלה?" האדם השחור הסתכל עליו. "שרוף אותו, עד היסוד. ובדוק שאף אחד לא יוצא ממנו חי."

 

[כריס חצי אלפית]

!!

כריס קמה לאחר שעה בערך, היא החלה להשתעל, האויר שמחוץ לחלון היה בלתי נסבל והיא ניגשה אל החלון כדיי לסגור אותו. עיניה התרחבו באימה כשראתה עשן עולה מתחתית המגדל, היא נפנתה אל החדר, כולם ישנו וצלליתה של אור ירח הייתה מחוץ לחדר "אור ירח!!!" היא החלה לצרוח "התעוררו כולם! שן חרב!!! שריפה!" היא סגרה את החלון כדיי לא להחנק מהעשן כשכולם זינקו ממיטתותיהם באימה. ´נהדר, תמיד רציתי למות ככה´ היא מלמלה בזעם...

 

[אור ירח המגית]

אור-ירח....

באה בריצה אל כריס ושאלה: "מה קרה?" "שריפה! המגדל עולה באש!" ענתה לה כריס. אור-ירח ניסתה לשפוך מים על השריפה אבל לא הצליחה, היא לחשה על בני החבורה קסמי הגנה ורצה להעיר אותם, "קומו! שריפה! אנחנו מוכרחים לצאת מהבניין!" לאט לאט כולם התעוררו, לקחו את הדברים שלהם ורצו החוצה מתנשמים ומתנשפים.

 

[Ophel McNeil]

לייל אירי חייכה בציניות.

"שרפה, איזה יופי. סיום מושלם ליום מושלם." היא אחזה בחפציה, ורצה אל מחוץ לבניין. לפניה התמוטטו קורות עץ, והיא סיננה קללה. האש החלה להקיף אותה, ודרכה נחסמה בבניין שהחל להצמוטט. פאניקה החלה להסתנן לראשה, אך היא גירשה אותה במהירות, מנהרת את ראשה בחריפות. "אני לא הולכת למות ככה!" היא סיננה מבין שיניה. בזווית עיניה היא הצליחה לקלוט עוד דמויות, ככל הנראה שאר בני החבורה, רצים גם הם. נושמת עמוקות, נשאה הדרואידית את מבטה לשמיים. היא מעולם לא הייתה יותר מקוסמת מתחילה מוכשרת, אך בשל היותה דרואידית, הייתה לה זיקה טיבעית לטבע. "זה לא שיש לי בררה!" היא חשבה במרירות. מרימה את ראשה למעלה, לעבר השמיים, מלמלה הדרואידית מספר מילים לא ברורות, והרימה את ידה לגעת בקמע אשר על מצחה. במשך שניות אורוכת, דבר לא קרה. אך לאט לאט, החלו טיפות לרדת מהשמיים. הטיפות החלו להתגבר, ובמהרה נהיו לגשם, שוטפות את הבניין הבוער. עשן עדיין נע מסביב, מסתחרר, ולייל ניסתה בכל כוחה לא לנשום אותו, ללא הועיל. "אני חייבת לצאת מכאן!" היא קראה בקול רם מלא ייאוש. אך לא הייתה לה כל דרך. הקסם שהיה מעבר לכוחה התיש אותה יותר מדי, והיא נפלה על הרצפה - מתעלפת.

 

[אור ירח המגית]

אור-ירח.....

ראתה דמות מעורפלת נופלת על האדמה, היא רצה אליה וראתה שזו הדרואידית, היא פלטה קללה הרימה אותה ורצה אל מחוץ לתחום העשן... אור-ירח! תמיד מוכנה להציל את המצב! *קריצה לשן חרב, כריס והשה"ם*

 

[שן חרב המאג הלבן]

מתנשם ומתנשף...

מתנשם ומתנשף יצא שן חרב מהבניין הבוער, לקח לו דקות ארוכות להשיב את נשמתו לתקנה. לאחר שהתאושש אמר בקול רועד "אין ספק שאנו מתמודדים עם מכשף רב עוצמה, אבל למה הוא רודף אחרינו

מה יש לנו שהוא יכול לרצות

" מבטו נח על כריס, חצי האלפית, הסוחבת את תיקה המסטורי.

 

[כריס חצי אלפית]

כריס נפלה על ברכייה ונאנחה בהקלה

היא שמעה את משפטו של שן חרב והבחינה שהוא הביט בה "כן?!" היא הזעיפה את פניה "יש בעיה?" היא לפתה את תרמילה בחוזקה ונעמדה שוב. "כדאי שנזוז אם אנחנו לא רוצים להתפחם" היא אמרה בקור והניפה את שערה, מתחילה לצעוד, כאשר הבחינה בצללית כהה היישר מולה....

 

[strahd]

גרום וחמשת השומרים

הסתכלו על הגשם היורד מן השמים. "המפקד," אחד מהחיילים פנה אל גרום. "מה הסיכוי שזה יקרה?" גרום הסתכל עליו במבט מאיים. "תתכוננו לגרוע מכל. הם עומדים לצאת כל רגע, אם האש לא שרפה אותם, אז העשן יפלוט אותם החוצה כמו עכברים מאונייה שוקעת." כולם שלפו את חרבותיהם וחייכו באכזריות. מחכים לחבורה שתצא מן המגדל.

 

[אפריל כוהנת פלאדין]

אפריל התעוררה

כשריח של עשן ממלא את האויר. הדרואידית הורידה גשם והיא שמה לב שכל החבורה מנסים לצאת מהבניין. אפריל קמה בזריזות והלכה איתם. "בשם פלאדין" היא קראה שהיא ראתה את השומרים. היא זיהתה אותם מייד ועמדה במקום לראות מה יקרה, אולי אם יהיה לה מזל היא תוכל להסביר לשומרים "הנחמדים" שהם עושים טעות.

 

[אור ירח המגית]

אור-ירח....

רצה אל אפריל אחרי שהעירה את לייל תפסה אותה בידה אמרה לה "אל תחשבי אל זה אפילו!" ורצה איתה מחוץ לעשן.... ולכל מי שיש לו בעיה עם מה שאני עושה שיקפוץ לי! לקחתי על עצמי את התפקיד של הסגנית ובגללל שהמנהיג לא נמצא פה כל היום זה התפקיד שלי לדאוג לחבורה!

 

[שן חרב המאג הלבן]

המנהיג לא כאן../images/Emo35.gif

המנהיג כאן כל היום, המנהיג פשוט לא יודע איך להמשיך..., בכל מקרה, הנה: שן חרב שם לב לגרום ואנשיו מחכים להם במרחק מה מהמגדל לשעבר. נראה היה שכל דרכיהם חסומות, המגדל היה מוקף חומה וגרום חסם את השער היחיד בחומה. מה יעשו עכשיו

הרי לא יוכלו להלחם בגרום ואנשיו.

 

[אור ירח המגית]

אור-ירח......

נעמדה ליד שן חרב ואמרה לו "תקשיב.... צריכים לעשות משהו! החבורה לא יכולה להילחם! הם עייפים והם לא במצב של לחימה!" אור-ירח חשבה רגע "תקשיב! אולי נוכל לשלב את הקסמים שלנו כדי להוציא אותנו מפה? או שאני אלחם בהם ואסיח את דעתם בזמן שאתה תוביל את החבורה מכאן....."

 

[שן חרב המאג הלבן]

המממ...

"אני עדיין עיף" פתח שן חרב "אני לא חושב שאוכל לעמוד בעוד לחש גדול, בודאי שלא לחש שיוכל להבריח את גרום וצבאו, לצערי, נראה לי שנצטרך לעמוד מולם בקרב, אלא אם את מרגישה חזקה מספיק בכדי להטיל לחש..."

 

[אור ירח המגית]

המממ....

"אני תמיד חזקה מספיק להטיל לחש!" אמרה אור-ירח "אבל אתה לא מעדיף שאני אסיח את דעתם ואתה תוביל את החבורה רחוק מכאן?" אור-ירח התחילה להכין את החומרים ללחש שיעביר אותם משם....

 

[שן חרב המאג הלבן]

את חושבת שזה יצליח../images/Emo35.gif

"אני לא בטוח שתרגיל שכזה יצליח" אמר שן חרב בדאגב גלויה "אבל אם את נחושה בדעתך..." הוא הפסיק וחשב מעט, בחר בקפידה את המילים הבאות "אני אוביל את החבורה דאך הפירצה בחומה שם מאחורה העץ" הוא הצביע על פירצה בחומה שבקושי נראתה בלילה חשוך זה "אחרי שתסיחי את דעתם, תבואי דרך הפירצה הזו, אנחנו נחכה לך בצידה השני של החומה" הוא התחיל להתרחק ממנה לכיוון החבורה ואז הסתובב ואמר "בהצלחה, מי יתן והאלים יהיו איתך".

 

[אור ירח המגית]

"האלים בטוח יהיו איתי!...

".... תאמין לי!" אור-ירח קרצה לשן חרב וציחקקה כאילו שמעה את הבדיחה הכי מצחיקה בחיים שלה..... אור-ירח התחילה את ההתקפה על החיילים ונראה כאילו הם לא שמים לב לחבורה הנמלטת..... אור-ירח ידעה שהכוחות שלה יספיקו רק להסיח את דעתם של החיילים וכשהיא ראתה שחבריה נעלמו מן העין היא הצדיעה לחיילים בליגלוג לא מוסתר ונעלמה זה ניכתב בנימה מוזרה ביותר כי אני מרגישה מוזר ביותר!

 

[כריס חצי אלפית]

כריס

כריס עקבה בעיניים צרות אחריי אור ירח, לבסוף היא הלכה בדממה אל עבר שן חרב ונקשה קלות על כתפו "כן?" הוא פנה אליה בכעס " לאן אתה לוקח אותנו?" היא שאלה והדקה את רצועת התרמיל

 

[שן חרב המאג הלבן]

../images/Emo160.gif

"לי ולאור ירח יש תוכנית" אמר שן חרב "היא תסיח את דעתם שם גרום וצבאו, ואני אוביל אתכם למבטחים, אנא ביטחי בי".

 

[כריס חצי אלפית]

כריס שלחה בשן חרב מבט ציני

"כמובן" היא אמרה בלגלוג אך החלה לצעוד יחד עם כל השאר

 

[לייל אירי]

לייל הרימה זוג גבות בחיוך ציני.

"לבטוח בך?" היא אמרה. "נפגשנו רק לפני חצי יום, ובחצי יום הזה ניסו לרצוח אותי, לתקוף אותי, לשרוף אותי ולכשף אותי." הדרואידית נעצרה, והסתובבה בחדות אל עבר חצי העלפית. "אני ראיתי את הספרים שאת מסתירה. איך הם קשורים לעניין?" קולה של הדרואידית היה קר כקרח וחסר פשרות. __________________________________________________ ואנשים, בבקשה אל תגידו איך אחרים מגיבים. אפילו תיאורים כמו "ענה בכעס" (במקום סתם ענה) או "הגיבו מיד" או "רצו מפוחדים" יכולים לנגוד את כל האופי שהשחקן פיתח לדמות שלו.