והוא טוען טען שאתם הגברים בבונים שלא חושבים על כל תזוזה ותשובתי היתה בהתאם אני לא חפרתי רק עניתי לו אתם מבקשים להנות בלי לחשוב או קיי ואנחנו רוצות גם להינות אבל לא עם בבונים שהשכל שלהם בתחת
אלה פעולות מתוכננות. אנחנו אמנם בבונים אבל לא אהבלים. אנחנו בסופו של דבר בנינו את התרבות האנושית כשאת וחברותייך הייתן עסוקות בלהתלבט אם להדליק את האש בתוך המערה או מחוץ למערה. (וגם כאן בסוף בא מתושלח והדליק אותה איפה שבא לו). אבל מעבר לזה, אנחנו לא חושבים ומנתחים כל תנועה. אין לנו זמן לזה. מישהו צריך לפצח את סודות האטום ולשלוח לווינים ואנחנו בטח לא יכולים לבנות עלייך ועל חברותייך שממשיכות להתלבט אם לעשות גוונים או פסים. (וגם כאן בסוף יגיע שוקי זיקרי ויצבע איך שבא לו)
אז מי המטומטם ששם בידיכם לפתח את סודות האטום ולשלוח לווינים? תיידע אותי מתי אתם מסיימים את פרוייקט פיצוח האטום ושליחת הלווינים כדי שאני אספיק לברוח מכדור הארץ לפני שהכל ילך פייפן או לפחות לעשות גוונים או פסים שאוכל למות יפה.
והוא עוד טוען שאצלי יש תור לפחות שניים כרגע. אז באמת אין לי לאן לברוח. טוב לפחות העשה פסים וגוונים ותמות נפשי עם פלישתים במקרה הזה אתם הגברים שמפענחים את האטום והלוויינים.
איך זה שהאינדיקציה היחידה לדעת אם בן הזוג אוהב אותך, היא לבחון מה הוא עושה עם עצמו אחרי סקס. נשמע לי כמו תקשורת לא בריאה, בלשון המעטה. אגב, ההתנסחות שלך ככלל לא מעידה על הבנה יתירה של הענין - שניכם אמורים להינות.
לעניות דעתי ומנסיוני האישי אם הלילה היה מצויין במיוחד, שניכם או לפחות אחד מכם יהיה שפוך מדי (תרתי משמע) על מנת ללכת להתנקות וכו' וכו'. במקרה כזה הפרטר מקסימום ינחר אבל לא ירבה לדבר מעבר "לאני אוהב אותך, היה מעולה" וכדומה. מצד שני כשהלילה קצת פחות צלח ועדיין נשארו אנרגיות במצברים...מתחילים לבלבל במוח אחד לשניה. כמובן שכול קשר בין זה למשהו מקרי כזה או אחר ביקום כולו הוא...מקרי לחלוטין
אם אני נשאר זה רק כי אני יודע שהיא אוהבת את זה, אז אני עושה מאמץ ונשאר כמה שיש לי כח בלי להישען עליה.... לפעמים אין לי כח בכלל וישר אני עוזב. אם היא למעלה, אין לי בעיה שתשאר כמה שבא לה...