מספר שאלות למבינים.

מ א י .

New member
מספר שאלות למבינים.



1.יש למישהו מושג קלוש מה מרגיש חושב רואה אדם שהגיע להארה???? 2.קראתי את מה שכתב מישהו פה על הפחד ונזכרתי במשהו : לפעמים כשמישהו צועק עליי או שאני מפחדת ממשהו אחר אני מרגישה שכמנגנון הגנה אני כאילו ``מפזרת`` את ההילה שלי מסביבי (ככה זה מרגיש) ,הנשימה שלי נעצרת כמעט ולמען האמת יש לי איזה פחד סמוי ``לנשום`` את הכעס של האדם שמולי.... אני שואלת מה לעשות במצב כזה? אני חייבת לציין שקראתי פעם בספר אשנב לתורת הנסתר איך נראת הילה של אדם כועס וזה נראה כאילו יש בה ברקים הם יכולים לחדור להילה שלי והאם זה בכלל עוזר מה שאני עושה או שאני סתם מקריבה את עצמי לאדם האחר?
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי מ א י,



בשל אורכה של התשובה, אחלק לך אותה לשניים: 1. בספר ``עם של אדונים-שיחות עם המורה`` מתאר שלמה קאלו (שטוען שהגיע להארה) ….``רצונך לדעת הארה מהי? הטה נא אזנך, הסכת ושמע: א. כשזוכים להארה, מפסיקים לשאול שאלות לחלוטין. עיוור מלידה, שפקח עיניים ורואה אור- היוסיף לשאול עליו שאלות? כלות השאלות ונמחקות להן. אין טעם להן. ב. מבחינה פיזית, נמתח הגוף כמיתר. אין כדרגת המיתוח הזה. ספונטני, טבעי, מוחלט. ג. חום נובע מאזור הלב. חום ממשי. אי אפשר לסבול בגד על החזה. כף היד תחוש בו ממרחק רב. ד. התיאבון נעלם. הזוכה להארה חי את האמת. ענייני הגוף אומרים לו מעט מאד. נתפש הגוף כפי שהרגל הנעולה תופשת מציאותו של גרגיר חול על פני הנעל. ה. התאוות מתקלפות לחלוטין. סוף. אין תאוות. אפשר בשקט לעלות למיטה עם היפהפייה האטרקטיבית בעולם. לא יפותה הנאור. הגוף נשמע לחלוטין לאדון שזכה להארה. ו. טבע הנאור הוא הטבע המוסרי למופת. אין צורך לגביו בחוקים ובאיסורים. תחושת ה``שלי`` נמחקת לחלוטין. רכוש, טובין, ממון, אינם אומרים דבר עוד. שזכה להארה, מתקלף לחלוטין מכל הטומאה, חי את הנצח, האינסופי הוא, אלמוותי, חלק בלתי נפרד מן הממשות. חדווה כלו, אמת האושר, השלום, שאין עמו אכזבה. החרות המוחלטת, האור, האהבה הטהורה, המנצחת כל. זו הארה. מתקיים כל הנ``ל- קיימת הארה חסר פרט אחד- אין זו הארה``. ההמשך, למטה !
 

Tal_Ya_Tal

New member
המשך



2. בעקרון, כאשר את חוששת מדבר מה, את מזמינה אותו. על כן, אל תחששי ממאום. זכרי שאת מוגנת. כאשר את חוששת מכעס של מישהו, זה מעיד, שאת מרגישה אשמה. תחושת אשמה, נובעת מכעס שאין מעיזים לכעוס אותו. מה שאת `צריכה לעשות, בעצם, זה לפרוק את הכעס שלך. כך לא תזמיני לעצמך כעסים של אחרים. הקורס בניסים אומר: ``מחשבות ההתקפה שלי- תוקפות את חסינותי`` ומסביר: ``ברור לחלוטין, שאם אפשר לתקוף אותך, אינך בלתי פגיע. אתה רואה בתקיפה איום ממשי. הסיבה לכך היא שאתה מאמין שאתה באמת יכול לתקוף ומה שיש לו השפעה באמצעותך, יש לו בודאי שפעה גם עליך. החוק הזה, הוא שיציל אותך בסופו של דבר, אבל כרגע, אתה עושה בו שימוש מוטעה. על כן, עליך ללמוד להשתמש בו לטובתך במקום לרעתך. הואיל ומחשבות התקיפה שלך תהיינה מושלכות, תחשוש מפני תקיפה. ואם אתה חושש מפני תקיפה, בהכח אתה מאמין שאינך בלתי פגיע. לפיכך, מחשבות תקיפה, עושות אותך פגיע בשכלך, שלך שהוא מקום הימצאן של מחשבות התקיפה. מחשבות תקיפה ואי פגיעות אינן עולות בקנה אחד. הן סותרות זו את זו. רעיון היום מציג לראשונה את המחשבה, שאתה תוקף את עצמך קודם כל. אם מחשבות תקיפה, בהכרח כוללות את האמונה שאתה פגיע, תוצאתן היא החלשתך בעיני עצמך. וכיוון שאתה מאמין בהן, אינך יכול להאמין עוד בעצמך. דמוי עצמי מזויף בא ותפס את מקום מה שהנך.`` יחד עם זאת, אני מצרפת לך כאן הצעות להטענה אנרגטית. על מנת שתחושי מוגנת יותר. הטענה אנרגטית יומית, מחזקת את הקשר שלנו עם האור ועם ישויות האור ו`מגוננת עלינו` מפני קליטה של אנרגיות שאינן מתואמות עם התדר שלנו, שכן אברינו החושיים הופכים להיות רגישים יותר עם הפיתוח והעבודה עליהם. מומלץ לבצע את ההטענה כל בוקר אחרי מקלחת (אם נהוגה מקלחת בבקר) אם לא, מומלץ לעשות זאת מיד אחרי הקימה ולחדש לאחר מקלחת. (המים מוחקים את ההטענה האנרגטית) אם אפשר, עדיף לשבת במקום של נוף טבעי. מתבוננים בנוף ונושמים את יופיו פנימה. לאט לאט, מתמלאים יותר בהערכה והכרת תודה ליופי שבנוף. האור בתוכנו מתעצם יותר ויותר. אור השמש הזהוב** רואים אור שמש זהוב-צהוב, נכנס דרך הקודקד, אל עמוד השדרה, ממלא אותנו באור ופורץ החוצה דרך הסרעפת, כקרני שמש גדולה חמימה השולחת קרניים אל כל סביבתה, מקרינה חום, נועם ורוגע. * זוהי ההטענה האנרגטית המועדפת עלי. ** כשאנו שולחים אור לאחרים, אנו מקבלים בחזרה, פי שלושה. L&L TALYA
 

Tal_Ya_Tal

New member
הטענות אנרגטיות נוספות



היי מ א י, למרות כל האמור קודם לכן, ישנן טכניקות שונות נוספות להטעין את עצמך אנרגטית על מנת `לחוש מוגנת` מאנרגיות `תוקפניות` של אחרים. אם את מאד רגישה ו`אוספת` אנרגיות מהסביה, תוכלי להשתמש באחת מהן לבחירתך. אור היהלום ---------- רואים את המהות שלנו בדמות מבנה יהלום. אור היהלום, הוא השתקפות של כל הצבעים. זוהי אנרגיית המקור כפי שהיא משתקפת בגביש או במנסרה. כאשר ממלאים את הגוף באור הזה, ומניחים לו להקרין את עצמו בתוך הגוף, מתרחש הילינג עצום ודרמטי של הגוף הפיזי, הרגשי, המנטלי והרוחני שלנו. * אור היהלום חזק מאד ואינו מתאים לכל אחד. לכן יש להיות זהירים אתו. הבועה התכולה ------------ מדמיינים אור תכלת של שמיים ביום אביב בהיר, עולה דרך כפות הרגלים, דרך השוקיים, דרך הירכיים, דרך אגן הירכיים והזרועות, דרך הסרעפת, דרך בית החזה, הגרון, הראש, ופורץ החוצה דרך הקדקוד, כמו מזרקה, מקיף אותנו סביב סביב, ב 360 מעלות, עד כפות הרגלים. מהמקום הגבוה ביותר ביקום שאנו יכולים לדמיין, יורד אור יהלום, אור לבן שקוף, זוהר ועוטף אותנו ואת האור התכול. מעצם הזנב וגם מכפות הרגליים, מדמיינים חוטי כסף דקיקים, היורדים ומשתרגים ויוצרים מעין כדור, עשוי חוטי כסף מלופפים, המונח על יד רגל שמאל. * אפשר להוסיף הארקה- פס זהב או חבל זהב, היוצא מעצם הזנב, חודר דרך הרצפה, אל תוך האדמה, אל מרכז כדור הארץ, אל שמש אדמה. פירמידה של אור -------------- מדמיינים בסיס מרובע של אור, עליו אנו עומדים. רואים איך אור לבן שקוף, זוהר, עולה דרך כל איברי הגוף והרקמות, תוך ספירת חמש נשימות בטן, עד הקדקוד, פורץ החוצה מהקדקוד אל לב השמים. מקדקוד הפירמידה, יורד אור לבן זוהר, מחוץ לגוף ובתוכו ובונה סביבנו את מבנה הפירמידה, תוך חמש נשימות בטן, אל בטן האדמה. * הפירמידה היא מבנה מגונן. אפשר לבנותה מסביב לחפצים שחוששים שיגנבו, או מסביב למכונית חונה, או שנהגה עייף מידי או לא מרוכז. ** אפשר לעשות פירמידה של אור זהב לילדים שדואגים להם. *** כשיושבים בתוך הפירמידה, אפשר לראות בראשה מתנוסס כדור של אור , כדור בדולח, שבתוכו מבנה מגן דוד. יש לאמר: “לימיני-מיכאל, לשמאלי- גבריאל, לפני- אוריאל, מאחורי- רפאל מעל ראשי שכינת אל`` הלהבה הסגולה ------------ מדמיינים על שתי כפות הידיים, שתי להבות של אור סגול שקוף, אור של אמטיסט, מתערבלות, הולכות וגבוהות, עד שמתחברות ללהבה אחת, ההולכת וגבוהה, הולכת וגבוהה, עד שהיא מגיעה לגובה, שבו, אפשר לשבת בתוכה, או לעמוד בתוכה. פוסעים (בהדמיה) ונכנסים אל תוך הלהבה הסגולה ויושבים בתוכה. * גם כאן אפשרית הארקה. ** בעת קריאה לרבי המלאכים, מטעינים את ההילה בלהבה הסגולה., זהו מאגר של אור לדליה, לנו ולאחרים. הלהבה הסגולה- מופעלת בעזרת בקשה העולה בקנה אחד עם הרצון האלוהי, עם הרצון לסלוח, לחיות בשלום. הלהבה הסגולה- מעכלת סיבה ומסובב (קארמה), רישום וזיכרון. מביאה מרפא ומשביחה יחסים בין בני אדם. האנרגיה חוזרת למצבה הניטרלי. הלהבה הסגולה- מבטלת את החגורה האלקטרית של רישום האנרגיה הדיס הרמונית, שצברנו בכל תקופות החיים ושנמצאת סביב הבטן ומקלעת השמש. `` בשם האחדות המוחלטת, בשם שבעת רבי המלאכים ובנות זוגם , אני מבקש/ת מהלהבה הסגולה, להתאחד עם הילתי, לעכל ולטהר רגש של..------- תחושה של-------- מתוך רצון העולה בקנה אחד עם רצון האחדות המוחלטת.`` פעמון הזכוכית ------------- מדמיינים פעמון של אור שקוף, מקיף אותנו כשאנחנו בתוכו. הפתח התחתון, צמוד לקרקע. משני הדפנות העליונים, יורדות באלכסון, שתי קרני אור בוהקות, כמו חרבות של אור, יוצרות הצטלבות של אור במרכז הפעמון וממשיכות פנימה, אל מעבה האדמה. הפעמון הוא מעין ואקום אנרגטי, המעניק הגנה טובה, כשצריכים. שלמה לבנה --------- מלבישים את עצמנו (בהדמיה) בבגד של אור לבן, המכסה את כל איברינו, מכף רגל ועד ראש. אפשר לראות זאת, בצורה של ספירלת ניאון לבן העוטפת אותנו עד הראש ונסגרת למעלה כעין חרוט. ביצת האור הלב ------------- מדמיינם שאנו עטופים בתוך ביצת אור לבן זוהר וחשים שכל גופינו חדורים באותו אור לבן זוהר. (אפשר להתחיל להעלות את האור מכפות הרגליים, תוך שלוש נשימות עמוקות) * אפשר לעשות הארקה לבועה וגם אנטנה, מהקדקד, שתחילתה, בעמוד השדרה. **אלו יכולים להיות גם צינורות המשמשים להטענה של אנרגיה סולרית ופליטת פסולת אנרגטית. *** אפשר להוסיף תפילה: ``הבה שלום, שכן בתוך גופי. בואי הרמוניה ואזני את גופי הרגשי. הבה רוגע ושלווה, התבטאו דרך מחשבותיי.`` בועת השפע --------- מדמיינים בועה שקופה, זהובה וגמישה, העוטפת אותנו, תוך שבע נשימות קולניות ונשיפות שקטות ואחר כך, שבע נשימות שקטות ונשיפות קולניות, מייצבים אותה מעלינו. בהצלחה, L&L TALYA
 

מ א י .

New member
אין לי מילים....



הפתעת אותי. קיבלתי כול כך הרבה... לא ידעתי כלל שאני ראוייה לכך.. אז קודם כול אני מודה לך מקרב לב על התמיכה היא כשלעצמה נותנת לי המון. גם התשובה שלך על הפחד מתקיפה הפתיעה אותי. היא כול כך נכונה. זה מצחיק שדווקא אתמול לפני שקראתי את התשובה הרשיתי לעצמי סוף סוף להוציא את הכעס שלי כלפי המשפחה שלי (מעולם לא איפשרתי לעצמי לכעוס עליהם כול כך ולומר להם את שאני חושבת באמת )אומנם הייתי עצובה אח``כ על שהדברים קורים כך ושלא הכול מושלם כפי שהייתי רוצה שיהי אולם שמחתי על כי האמת יצאה לאור ופחד? אני לא זוכרת שהיה בי אולי רק פחד חדש מפני הלא נודע והחדש שיגיע לי. תודה על תרגילי המדיטציות , אינני יודעת עד כמה אצליח בהם ועד כמה ארצה ללכת בדרך של הדימיון מודרך אולם חלקן נראו לי די מענינות ומושכות להתנסות בהן . ת ו ד ה.
 
למעלה