מספר שאלות למבינים.

[מ א י .]

מספר שאלות למבינים.

1. עלתה תאורייה בקשר לשאלה אם קיים גורל ``קבוע`` לכול אחד שימו לב תאמרו לי מה דעתכם: תארו לכם מין רשת אין סופית כזו שמורכבת מצינורות ואתם הולכים בנק מסויימת באחד הצינורות בכול צינור יש אמון חוויות ומציאויות קיימות בכול פעם שאתם מגיעים לצומת דרכים בין צינורות אתם בוחרים לאיזה כיוון ללכת וכך הולכים לחוויות ולמציאויות שקיימות בכיוון שבחרת . בעצם הקטע הוא של להיות מודע לבחירות שלנו ומאיפה הן מגיעות (כי זה בעצם הבחירות האמיתיות שלנו) וכך לנווט את ``גורלנו לגורל ``טוב`` יותר להתפתחות שלנו. עכשיו דמיינו לכם שוב את הרשת ההיא ותחשבו שבין כול הרווחים בין הצינורות יש עוד רשתות של צינורות ובין הרווחים הללו עוד ועוד צינורות עד שאנו מגיעים לצינורות בין היחידות זמן הקטנות ביותר שקיימות מה שאומר שכול רגע ומאית שנייה אנו בוחרים כול הזמן לאן ללכת. הקטע זה פשוט להיות מודע לזה ובכך לשים לב מה אתה בוחר ומאיפה זה בא וכך הבחירות באות ממקומות נכונים יותר וכך גם ההתפתחויות של חיינו. מה אתם חושבים? 2. כיצד ניתן לדעת האם המקור של מה שאני מתקשרת הוא באמת מדריך או סתם ישות לא מודעת לעצמה? 3. האם זה נכון שהפחדים שלי בלילה הם משום שבלילה אני יותר מודעת לגופי האסטרלי ולכן המחשבות שלי עצמי משפיעות על ה``מפלצות`` שיש מתחת למיטה ? ואם זה נכון מדוע זה כך מה גורם להבדלים האלה ביןמ היום והלילה מבחלינת ההשפעות האלה? תענו לי מה אתם חושבים. אשמח לקבל תגובות. תודה מיטל.

 

[Tal_Ya_Tal]

היי מ א י

ראשית, אני מסתייגת מן המושג `גורל`. זהו מושג הנשמע פטאליסטי מאד. משמעו של המושג `גורל` הוא משהו שנקבע עבורנו מראש, ללא אפשרות בחירה. משהו ש`הגרלנו`. אני מעדיפה את המושג `קארמה`, שמשמעו חוק הסיבה והתוצאה. זהו חוק שאנו `כפופים לו` כל עוד אנו מצויים ברמת התודעה התלת מימדית. המושג קארמה, מבטא חוק קוסמי. חוק הסיבה והתוצאה. אולם בשל אי ההבנה הבסיסית את המושג, כשהרעיון, הפך להיות נחלת הכלל, השתנתה משמעותו המקורית. היות שתת המודע הקיבוצי, מהווה מסה קריטית. למעשה, ככל שהמושג ``קארמה``, השתרש יותר ויותר, כך גדל, המרחק בינו לבין משמעותו המקורית. הוא הוצא מהקשרו, ומהעיקרון שעליו הוא מתבסס. חוק הסיבה והתוצאה, מבוסס על תפיסה שגויה של הבריאה. למעשה, הסיבה, היא מונח מתאים לאחדות המוחלטת והתוצאה- היא ההולוגרמה של האחדות המוחלטת. (כלומר- אנחנו) אולם הבריאה השגויה שלנו, המבוססת על פחד. כשבוראים באופן שגוי, סובלים כאב. אין למדים דרך כאב- רק דרך אהבה. ככל שאנשים בעולם מקבלים חוק זה יותר ויותר, קיימת נטייה גדלה והולכת של החוק עצמו להשתנות, על פי רמת תפיסתו של כל אחד והפירוש שלו לחוק זה. אילו שאלנו אלף איש: `` מה זאת קארמה?`` מגוון התשובות שהיינו מקבלים, היה מדהים ברבגוניותו ועוד יותר מדהימות היו התסבוכות הקשורות לחוק פשוט זה. על מנת להבהיר מה זאת קארמה נתחקה על משמעותו משלושה מקורות בסיסיים ואז, נשלב את שלוש המשמעויות יחדיו לתרכובת המשמעותית ביותר המבטאת את תמצית פנימיותו. הזרע של חוק הקארמה. קיימים רק שני רגשות בסיסיים, שהכל נובע מהם. אהבה ופחד. אהבה= הכל. פחד= לא-כלום. הכל והלא- כלום, אינם יכולים להתקיים יחדיו, בעת ובעונה אחת. האמונה בכל, מכחישה את הלא כלום וההפך. בדיוק כפי שהאמונה בפחד, מכחישה את קיומה של האהבה. 1. העיקרון הראשון של הקארמה מבוסס על המחשבה. לפני אלפי שנים אמר גוטאמה בודהה (``הנאור``): ``אתה מה שהנך חושב והופך להיות מה שחשבת``. כוונתו הייתה, שלמחשבותינו יש כוח יצירתי. המחשבות שלנו, יוצרות אותנו ואת מה שאנו חווים. אנו משתנים מרגע לרגע... אם אנו הופכים להיות מה שחשבנו, אזי ככל שמחשבותינו משתנות מרגע אחד למשנהו, כך גם אנו משתנים. ברגע שאנו מפסיקים לחשוב כפי שחשבנו, אנו מפסיקים להיות תוצאה של מחשבותינו. אם מישהו חושב: ``אני מסכן``, באותו רגע, הוא הופך להיות מסכן. אם מישהו חושב: `` אני עייף``, ``אני עני``, ``אני מרושע``, ``אני מכוער``, זה מה שהוא הופך להיות. וזה קורה, מפני שקימת הנכונות להאמין שכל מה שאנו חושבים, זו האמת. אך באותה מידה גם, ``מה שהנך מתנגד לו, הוא מה שתיהפך להיות``, ככל שאנו מתנגדים לדבר מה, אנו מגבירים את השפעתו עלינו. התנגדות נובעת מפחד. כאשר אנו מפחדים מדבר מה, אנו מעצימים את כוחו. פחד הוא אי נכונות לקבל את השונה. אולם מה שאיננו אוהבים אצל אחרים, הוא משהו שאנו מתכחשים לו אצל עצמנו. לכן, מה שאנו מתנגדים לו, הוא מה שנהפך להיות. מטרת החיים בגוף הפיזי, היא: שינוי הפחד לביטוי של אהבה ללא תנאי. כיצד זה מתבצע? על ידי הגברת מקצב הרטיטות של גופינו ובניית גוף של אור באמצעות פעילות של אהבה, חמלה והרמוניה. על ידי קבלת הפחד בחיבה, בשלום ובאי-אלימות, הרגעת הפחד ושחרורו. אפשר לאמר, שמטרת החיים היא: הגשמת הדהרמה (היעוד) ויציאה ממעגל הקארמה (חוק הסיבה והתוצאה). 2. העקרון השני של הקארמה, מתבסס על חוק פיזיקלי. חוק ניוטון, אומר: ``לכל פעולה חייבת להיות תגובה נגדית שווה .`` והכוונה היא, שכל פעולה, הנעשית על ידינו, יוצרת תגובה נגדית. לכל פעולה, המתחוללת, ישנה תוצאה נגדית. לכן עקרון ה``נדנדה`` בחוק הסיבה והתוצאה, אומר: ``אם שיחקנו את המלך, בבוא היום נשחק את הקבצן``. אם חווינו בתקופת חיים אחת, חוויה מסוימת, בחיים הבאים, נחזור על מנת לחוות את היפוכה, למען האיזון של החוויה. כדי לחוות את ``שני הצדדים של המטבע.`` כל פעולה היא בחירה. כך שאם ברצוננו להצליח, עלינו לעזור לאחרים להצליח. אם ברצוננו בהערכה עצמית, עלינו להעריך את האחרים. ואם אנו חפצים בשפע, עלינו לשפע את האחרים. מפני שבנתינה לאחר, אני נותן לעצמי. 3. גם העקרון השלישי של הקארמה מבוסס על חוק פיזיקלי: חוק ההתמדה אומר: ``כל גוף נוטה להתמיד בתנועתו `` זהו עקרון ``הגל`` בחוק הסיבה והתוצאה. כלומר: ``אם היינו מחפשי אמת, בבוא הזמן נהיה נביאים. ואם לא נכשלנו כנביאים, נגיע להיות נאורים``. אך גם באותה מידה, ככל שפעולה מסוימת שאנו עושים, גורמת לנו לרגשות אשם, אנו נמגנט אותה אלינו שוב ושוב, מכוח האינרציה. עד אשר נפסיק את השרשרת של: עשייה, רגש אשם, הלקאה על חטא והענשה עצמית. לכן, כל עוד לא נלמד את השיעור, אותה תוצאה, לא תשתנה ואנו נתפוס זאת כ``עונש על חטאינו.`` . והאינדיאנים אומרים: ``אל תשפוט אף אחד, כי ברגע שאתה שופט מישהו, אתה לוקח עליך את השיעור שלו.`` . מצאה חן בעיני התיאוריה שלך בדבר הצינורות וזה גם מאד דומה. אולם אין אלו צינורות אלא רשת חשמל גבישית. חומר במצב נזיל או אנרגיה בשורות, שיכולה לדמות לקורי עכביש המצויה לאורך ולרוחב כל היקום , אשר הוא בעצם מורכב ממנה. זה יכול להתפש גם כרשת אינפורמציה נרחבת המאפשרת את יצירת הסינכוניזציה או `צירופי המקרים`. היות שגם הנשמה היא דפוס מסודר של אורות. כל נקודת אור בה, היא חוויה. דרך חווית החיים, היא לומדת להכיר את עצמה. הדפוס שלנו הוא חלק מדפוס גדול יותר, הקרוי נשמה קבוצתית, שהיא בעצמה חלק מדפוס גדול יותר של התודעה המוחלטת, שהיא חלק מהדפוס הנרחב שנקרא היקום. הנשמה לא ממש ``בוחרת`` את ההתנסויות שלה. היא ``מתמגנטת`` אל ההתנסויות שלה. אך כמובן, שיש כאן את אלמנט הבחירה החפשית. אני מקווה שאלו תשובות הולמות לשאלה אחת ושלוש שלך. לשאלה שתיים, אענה לך בנפרד. L&L TALYA

 

[Tal_Ya_Tal]

התשובה השניה ל-מ א י

כל אחד מאתנו `מתקשר` ברמה זו או אחרת. אולם כל אחד מתחבר למשהו אחר, בהתאם לרמת המודעות שלו ובהתאם למצב הרגשי שלו. `התקשור` שלנו עם `ישויות חיצוניות`, הוא בעצם, קבלת מסרים מרבדים גבוהים יותר של התודעה שלנו. ככל שהמצב הרגשי שלנו יותר יציב והמודעות שלנו גבוהה יותר, ככל שאנו מתחברים יותר לפנימיות שלנו וקשובים יותר לעצמנו, מגיעם יותר למרכז הפנימי שלנו, אנו מקבלים `מסרים` יותר מדויקים. מה שנהוג לקרוא `מדריכים` הם בעצם אספקטים שונים של `ההייר סלף`. ככל שהמצב האנרגטי שלנו יותר `נקי`, יש אפשרות להתחבר לאספקטים גבוהים יותר של ההיר סלף. לכן אנו צריכים ל`נקות` את `הצנרת` ולבנות `בסיס יציב` על מנת לקבל מסרים ברורים יותר. זוהי עבודה די קשה. עבודת `שרברבות`. ניקוי `הצנרת` הוא גם טיהור סביבתי. (סביבה מבולגנת, רועשת, גורמת לאנרגיה להתעפש. סביבה מאובקת, או מלוכלכת, גורמת לאנרגיה סטטית, מעופשת). ככל שאנו חיים בסביבה הרמונית יותר, מבחינת צבעים, צלילים וזרימה של אויר נקי, הסיכוי שלנו להתחבר לויברציות גבוהות יותר של התודעה, רב יותר. ככל שאנו חיים בתוך סחי אנרגטי רב יותר, הסיכוי שלנו למגנט `נשמות תועות` או אספקטים מפוחדים של התת מודע הקיבוצי, גדול יותר. אם כן, נותר לך לבדוק את מצבך הרגשי ואת סביבתך האנרגטית על מנת לדעת למה את מחוברת. היי מאד כנה עם עצמך. כי ישנו חוק קוסמי שאומר, שדומה מושך דומה. L&L TALYA

 

[מ א י .]

מ ד ה י מ ה

אני חייבת לומר לך שהתשובות שלך כול כך אמיתיות שאני קוראת אותם ופשוט יודעת שזה בדיוק האמת. ובדיוק מה שאני צריכה לקבל כעת. thank you very very much מיטל.

 

[Tal_Ya_Tal]

YOU WELCOME