מספר מילים

[ינוקא1]

חבל שאתה חייב

להשליך עלי את דמיונותיך והזיותיך רק כדי להצדיק את עצמך.
מאחל לך יום טוב ודמיונות נעימים.

 

[רועי החושב]

חבל שאתה נעלב כשקולעים לאמת לגביך

הראיתי לך שאתה מקובע- מקובע על תירגול שיטה לפני הבנה. מקובע על "נעשה ונשמע". באת מרקע דתי, אני מבין, ואתה עדיין סוחב איתך את ההתניה הדתית.
לא שופט אותך, רק מציין מה שנראה שאתה מביא איתך. פרדיגמות חשיבה מסויימות, היוריסטיקות שלא בהכרח תקפות לכל המצבים.
כך שהעיקרון של "אי קיבעון" מיושם על ידיך רק בתוך הקיבעון הגדול יותר.
זה כמו שאהיה מקובע על שטיפת ידיים 30 פעמים ביום (יש הפרעה כזו), אבל אטען שאני מאמין באי קיבעון ולכן אני שוטף כל פעם בסבון אחר.
אז אתה מחליף שיטות, אבל את הפרדיגמה היסודית שאתה מקובע עליה אינך מוכן להזיז במילימטר. אינך יכול לזוז מהקיבעון של "נעשה ונשמע".

 

[ינוקא1]

שטויות

השיטות שאני מתרגל עזרו לי להגיע לבריאות גופנית ונפשית כאחד.
אני בריא יותר משתי הבחינות הללו , יותר מכל מי שאני מכיר.
יש לי חברים טובים שאוהבים אותי אהבת נפש , ואני אותם.
אני היום יודע שהתברכתי - מכל בחינה שהיא.
&nbsp
לא הראית לי כלום , וגם אם זה היה נכון - אין לי שום בעיה עם "נעשה ונשמע".
אני נותן אמון בעולם ובבני אדם , והעולם מחזיר לי באותו מטבע.

 

[רועי החושב]

לא רלוונטי

אם ההתנהגות האובססיבית קומפולסיבית של שטיפת ידיים 30 פעם ביום מביאה לפחות מחלות בידיים זה מדד תוצאה אמפירי.
באותה מידה- אם השיטות הביאו לך בריאות, לטענתך, זה מדד תוצאה ניסיוני.
הטיעון שלי לא מתייחס למדד תוצאה ניסיוני, אלא לעצם האובססיה שגורמת לשטוף ידיים 30 פעם ביום או לעצם האובססיה, הקיבעון, שגורם לסמוך על שיטות באופן עיוור ב"נעשה ונשמע".
כך שגם אם באמצעות השיטות היית מגיע לבריאות מושלמת וחייך היו אידאליים מכל בחינה, עדיין- הבסיס של הפרקטיקה שלך לא היה הבנה אלא קיבעון.
ובקשר לטענתך שהשיטות ברוכות כל כך מבחינת התוצאה הניסיונית- אני מפקפק בכך שיש איזשהו קשר בין בריאותך לבין השיטות הללו. מה גם שלפי איך שזה נראה- יצא שכרך בהפסדך. גם אם הן שיפרו במעט את בריאותך, עצם הקיבעון לשיטות כבר פגם בך מבחינה נפשית. קיבעון אינו דבר בריא, והשפעתו היא מנוונת.
זה כמו מישהו שסומך על נדבות- הוא לא מפתח כישורי הישרדות.
השיטות הן נדבות רוחניות שאתה מקבץ. אם היית עם מנטליות של אדם חופשי היית שואף לעצמאות רוחנית.
במילים אחרות- אתה קבצן שאינו מעוניין בעצמאות כלכלית ומסתפק בנדבות, בפירורים העלובים (שיטות) שזורקים לך כל מיני גורואים.
אתה עוד מדמיין לעצמך שמהפירורים העלובים האלו תגיע איכשהו לעוגה... איזה שפל המדרגה מבחינה רוחנית! איזו עליבות פתאטית!
האם אתה נכה? מדוע אתה צריך נדבות?
פתאטי!
&nbsp

 

[ינוקא1]

אחי היקר

אין לך מושג איזה נכס אתה בשבילי.

להתבונן על טמטום שכזה מתוך שיוויון נפש , זה אחד התרגולים המעולים שהיו לי מעודי.
ואתה מספק לי עוד ועוד הזדמנויות לכך בנדיבותך הרבה.
אז תודה על מי שאתה.

&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

אה יופי, התחלת לקלל- השלב שבו נותרת ללא טיעונים

כדי לסכם את הדיון, שפוצצת לאחר שנפלו טיעוניך:
א. הראיתי לך שאתה בקיבעון ל"נעשה ונשמע" גם כשהשיטות ל"נעשה" לא מקובעות, מתחלפות, וזאת בניגוד לטענותיך שאינך מקובע.
ב. השוויתי אותך לקבצן שמקבץ פירורים (שיטות) משולחן הגורואים וכך לא מפתח כישורי הישרדות עצמאיים (הבנה).
ג. ציינתי שאין שחר לתקווה שלך שבאמצעות הפירורים תגיע לעוגה. את העוגה ישמרו הגורואים לעצמם, אם בכלל יש להם (ולרובם אין, אלא הם סוחרי פירורים עלובים שמתגלגלים בכל ספר רוחניקי סוג ז).
ד. אוסיף גם שהודעתך האחרונה היא עוד ראיה להליכתך בחושך- אתה טוען שאתה מתרגל "שוויון נפש" מול דברי. במילים אחרות- אתה מתרגל התעלמות מעובדות במקום להתמודד עם התוכן. אומר לך שהשמש זורחת בבוקר ובמקום להודות בכך תתרגל שוויון נפש. אומר לך ש2+2=4 ותתרגל שוויון נפש. מה זו האיוולת הזו? כסילות. התעלמות מהעובדות ומהאור הברור של הידיעה.
העובדה, הידיעה הברורה כשמש שממנה אתה חפץ לברוח, שאותה אתה רוצה להשתיק ולכן "מתרגל שוויון נפש", היא שאתה קבצן פתאטי של פירורי גורואים שרלטנים, מקובע על ציות לשיטותיהם העלובות. העובדה היא שאתה מגוחך עלוב ופתאטי, תלותי ורפה שכל, אחי...
&nbsp

 

[ינוקא1]

לא הראית - הפלצת נודים.

 

[רועי החושב]

יופי... נודים, קללות

המשך כך. הדיון הזה הסתיים.

 

[ינוקא1]

למה להפסיק ?

ממילא מחר תאכל צ'ונט אז יהיו לך עוד נודים.
אתה יכול להמשיך.

 

[רועי החושב]

סבבה, דבר לעצמך

נודים, קללות.. משעמם אותי.
נפלו כל טיעוניך, לא ראיתי שום מענה לשום סעיף שציינתי, רק קללות ונודים... כנראה שאינך מסוגל ליותר מזה. אם אתה אידיוט, מה אעשה? תהנה מהאידיוטיזם שלך, לבדך

 

[ינוקא1]

נו , תמשיך .....

אני רוצה עוד "סעיפים" ......

 

[רועי החושב]

 

[ינוקא1]

מסכן שלי

 

[רועי החושב]

אחי!

אתה מה זה אהההההההההבל
חחח

 

[הקוסמת הורודה2]

אני גם חושבת

שתשוקה עוזרת לאדם לאדם לבטא את עצמו אבל היא גם יכולה להרוס אותו.
אם זה תשוקה ליצירה והוא יוצר אז יצירה זה כן דרך לבנות את עצמך ואת הביטוי העצמי שלך בלי להפגע יתר על המידה יחסית ( תלוי אבל בוא נאמר בגדול).
השתוקקות לאובייקט הרבה יותר בעייתית. כי לאובייקט יש רצון משלו הוא לא גולם שיעשה כל מה שתצווה עליו ופה יש התנגשות רצונות תשוקות.
אי תשוקה זה לא מצב רע בתנאי שלא מחניקים את כל היכולת לרצות כי אדם בלי רצון כלל זה באמת כבר אדמה ללא התנועה של הרוח/שהנשמה מכובה בה.
חוסר סיפוק יכול להיות מצב מפרה או משתק. אם הוא גורם ליצור עוד דברים ומשתמשים בזה כדחף להגיע לזה זה ממלא כי הרי היוצר הכי גדול הוא האין הרבה יותר מהיש. ( אני מדברת על ריקנות לא על התמקדות במה שאין).
אבל אם משתמשים בחוסר סיפוק בתור ריצה לספק הכל ולהגיע לשלמות או מושלמות סיפוקית אז זה בור ללא תחתית.
אישית עדיין קשה לי עם התחושות של התשוקות לעשייה של דברים או לאובייקטים כי זה מרגיש שזה מתשלט על החיים ועדיין בהגדרה אצלי שהיא קצת מעוותת זה נכנס לקטגוריית תלות . אבל אין מה לעשות ברגע שאדם נכנס לחיים הוא הופך לתלוי בהרבה דברים שכל דבר מאזן וגורם לדבר אחר. וזה מעייף קצת לדאוג להרבה דברים אבל ככה זה החיים מורכבים מדאגות ורצונות
אני חושבת שהאי תשוקה זה מנוחה טובה כל עוד משתמשים בה כמנוחה ולא כדי לבטל את האישיות לחלוטין

 

[הקוסמת הורודה2]

זה=זו מצד שני אני גם סבורה

שיתר תשוקה בלי איזשהו כוח מכוון ואולי בקרה יכולה גם למחוק חלקים מהאדם ולשעבד אותו כמו שאי תשוקה עלולה למחוק את החיות.
אז שוב זה עניין של איזון
שניהם יכולים לגמור אדם מכל צד

 

[הקוסמת הורודה2]

רועי כתבת בין השיטין דברים יפים אבל רק תזכור

שהרבה אנשים לא כמוך להמון אנשים יש אישיות התמכרותית.
לפעמים כשחושבים על זה להגיע למצב של ניתוק מסויים או אי תשוקה עוזר ליסוג מהתשוקה . וכן אם מתמכרים לתשוקות הן הופכות את החיים לריקים כי הם מונעות אפשרויות אחרות לביטוי עצמי וכל הקטע הוא ביטוי עצמי בזרימה

 

[ינוקא1]

עוד משהו :

יש לי חבר טוב , הייטקיסט לשעבר.
יותר מבוגר ממני , ארבעים פלוס.

היתה לו משרה טובה בחברת היי טק שכולנו מכירים , אך הוא הרגיש שאיננו ממצה את עצמו , עזב והלך לעשות הסבה להוראה.
בחור משכיל , חכם כיף לדבר איתו.

והיו לו רעיונות "רומנטיים" מהסוג שלך.
כי באיזשהו מקום , הוא שונא משמעת.
יש לו תסביכים מזה עוד מתקופת ילדותו בבית ספר רוסי .......

אבל באחת השיחות , הוא אמר לי שמעולם הוא לא תיאר לעצמו שהוא יהיה "במצב כזה".
הוא תיאר לעצמו שכאשר הוא יעזוב את ההי טק , הוא יעסוק ביצירה ובדברים בעלי ערך.
אך זה פשוט לא קרה.
במקום זה הוא חי די בדוחק , לא יוצר , ובאופן כללי במצב "תקוע".

ובסופו של דבר , גם הוא הבין שבאיזשהו מקום הבעיה היתה הקונפליקט שיש לו עם "משמעת".
ובפרט משמעת עצמית.
מסתבר שכאשר אנחנו "חופשיים" , אנחנו לא באמת חופשיים.
הנטיה הטבעית היא "לבזבז" את החופש - בדיוק כפי שקרה לחבר שלי.

אנחנו יכולים להיות משועבדים לגורם חיצוני , כמו לחברת הייטק במקרה שלו.
ואנחנו יכולים אפילו לחשוב "שהשתחררנו" ממנה.
אך כל עוד לא הכננו אלטרנטיבה לשעבוד , אלטרנטיבה שהיא "שעבוד" אחר (רק שהפעם זה השעבוד שאנחנו בוחרים

) אנחנו לא באמת חופשיים.

אנחנו חופשיים באמת , רק כאשר אנחנו יכולים להכווין את עצמינו לכל מיני דברים.
רק כאשר אנחנו יכולים "לשעבד" את עצמינו למטרות שאנו בוחרים.

אנחנו חופשיים רק כאשר יש לנו מספיק משמעת עצמית , כדי להגיד לעצמינו "עכשיו אני הולך ליצור \ לרוץ \ לנגן \ לכתוב \ ....."
אנחנו חופשיים רק כשיש לנו את הכח להכווין ולעצב את עצמינו.

לא ניתן להעלים את השעבוד בו האדם שרוי.
אך החופש הוא שאתה תשעבד את עצמך לפי בחירתך.
שתשעבד את עצמך לדברים שמלהיבים אותך , ולא תשתעבד למען מטרות של אחרים.

ולצורך זה אדם שבאמת רוצה להיות "חופשי" , צריך משמעת עצמית מברזל

כאמור , החבר שלי למד את הלקח הזה על בשרו בגיל ארבעים פלוס.
אני מקווה לטובתך שתלמד אותו מוקדם יותר.

 

[דוד היחיד]

אתה לא מבלבל חופש עם בן חורין

ולפי הדוסלאך אתה אמור להיות עבד של האלהים ,
הדרך להיות בן חורין היא לעשות ציווים חוקים משפטים ותורות מהתורה .
דוד

 

[ינוקא1]

הלוואי

וזה באמת היה משחרר.
&nbsp
אני חושב שכן , שבמקום מסוים זו היתה גם המטרה של התורה - להפוך אותנו לבני חורין , לחבר אותנו אל האינסוף.
אך התורה עוותה ושונתה באלפיים שנות גלות , עד שהיום לצערי היא כבר לא ממלאת את זה.
&nbsp
רק שעדיין הבסיס שלה אמיתי.
ולכן אדם אמיתי יוכל למצוא בה אוצרות רבים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp