איזה יום ענקקקק ומוווזר!
טוב, היום לא הלכתי לבי"ס (יום מספר 3 והאחרון...) ובאתי לחווה 50 דק' יותק מוקדם. סידרו לנו את העמדת קשירהב מחדש, והנמיכו אותה כדי שהסוסים לא יוכלו לראות מה קורה בכביד, אז כשבאתי עוד סדרו אותה... והסוס היה משוחרר, לקחתי אותו ולא יכלתי לקשור אותו, כי הוא היה נבהל מהרעש, אז גל הקטן החזיק לי לי אותו ואני בינתיים הברשתי...
ואז גמרו לסדר את העמדת קשירה, אז קשרתי אותו ווואי היא כזאת חזקה עכשיו, נראה את אותלו עוקר אותה
... ואז אחרי זה איכפתי, ובזמן שנאי מאכפת, אני כזה מאחורי הסוס, פתאום אני שומעת את כל החווה בערך צועקת "אההההה" ואני רואה את גל אחות של נטע, על הרצפה, היא עפה מקפוצ'ינו, והנה מה שקרה: היא באה למכשול, גבוה כזה, ולא קמה לישיבת קפיצות, ואני בטוחה שאתם יודעים מה קורה כשלא קמים לישיבת קפיצות והסוס קופץ, אז בעיקרון מרגישים בום כזה לא נעים, ועפים על הצוואר, הבעייה שקפוצ'ינו בזמן הקפיצה תקע באק חזק כזה, והיא עפה קדימה ורצתה להתהפך על הצוואר שלו ולעוף, אבל היא לא הצליחה, כי היא נתקעה בארכובות, והחליקה הצידה, והוא פתח בגאלום כשהיא תלוייה, ועפה הממנו, ועיקמה את הקרסול, והוא כמעט דרך עליה, ובא אמבלונס וזה...
וזה קרה בדיוק 20 דקות לפני השיעור שלי, וכבר גמרתי לאכף את אלף, אז החזרתי אותו לאורווה, והלכתי לראות מה קרה, ולא היה לי מה לעשות שם, כי לקחו אותה, אז לקחתי את אלף וב-12:30, בדיוק בשיעור שלי, עליתי עליו.
ובהתחלה עשיתי ככה רק הליכה, 5 דקות, כי גל עוד דיבר עם אנשים וזה, ואז התחלתי לעבוד, ועשיתי כיפופים בפינות, אחרי זה נכנסתי למעגל סביב גל, ועשיתי כיפופים ועברתי לקאנטר וחזרה לטרוט, אותו דבר רק בצד השני, ואז התחלתי לקפוץ. בהתחלה היה איזה איקס פיצי באתי אליו מטרוט, ואני לא הרגשתי שהוא קפץ, אז קמתי ונשארתי ככה 50 שנה, כי לא ידעתי מתי הוא סיים...חחחחח הוא פשוט דילג מעל זה...
ועשיתי אותו בערך 5 פעמים, וכל פעם הגברתי את הקצה, אבל עדיין בטרוט, ובהתחלה עשיתי בלי צעד קאנטר לפני, ככה טרוט עד למכשול, ואחרי זה עשיתי עם הצעד קאנטר לפני.
ואז זה הפך לאפרייט, נמוך כזה, של 70 אני חושבת, ועבדנו ככה על הישיבת קפיצות, וגם מעל זה הוא דילג! אידיוט.... נראיתי דפוקה לאללה... אבל הישיבה שלי ממש השתפרה! והרגליים שלי הפסיקו לזוז..ואז הוא אמר לי ככה: לבוא בקאנטר לאפרייט הזה, רק הוא הגביה אותו ל-80, משם להמשיך לאוקסר של 1.00, משם לבוא לאפרייט של 90, ולהמשיך לדאבל של חביות ואפרייט של 1.00
עשיתי את זה 3 פעמים, הנה כל פעם: פעם 1 - לא ישבתי אחורה, והוא קצת רץ לי, והלך גרוע כי הוא נורא רץ, וניסה לעצור, ויש את הפנייה החדה הזאתי אחרי האוקסר, וממש קשה לו לעשות אותה, והוא ניסה לעצור לפני האפרייט, ובדאבל הוא הכניס לי נראה לי פחות מדי צעדים, אבל אני לא סגורה על זה..
פעם 2 - המכשול ה-1 היה מעולה, הוא קפץ מקאנטר איטי ורגוע, ונשענתי אחורה, המכשול האוקסר היה סביר, ואז בפנייה החדה לאפרייט, הוא פתאום עבר לי להליכה (!!!!!!!!) ודיברנתי, הוא עבר לטרוט ושנייה לפני המכשול שוב להליכה! ותיקנתי אותו ככה לפני המכשול... והיה לו היום ממש לא נוח עם המתג... והפסקתי באמצע...
פעם 3 - באתי למכשול הראשון והוא טיפ-טיפה רץ וכמעט התפוצץ מהמתג, הוא העיף את הראש ככה אחורה, אבל היה טוב נתתי לו קצת יותר יד שהוא יסדר את עצמו, באוקסר היה גם כמו שצריך, והפעם הוא בא בקאנטר יפה ומסודר וקפץ, והמשיך בקאנטר איטי וחמוד לחביות, ורקד קצת ימינה, ונגע בחביות...עם הרגליים האחוריות, אבל לא משו נורא, כי הבאתי אותו קרוב מדי... ואת החלק השני של הדאבל הוא קפץ מושלם!!!
אה, ותמיד לפני האוקסר (המכשול השני) הוא רקד לי קצת ימינה, ותמיד במקום לקפוץ באמצע המכשול, הוא קפץ ככה בצד ימין, ובכל פעם של המסלול, עשיתי את הפנייה קצת קודם, אבל עדיין הייתה את הבעייה... אבל אם הייתי עושה פנייה לא טובה, הוא היה מסרב - אבל לא עשיתי, אז זה בסדר...
ואז התייבש לי הגרון, ולא יכלתי לנשום, וביקשתי מאמא שלי להביא לי מים, כי ממש היה לי קשה להמשיך, כי המחלה הזאתי משפיע לי על הנשימה, אז ירדתי ממנו, וגל עלה עליו ל-5 דקות בערך, סתם עשה את המסלול, ובדק למה הוא עשה לי בעיות לפני המכשול ה-3, למרות שהתגברתי עליהן לבד...
ואז הוא אמר לי שפשוט הוא נעשה רגיש למתג, באתי להסתכל, ובצדדים בפה שלו, איפה שמכניסים את המתג, יש לו נפיחות כזאת, וממש נבהלתי, אבל הוא אמר שזה ירד אחרי שאני אחזיר לו למתג הישן... אז אני מחליפה.
והוא אמר לי רק שהיה יפה וזהו, ונורא נעלבתי כי תמיד הוא אומר לי הרבה, ובמה להשתפר וזה, אבל לא אמרתי לו כי חשבתי שהוא היה לחוץ, ממה שקרה לגל, אז עשיתי הליכת קירור, ותמיד הוא בסוף מדבר עם אמא שלי, על איך שהיה לי, והיא אמרה לו שהוא בכלל לא אמר לי כלום וזה, בלי שאמרתי לה שזה עיצבן אותי, ואז הוא ככה אומר לי:"טל, אני לא עושה אסיפות הורים בלי הילדים!" ואז חייכתי כזה ובאתי
, והוא אמר לי שאני מתקדמת בקצב ממש מהיר, בדיוק כמו המצופה ואפילו יותר מהר מזה, ושהנה כבר 3 חודשים אחרי שיש לי אותו אני קופצת מסלול של 5 מכשולים בקאנטר, שבהתחלה אפילו בטרוט לא יכולתי, אלא רק מטרוט כזה כמו של כמעט הליכה...
ושהוא ממש גאה בי, ושלעבוד שבוע הבא, על לעשות פניות יותר חדות בקאנטר מבלי שהוא יאיט.
וזהו, וכל הסוס, אבל כל הוס הזיע, אפילו בתחת! איכס היה פשוט מגעיל לגוע בו, כי זה לא סוס חום שכשהוא מזיע אז הוא מבריק, הוא בהיר כזה, וכולו היה רטוב... ואז הוא התייבש, וירדתי והלכתי... ואמא שלי אמרה לו שלהבא ישר יגיד לי איך הייתי וזה...
והוא אמר שהוא ממש סומך עליי שאני לא אעשה שטויות, ושיש רק 3 שהוא סומך עליהם - אני, גל הקטן, וגל הגי'נג'ית, שאולי באה מחר להיות איתי ככה סתם ולעזור לי ברכיבה כי היא אוהבת אותי
איזה חמודה
והיא בצבא בכלל...חחח ממש נחמד מצידה, אז אני אתקשר אליה... וול, גם ככה זאתי מגילה, אז אני לא אהפוך את זה לעוד יותר... לאב יו אול, טל