אם המעסיק מעוניין בך - הוא יתגשם - תמורת 80% שכר
יכול להיות שהוא ישחק לגבי מתי המעבר ל-80% מתחיל בדיוק ("רק נסיים את גרסה X שאנחנו באמצע שלה", "רק נעשה פיצ'ר כזה וכזה").
המלצות טכניות: א. ביחרו יום קבוע בשבוע שבו אתה לא בעבודה. 80% משרה פרושם ארבע ימים בשבוע. אם תנסה 80% שמרוחים על 5 ימים - תגלה שמאוד קשה לשים את הגבולות, וקל מדי להיגרר להשאר עוד שעות.
לגבי היום בשבוע - אני אישית ממליץ על יום שלישי - "שובר" את השבוע לשניים בצורה נוחה, ואז כל "שבוע עבודה" נמשך למעשה יומיים. אצלנו בעבודה כל אלו שעובדים ב-80% בחרו את יום שלישי כיום שלהם - אבל שמעתי מאנשים אחרים שהם היו מעדיפים את יום חמישי או ראשון. בכל מקרה, יום קבוע מראש בשבוע פותר את כל הדילמות של "מה קורה אם יש חג ביום X". זה גם מאפשר יותר בקלות להרגיל אנשים שביום הזה לא מתקשרים אלייך אלא אם זה משהו דחוף (תתיחס לזה כמו שמתקשרים אלייך בשישי - לא עושים את זה על כל דבר).
לגבי ההתנהלות עם היום שאתה לא נמצא בו - כדי שלא יפריעו לך, דאג שאף אחד לא ייתקע בגלל משהו שהיית צריך לסיים "ולא הספקת". או שתעביר אותו לאנשים במצב עובד חלקי (גם אם לא גמור), או שתדאג שהם יעבדו על משהו אחר עד אחרי היום החופשי שלך. עדיף גם שלא תכניס קוד דווקא ביום לפני היום החופשי, אם אתה לא חייב - היום שאחרי הכנסת קוד חדש "מועד לפורענות".
לגבי תקופה - אל תקבע את זה עם המעסיק. עדיף שזה יהיה "עד להודעה חדשה", והבחירה אם לחזור למשרה מלאה בעתיד תשאר אצלך.
במיוחד בשבועות הראשונים, היום החופשי חייב להיות קדוש - אי אפשר להחליף אותו ביום אחר גם לא חד פעמית, אתה לא זמין באימייל ולא קורא אימייל (אם משהו מאוד דחוף - שיצלצלו. זה יקטין את הסיכוי שיפריעו על שטויות). אתה מסמן ביומן את היום החופשי בתור "לא נמצא בעבודה" כדי שלא יקבעו לך בו בטעות ישיבות, ואם קובעים - אתה מזכיר להם ודואג שיזיזו, או לחליפין אומר שלא תוכל להצטרף. בעקרון לוקח זמן מה "לחנך" את האנשים שביום הזה אתה לא נמצא, אחרי שהתרגלו שאתה שם. אחרי שהם יתרגלו, אז אפשר מדי פעם להתגמש (אם צריך פגישה עם חברה חיצונית ואי אפשר לקבוע אותה ליום אחר חוץ מהיום החופשי שלך למרות שניסו, או משהו דומה).
לגבי תקלות דחופות - ביום החופשי שלך אתה האחרון בסדר העדיפויות לטפל בהן. שמי שבמשרד יתמודדו. רק אם כלו כל הקיצין - שיתקשרו אלייך.
