מעברים...

[חופשיה ברוח]

מעברים...

פעמיים בשנה...שבוע בכל פעם...שאני יעל... לא אמא, לא חברה לעבודה, פשוט יעל. ברגע שנדם הבית, יום של לא מוצאת את עצמי ביממה לפני שחוזרים....צריכה להתאפס הם חוזרים מחר האוצרות המקסימים שלי ומוצאת את עצמי רוצה לדחות את הקץ אני, שהאמהות בעצמותי...רוצה לגנוב עוד קצת זמן של יעל...לבד. מודה. כבד לי.

 

[חופשיה ברוח]

בשיעור של היום...

עובדים על צ'אקרת הלב דמיון מודרך מתבקשים לראות את עצמנו ואני, שנמצאת בתקופה יפה של חיי רואה את עצמי, על שפת הים בגבי אלי ישיבה מזרחית פני אל הים משרטטת צורות בחול עצבות לבד דמעות עלו, ולא יצאו רק רציתי להניח ראש להשען כן....להשען

 

[חופשיה ברוח]

ואז תוהה...

אם אשען...אכביד?

 

[חופשיה ברוח]

מחבקת את עצמי....

חיבוק של אהבה מתבקשים להצטוות עם עוד אדם בקבוצה מתקרבת אלי יעל אחרת מניחה מיד את ראשה מגיעה בדיוק לכתפי ואני, רוצה להשען ואז...מגיעה יד מאחור אדם נוסף מצטרף גבוה ממני אפשר להניח ראש אחחחחחחחחחחחח, איזה כיף אני הסנדביץ בין שניהם ניזונה מחומם ממגעם מהאהבה הבוקעת מהם כל הקבוצה, ממשיכה בתהליך ורק השלישיה ממשיכה לא ניתקת לא יכולה עזבו אותנו...לנפשנו נתנו לנו...להמשיך מגע...מגע....חום....אהבת אדם לאדם

 

[חופשיה ברוח]

זהו....

נעצמות עיני הברברת הולכת ודועכת יש עוד הרבה לשתף אבל די לילה אחרון של יעל... הסתיים...

 

[מזל היחידה]

וואו חופשיה מה קורה כאן בלילות?

נרדמה הברבורה בין שניים בין לך ובין לגבוה ממך יאמי נשמע מחבק כל כך נהדר!

 

[r e d head]

למה יעל?

האם באמת התכוונת לילה אחרון של יעל עם הילדים זאת לא אותה יעל ? למה את לא מחברת את הקצוות?

 

[האלי]

"לילה אחרון של יעל..." ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אני זוכר מישהי שאמרה לי: "היה מספיק אמיץ כדי להיות אתה עצמך גם מול הילד שלך" (לא במילים האלו, אבל אל תקפידי איתי) אז סליחה גיברת יעל. את לא מפסיקה, אסור לך להפסיק, להיות יעל כשאת אמא של הילדים שלך. שלך, האלי.

 

[חופשיה ברוח]

לא מפסיקה, אל דאגה..

עדיין יעל, תמיד יעל... רק שהמעברים הללו קשים לי. אני אחרי, הילדים בבית, החיים חוזרים למסלולם... עכשיו...צריך להתרגל מחדש לכובע של אישה עובדת, לאגור את כל הסבלנות שבעולם בעבור הילדים המגיעים אלי ביום ראשון לטיפולים... גם זה יגיע|

 

[חופשיה ברוח]

ועוד מוסיפה...יש משהו....

בהוויה הזו של להיות לבד, בחופש מוחלט, עם יכולת גם להעריך את החופש הזה, ולהשוות אותו ליום יום שהוא כל כךךךךךך אנטנסיבי בחודשים האחרונים- שמעיף לעננים, ובלי סמים אסורים...(רגע, מי אמר שאסור???). כשאני לבד, אין שעות, אין אף אחד לחשוב עליו....רק על עצמי אפשר לדלג על ארוחה, אפשר לקפוץ בהחלטה של רגע לבקר חברים, אפשר לחזור בכל שעה, בלי לחשוב על ביבי סיטר, אפשר להתעכב בכל מקום, אפשר, אפשר, אפשר מן חוויה משכרת שכזו הנחיתה לא קלה למחויבות לשגרה לכך שצריך לדאוג לעוד אנשים ולא רק לעצמי גם בקטנות כמו ..לא להשאיר מקרר בלי חלב או שיהיה לחם ומה למרוח לבית הספר.... אז...זה לא שזה לילה אחרון של יעל אבל כן לילה אחרון של דרור, של תעופה, של פנטסיות, ושל שטיח מעופף... אבל שיהיה ברור!!! הבחירה אינה בחופש הזה....הבחירה היא בחיים... אבל מה לעשות... זה בעצמות... לחופש נולדה....

 

[ניצת שושן]

אני חושבת ש...

כל מה שאת מתארת כאן זה פשוט החיבור הזה של יעל ליעל זו האהבה של יעל לעצמה היכולת המופלאה פשוט להיות עם עצמך עם ההנאות עם החולשות פשוט יעל עם יעל לא זו שחובשת את כובע האמהות לא זו שצרכה לרוץ כדי לפרנס אלה נטו חופש מ ה כ ל מקום שלך איתך ומהמקום הזה שבו את יודעת לעשות טוב לעצמך בלבד ממנו צומחת יעל שהיא כל כך נפלאה וקסומה בעיני אישה מיוחדת במינה

 

[r e d head]

נזכרתי בכתבה שקראתי

על יהודית רביץ עם התינוקת שהיא אימצה היא אמרה על עצמה " החופש שהיה לי כל השנים בלי ילד היה כלא" כן זה כייף להיות בלי ילדים בלי אחריות, בלי שהכל צריך להיות בסדר אבל רק כחופש ולא כדרך חיים.

 

[חופשיה ברוח]

../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

 

[אני ענת]

כאילו....

לקחת את מהחשבות שלי (הכמוסות ביותר) והעלית אותן על הכתב. הרשמת אותי מאוד - יעל זה בדיוק מה שעבר בראש שלי ביום האחרון, לפני שהגוזלים שלי חזרו הביתה. אוהבת כל מילה!

 

[אני ענת]

תיקון: מהחשבות = המחשבות

זה מה שקורה כשכותבים בסערה ולא עושים הגהה....

 

[אלפא ביתא]

דקה

אחרי שהיית כאן והשארת עקבות של חום ומגע, נכנסתי גם אני. ההתרוצצויות הרגשיות של כל השבוע הזה פתאום קיבלו מילים. האומץ להישען. האומץ לדחוק רגע הצידה את השאלה: אבל, אולי אני מכבידה בהישענות הזו. להגיד לעצמי שאני רוצה שיראו שאני זקוקה לחום. האומץ הזה לבקש מגע. מגע של בן אדם. וקראתי אותך שוב. ורציתי גם אני להיות. במלואי להיות במקום הזה שמבין שמחום נולד עוד חום. שמנקודת הישענות שלי אפשר להגיע גם לנקודת משען עבור מישהו אחר. רציתי להיות במקום הזה שאומר לעולם שמותר לחבק אותי. שאני צריכה. שזו לא חולשה. שגם לי מותר. ולחצתי על האיקס. סגרתי את המחשב אחרי הרבה דקות. במיטה חשבתי על זה שמזמן לא נגעתי ככה במישהו. שמזמן לא נגעו ככה בי.

 

[חופשיה ברוח]

אלפאלה, מרשה לי להיות הראשונה...

לגעת? שבי לך כמו

הרימי צוואר ו...קבלי....

וגם

מהורדים שהואילו לפרוח אצלי בגינה (אפילו שלא טיפלתי בהם השנה) אט אט...התחילי לגעת... קודם כל בעצמך, התכרבלי בלילה...בין זרועותייך... לטפי את פנייך, את שערך, את גופך, געי אחר כך בחיים, באנשים... והמגע יחזור אליך, ובגדול.

 

[אלפא ביתא]

../images/Emo39.gif

 

[r e d head]

נעצרתי כאן במשפט הזה לבד

לשאר פחות מתחברת, לא מוצאת עיניין במגע עם אנשים זרים ומדיטציות למינהם. אבל עם חברים קרובים כן. ונעצרתי במשפט הזה בהקשר של בן זוג. כמה זה קשה להשען, לשחרר, לתת לעצמי לא להיות חזקה לא להכביד.

 

[חופשיה ברוח]

אוחחחחחחח.....זה תענוג......

אגב, האנשים עליהם דיברתי, אלה אנשים שלומדים איתי הילינג כבר כמעט חצי שנה, ממש לא זרים.... ולגבי ההשענות...עוד דבר ללמוד אותו....מבחינתי