מספר שאלות

[עפרה מהודר]

אז למה

אתה עדיין מציג את עצמך בתור "אני סובל מ- ABC, DEF, GHI וגם "סובל מ-JKL ברמה סב-קלינית"?

אני דווקא חושבת שיש משהו מאוד מעשי בגישה של מלחייה.

 

[מלחייה מתוקה]

שאלה טובה מאוד

וגם, אם כפי שאתה אומר, אתה מאחורי הכל, אתה אמור להבין מתוך התהליך שעברת, מהם המנגנונים שפעלו עליך, כי כיום אתה עובד אחרת. לא?

 

[אסף1122]

כדי לפשט

הכוונה לא היתה לספר את כל סיפור חיי, אבל לתת רקע לכל השאלות. המטרה היתה להימנע מכל הדיונים האלה... אז ניסיתי לתת רקע מספיק כדי למנוע שאלות של "למה אתה שואל" וכזה....

 

[עפרה מהודר]

בקיצור:

שוב עניין של תקשורת.

 

[מלחייה מתוקה]

אסף,

ישנו הבדל בין הסעיפים -

1. הבנת ההמנגנונים שמביאים למצבים רגשיים מסוימים.

2. הבנה שהמנגנונים האלה אכן חלים עליך.

3. ניטרול פעולת המנגנונים האלה.

שאלות:

האם אתה מבין את ההבדל?
( סעיף 1 הוא רק ההבנה של המנגנון. זה עדיין לא מביא לפתרון והחלמה, אלא רק להשלמה - אולי.
האם נתקלת בכלים מנטרלים, שמטפלים במנגנונים אלה?)

על זה בעצם הדיון.

 

[אסף1122]

גם אם היתה החלמה

עדיין זה לא אומר בהכרח שאני יודע איך קוראים למנגנונים שפעלו וכו'. הבנת המנגנונים עוזרת לי להעמיק ולשפר עוד יותר את ההחלמה הריגשית שכבר קרתה באופן משמעותי. מעבר לכך - עצם הבנת המנגנונים היא במקרים רבים הפתרון כשלעצמו. למשל: ברגע שהבנתי שהרבה מהבעיה ב BPD היא חוסר בתקפות (ולידציה) - התחלתי בתהליך של מתן תקפות עצמית. כלומר ברגע שהבנתי ששם הבעיה - יכולתי לבנות את התקפות בעצמי מיום ליום, מה שלקח תקופה מסויימת, אבל בהחלט נבנה. יש לי יכולות פסיכוטרפויטיות טובות מאוד ברגע שאני מבין מאיפה דברים באים. ושוב לכל אלה שעלולים לקפוץ - יש לי מטפל לא הכל נעשה לבד.

 

[מלחייה מתוקה]

אם כך,

ואתה גם טוען כבר עברת את תהליך הריפוי, אתה בעצם טוען (תקן אותי אם אני טועה) שאתה כיום משוחרר כמעט מעברך, אך אינך מבין את התהליך הטיפולי שעברת לעומקו ולרוחבו?

אם כן, למה זה עדיין חשוב? אתה כבר אדם אחר, ומה שעברת מאחורייך (הכוונה היא- במינון מאוד נמוך עד כדי לא משמעותי). העבר, מנקודת ראות של אדם שעבר טיפול ממושך אמור להיות לא מעניין כבר, ואותך הוא מעסיק.


אבל, העובדה שזה חשוב לך להבין בכל זאת, מעידה כנראה, שעדיין אינך בטוח במאה אחוזים, שתוכל להתמודד, כפי שהיית רוצה, עם הכלים שקיבלת לאורך השנים (מהטיפול ומהידע שרכשת) . שוב - עבודה על ביטחון עצמי!! זה הדבר החשוב, ולא מה שאתה מחפש, צר לי.

 

[א נ ה O]

מנסה לענות

אתה שואל למה נפש שחוותה התעללות חוזרת שוב לאותו המקום ומחפשת שיתעללו בה. למעזה אתה שואל בעיני מדוע הנפש משתחזרת מקומות גם אם הם קשים לה יכולות להיות לכך מספר תשובות שעולות בי כרגע, אני בטוחה שיש עוד אחרות. בסופו של דבר מה שרלוונטי הרי זה מה שנכון עבורך. ובכל זאת-

איני יודעת מתי חלה ההתעללות אך יש תיאוריות שטוענות שפרוורסיה היא למעשה קושי בביטוי הולם של דחפים מיניים כך שאם הקשרים מגיל מוקדם מאוד לא היו מיטיבים, האם לא למד לבטא את היצר המיני (הכה טבעי) באופן הולם ובוגר אלא באופן פרוורטי- ובכלל זאת הנאה ממזוכיזם למשל, מציצנות, השפלה וכו'.

עוד אפשרות (פרוידיאנית יותר) היא שבהתנהגות "מזוכיסטית" יש למעשה הפנייה של יצר ההרס והתוקפנות כלפי העצמי. אני מחפשת התעללות כיוון שיצר התוקפנות שלי אינו מופנה כלפי האובייקטים שבחוץ אלא כלפי העצמי. ייתכן ובשל תחושת אשמה למשל.

עוד אפשרות היא הרצון בשחזור ממקום של תיקון- הקומפולסיה לחזור שוב ושוב לאותו מקום כואב ומתעלל מתוך משאלה שהפעם יהיה אחרת- שהפעם לא אחווה כאב אלא משהו אחר. שהפעם אראה את התוקפן באופן אחר, שהוא יראה אותי אחרת. הדבר גורם לבחירה למשל של בני זוג שדווקא דומים לדמות המתעללת ובפועל פעמים רבות החוויה משתחזרת באופן דומה.
ממקום אחר כאשר אדם "בוחר" להיות בעמדה החלשה- בעצם הבחירה יש דווקא אלמנט של כוח ושליטה. אינני קורבן אלא "מקרבן" עצמי ועל כן הכוח למעשה בידי.

יש עוד אפשרויות, נראה לי שאפסיק לעת עתה

 

[אסף1122]

נכון

אחד ההסברים שאני חשבתי עליהם או שמישהו ענה לי כאן או במקום אחר זה שהמודל לאהבה היה שאהבה=השפלה/שליטה, ולכן הוא משוחזר