מעבר מהעריסה

[הילית111]

מעבר מהעריסה

מעבר מהעריסה ערב טוב לכולם בני בן חודשיים. כמו רבים שכרתי גם אני עריסה מעץ לפשוש לשלושה חודשים שאוטוטו מסתיימים אבל אני לא רואה את עצמי מעבירה אותי למיטה שמחכה לו בחדר שלו . הוא ניראה לי עדיין קטן וגם יהיה לי לא נוח לקום לחדר השני כשהוא מתעורר ובכלל בשביל ההרגשה שלי אני רוצה אותו קרוב אליי לפחות עד גיל שנה. שאלתי בחנות ששכרתי העריסה (טוב לי לתינוק) אמרו לי שאנשים רבים משאירים את התינוק בעריסה עד גיל חצי שנה אבל לו אסור לומר את זה. האם זה מקובל ? האם יש בעיה בטיחותית עם זה? בני במשקל רגיל בן חודשיים שוקל 5.800 . חשבתי אולי להעביר את מיטתו ( היא על גלגלים ) מחדרו המיועד לחדר השינה שלנו אבל היא לא עוברת בדלת ובכלל להשאיר עריסה לעוד זמן מה ניראה לי פתרון טוב אבל אני חוששת שלא בטיחותי. אשמח לתובנות מניסיונכם. חשבתי גם אולי על אופציה לשים מיטה בחדרו ולישון שם עוד כמה חודשים לצידו אבל אין לי מקום בחדר לכך וניראה לי שאולי זה לא פיתרון טוב אשמח לתובנות מנסיונכם תודה וערב מקסים

 

[shno]

דעתי בעניין

קודם כל - לעניין הבטיחות - השאלה היא מה המפרט של העריסה. מה הגבלת המשקל שהיא יכולה לשאת. כל זמן שלא עוברים את המשקל הזה, וכל זמן שהילד לא מתרומם לישיבה ויכול ליפול ממנה - היא בטוחה. לעניין העקרוני - אני לא חושב כמוך. אנחנו העברנו את הילדה בגיל 3 חודשים למיטה שבחדר שלה. נכון, רוצים אותה קרוב אלינו, נכון שהריחוק מוזר ונראה בלתי אפשרי, נכון שיש אי נוחות מסוימת בלקום אליה לחדר באמצע הלילה במקום להושיט יד - אבל מצד שני ככה היא מתרגלת כבר מגיל צעיר לישון לבד, מה שנראה לי קשה לעשות בגיל מתקדם יותר כשכבר יש יותר הבנה והילד מפתח תלות מסוימת ומתחיל להראות סימני חרדת נטישה (בד"כ לקראת גיל שנה). אני לא יודע אם זה אכן קשה - כי אנחנו כאמור העברנו אותה למיטה שלה ולחדר שלה בגיל 3 חודשים. אגב, קחי בחשבון שמעבר לבטיחות של העריסה, גם יש את אלמנט הנוחות - אצלנו הקטנה בגיל 3 חודשים כבר התהפכה מהגב לבטן. גם בלילה. בשלב הזה היא התחילה "לטייל" בזמן השינה, ובעריסה צפוף מדי - אין מקום להתהפך, אין מקום לזוז, בטח תינוק בן 3 חודשים או יותר שהוא כבר תינוק גדול הרבה יותר מאשר תינוק בן יומו. אז למען נוחות השינה של התינוק, נראה לי לא כדאי להשאיר אותו בעריסה. תחשבי אם את היית רוצה לבלות לילה במיטה שהיא בדיוק ברוחב ובאורך שלך, כך שאין לך שום יכולת תנועה, שום אפשרות תזוזה. זה בטח היה הורס לך את הלילה... אז לדעתי - להתגבר על הרגשות, להיות אמיצים - ובגיל 3 חודשים להעביר את התינוק לחדר שלו, שיתחיל להכיר את הממלכה הקטנה שלו - ואתם בתמורה גם תזכו בחזרה באינטימיות שלכם, ותקבלו בחזרה עוד נתח קטן מהזוגיות שהיא חשובה מאוד, שהרי ההורים הם עדיין זוג מעבר להיותם הורים, וצריך תמיד לזכור שעם כל הכבוד לילדים - הם לא הכל. הם הרבה, אבל לא הכל - הזוגיות גם היא חשובה וצריך לקחת גם אותה בחשבון. בהצלחה בכל דרך שתבחרו!

 

[הילית111]

תודה! השכלתי

 

[schlomitsmile]

לגבי הבטיחות חשוב בהחלט לבדוק מה הוראות היצרן בעניין, ומעבר לזה, פשוט לשים לב ליכולות המתפתחות של התינוק ולחשוב האם הוא עלול לסכן את עצמו בעריסה. שלושת הילדים שלנו (וכך יהיה גם עם הרביעי) נשארו בעריסה עד גיל חצי שנה. לא היתה שום בעיה בטיחותית, וזה מה שהרגיש לנו נכון. במהלך ההורות, אנחנו נפרדים מהילד בהדרגה. הפרידה הראשונה (לפחות עבורנו האימהות) היא הלידה, ואח"כ שלב אחר שלב, אנחנו נותנים לו את המרחב שלו, משחררים אותו, עד ששרים לו "עוף גוזל, חתוך את השמיים"... אין קצב אחד נכון לעשות זאת, שהרי מדובר ביחסים בין בני-אדם, יחסים טעונים ומלאי-רגש. לכן כל הורים וכל ילד, צריכים למצוא את הקצב הנכון להם.

 

[aviah]

אנחנו העברנו בגיל שלושה חודשים

טוב לילד, טוב לזוגיות.

 

[akavishon]

אנחנו העברנו את הקטן בגיל חודשיים

עם העריסה לסלון בגלל שהוא נחר. העברנו אותו לסלון ולא לחדר שלו על מנת לא להפריעה לאחותו (ומאוחר יותר גילינו שגם טנק לא יעיר אותה). אחת הטעויות של הורים, זה שהם משאירים את התינוק לישון בחדר שלהם, לפעמים איתם במיטה וזה פתח להרבה צרות והדרך חזרה היא קשה וארוכה (ילדים שמסרבים לישון במיטה שלהם, בחדר שלהם וכו'). אין שום סיבה שתעברי לחדר שלו לכמה חודשים. מגיע לך לישון יחד עם בעלך לבד, במיטה, בחדר שלכם ואני בטוח שאתם לא גרים בטירה, שכדי ללכת מהחדר שינה שלך לחדר שלו בלילה, צריכים לעבור חמישה אגפים בבית...

 

[ferdinand]

היי! היי! ../images/Emo8.gif

מ'זתומרת: "אחת הטעויות של הורים, זה שהם משאירים את התינוק לישון בחדר שלהם, לפעמים איתם במיטה וזה פתח להרבה צרות...." טל, אתה יכול להגיד, שזה לא נכון עבורך, אבל להגיד שזו "טעות" כללית, אוביקטיבית, אוניברסלית, זה קצת.. אמממ... יומרני מדיי! תרשה לי לצטט את שלומית, מפה למעלה: "אין קצב אחד נכון לעשות זאת, שהרי מדובר ביחסים בין בני-אדם..." עד לפני איזה 100 שנה, בהרבה מקומות בעולם, זו היתה דרך השינה ה-"מקובלת"! רק לאחרונה (לאחר הולדת הקטנה - לפני כ-4 חודשים) הפרדנו מעלינו ת'אפרוחים (בני 5 ו-7 (שנים!)) עד אז ישנו כולנו במיטה אחת! (זה סיפור ארוך, שלא אכנס אליו כאן) ובכל מקרה, זאת לא היתה "טעות", ולא הייתי עושה את זה אחרת! כל זוג, צריך לבחור לעצמו את הדרך שנכונה, או שנראית נכונה לו. אין מתכון בדוק ל-"הצלחה"! עם דבר אחד אני מסכים: שאת (הילית) תעברי לישון אצלו בחדר - זה בהחלט פתרון גרוע! אכן הרבה אנשים משאירים את התינוק בעריסה, מעבר לגיל (או המשקל) המצויין במפרט. (אסור לי להגיד את זה

אבל) אני מניח שהיצרנים לוקחים איזו ריזיקה, איזה טווח בטחון, ושאם כתוב עד משקל נגיד 6 ק"ג, אז ברגע שמעמיסים ב-6 ק"ג ו-גרם, העריסה תתפרק. גם המיטה שלה, לא עברה בדלת, אז פשוט הרכבתי אותה אצלנו בחדר

(אחרי שקיבלנו מכתב נזיפה מ-"יד שרה") אגב - אחת הסיבות שאין לה חדר משלה, היא פשוט מכיוון שנגמרו לנו החדרים בבית!

(מיש'ו יודע אם ב-"יד שרה" משאילים גם חדרים?)

 

[aviah]

קצת יומרני מדי

הרעיון הוא לשמוע דעות מכל הכיוונים, ואם מישהו חושב שלא רק שטוב שהילד יהיה בחדר שלו, אלא גם שרע שהילד יהיה עם ההורים, יש מקום לדעה שלו. לא ככה?

 

[ferdinand]

../images/Emo45.gif מסכים!

 

[aviah]

../images/Emo13.gif

 

[schlomitsmile]

פרדי- יש לי גם 'מותר לי?' אחד אליך- מותר לשאול על הסיפור הארוך של השינה המשפחתית (למה, איך זה היה, וכו')? לא נכנסת אליו כאן כי אתה מעדיף להמנע, או מקוצר זמן וכאלה? אם בסדר לך לספר, אשמח לשמוע.

 

[ferdinand]

מקוצר זמן ../images/Emo3.gif

(וגם עכשיו!

) המשך יבוא

 

[הילית111]

תודה חברים

עזרתם אני אעביר אותו לחדר בתום שלושת החודשים (ואקום כל שנייה.. סתאאם..)

 

[אום נטע]

אצלנו זו ממש לא טעות

כולנו יחדיו באותו חדר: אבאמא ותינוקת במיטה הזוגית ואחות גדולה במיטת יחיד הצמודה לזוגית. לאחות גדולה (3.5) לא לקח הרבה זמן לעבור למיטה שלה ואני מאמינה שכשיגיע הזמן היא תעבור גם לחדר נפרד ללא בעיות. ולנו זה מתאים וטוב.