עוד משהו :
יש לי חבר טוב , הייטקיסט לשעבר.
יותר מבוגר ממני , ארבעים פלוס.
היתה לו משרה טובה בחברת היי טק שכולנו מכירים , אך הוא הרגיש שאיננו ממצה את עצמו , עזב והלך לעשות הסבה להוראה.
בחור משכיל , חכם כיף לדבר איתו.
והיו לו רעיונות "רומנטיים" מהסוג שלך.
כי באיזשהו מקום , הוא שונא משמעת.
יש לו תסביכים מזה עוד מתקופת ילדותו בבית ספר רוסי .......
אבל באחת השיחות , הוא אמר לי שמעולם הוא לא תיאר לעצמו שהוא יהיה "במצב כזה".
הוא תיאר לעצמו שכאשר הוא יעזוב את ההי טק , הוא יעסוק ביצירה ובדברים בעלי ערך.
אך זה פשוט לא קרה.
במקום זה הוא חי די בדוחק , לא יוצר , ובאופן כללי במצב "תקוע".
ובסופו של דבר , גם הוא הבין שבאיזשהו מקום הבעיה היתה הקונפליקט שיש לו עם "משמעת".
ובפרט משמעת עצמית.
מסתבר שכאשר אנחנו "חופשיים" , אנחנו לא באמת חופשיים.
הנטיה הטבעית היא "לבזבז" את החופש - בדיוק כפי שקרה לחבר שלי.
אנחנו יכולים להיות משועבדים לגורם חיצוני , כמו לחברת הייטק במקרה שלו.
ואנחנו יכולים אפילו לחשוב "שהשתחררנו" ממנה.
אך כל עוד לא הכננו אלטרנטיבה לשעבוד , אלטרנטיבה שהיא "שעבוד" אחר (רק שהפעם זה השעבוד שאנחנו בוחרים
) אנחנו לא באמת חופשיים.
אנחנו חופשיים באמת , רק כאשר אנחנו יכולים להכווין את עצמינו לכל מיני דברים.
רק כאשר אנחנו יכולים "לשעבד" את עצמינו למטרות שאנו בוחרים.
אנחנו חופשיים רק כאשר יש לנו מספיק משמעת עצמית , כדי להגיד לעצמינו "עכשיו אני הולך ליצור \ לרוץ \ לנגן \ לכתוב \ ....."
אנחנו חופשיים רק כשיש לנו את הכח להכווין ולעצב את עצמינו.
לא ניתן להעלים את השעבוד בו האדם שרוי.
אך החופש הוא שאתה תשעבד את עצמך לפי בחירתך.
שתשעבד את עצמך לדברים שמלהיבים אותך , ולא תשתעבד למען מטרות של אחרים.
ולצורך זה אדם שבאמת רוצה להיות "חופשי" , צריך משמעת עצמית מברזל
כאמור , החבר שלי למד את הלקח הזה על בשרו בגיל ארבעים פלוס.
אני מקווה לטובתך שתלמד אותו מוקדם יותר.